בבקשה אל תתיאשו מהאורך. פסקאות שמספרות על דברים טכניים לא חשוב לי שיקראו, אבל השאר? חבל לי שיאבד באוויר
געגועים ועצב משחקים אצלי בערבוביה
ואני כל כך, כל כך, מבולבלת
בבקשה, תרחמו עליי
לפעמים אני חושבת שאני נס, ואז אני נזכרת שאני לא
ובכל זאת, הרגעים האלו מחזיקים אותי
פסקה טכנית: ראיתי אתמול את עניין של זמן בפעם הראשונה, וזה מדהים כל כך. יש שם המוני שחקנים מוכרים. נתחיל באיילת זורר, שהיא, באמת, שחקנית גדולה. ועכשיו גם אפשר לראות שהיא יפה מתחת לכל המסיכות. ומי שמשחק את עידו- לכם הוא בטח לא אומר כלום. אבל אני מייד זיהיתי אותו. אני יודעת מיהו. וזה מגניב כי הוא בן אדם מגניב כל כך! וכל כך לא מתאים לו לשחק את עידו, אבל זה כי בפעם האחרונה שראיתי אותו הוא היה ילד. ויש שם בנאי אחד. וזה... זה פשוט מפעים כל העניין הזה
ואחרי הכל: (מצוטט מאשמת הכוכבים) "יגיע זמן, שבו כולנו נהיה מתים. כולנו. יגיע זמן שבו לא יישאר אפילו בן אנוש אחד שיזכור שמישהו אי פעם היה קיים או שהמין האנושי עשה אי פעם משהו. אף אח לא יישאר לזכור את אריסטו או את קליאופטרה, שלא לדבר עליך. כל מה שעשינו ובנינו וכתבנו וחשבנו וגילינו והמצאנו יישכח, וכל זה יהיה לשווא. אולי הזמן הזה יגיע בקרוב ואולי רק בעוד מיליוני שנה, אבל אפילו אם נשרוד אחרי קריסת השמש שלנו, לא נצליח לשרוד לנצח. הזמן היה קיים לפני שבעלי החיים הראשונים פיתחו תודעה והזמן ימשיך לתקיים גם אחריהם. ואם הצלילה הבלתי נמנעת של האנושות אל תהום הנשייה מטרידה אותך, אני מציעה לך להתעלם מזה. אלהים יודע שזה מה שעושים כל יתר האנשים."
אני מגעילה 
פסקה טכנית: גות'האם: נעשה. מצפים לעונה שנייה. חברים: אמצע העונה הראשונה מתוך עשר. עד עצם היום הזה: עונה ראשונה: נעשתה. שלושת האחרות מייד לאחר חברים. שרלוק: בבירור.
ואני חושבת שמספיק לי להיום
יום טוב אנשים יקרים, כולכם ללא יוצא מן הכלל
