עכשיו סוףסוף גמרתי את העבודה בארץ,
והיה צריך לראיין מישהו שהיה במלחמה. אז אבא שלי התנדב בלי לדעת למשימה. אחרי שגמרתי את כל הקטע החופר, באתי אליו בתחנונים שיסכים להתראיין. והוא הסכים, כי הוא אבא שלי...
בן כמה היית?
לא זוכר... את עושה את העבודה. לפני כמה זמן זה היה? |חישוב ותושבה|
מה היה תפקידך במלחמה? אתה מרוצה מהתפקיד?
כוון בתותחנים. מרוצה.
איך עברה עליך המלחמה?
חום... (ועוד כמה מילים שמתארות את החום)
זיכרון חזק או סיפור מרגש שאתה זוכר...?
הכוס קולה הראשונה אחרי שלושה ימים
(ועוד כמה דברים... אבל הוא לא זוכר את הסיפור של השוקו!!)
האם המלחמה השפיעה עליך במהלך השנים?
לא. מצטער...
כמה שאח שלי יצא דומה לו.
ניסיתי פעם לראיין אותו בשביל כתבה לאיזו תחרות של כתבים צעירים וכאלה (שבסוף בזכותה עליתי!), ואני לא אגיד לכם איך זה הלך כי אתם תשתעממו למוות
משהו כמו:
אז מה אתה אומר על ....
אני עייף.
איך אתה מרגיש בתור ....
את חופרת.
סתום שניה. למה הסכמת ל בלה בלה בלה...
אני לא לוקח חלק בפשע של הכתבה הזאת.
ובסוף, לקחתי מילות מפתח ממה שהוא אמר וניפחתי וניפחתי
יצא ארוך ומעניין
הלב הזה כל פעם מחדש הוא נשבר