בשביל רוב הבנות יומיים של שבת+חג אומר לבשל מראש כמויות של אוכל לכל כך הרבה סעודות והרבה זמן בלי לשטוף את הבית נורמלי

לא שבדרך כלל אני עושה המון אבל התגברו לי הרגשות אשם שבמקום לעזור בבית עם כל מה שיש לעשות אני כל היום חורשת לבגרויות...

נראלי כל מי שההורים שלו סומכים עליו במטבח כרגע עסוק בבגרויות...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....