מצפצפת על הקב"ה , זה לא מעיד על רמה רוחנית, ומדרג אדיפויות בחיים?

השאלה היא מה הם מעידים.

הם יכולים להעיד על רמת מחויבות הלכתית. הם יכולים להעיד על רמת קומפורמיות וכניעה ללחץ חברתי. על רצון להשתייכות חברתית מסויימת וכן על דברים נוספים.

זה מאוד תלוי בהקשר, בחברה ובגורמים נוספים.

בסופו של דבר רבים חלקו על המשנה ברורה.

מטעות של המ"ב .

אלה כל המקורות שאסף ת"ח חשוב בנושא. מכל המקורות ברור שהשוק הוא מהקרסול עד הברך . והוא חייב להיות מכוסה שיוצאת מהבית .

1. משנה אהלות (פרק א מ"ח) : מאתים וארבעים ושמונה אברים באדם : 30 בפיסת הרגל , ששה בכל אצבע , עשרה בקרסל , שנים בשוק ,חמשה בארכובה , אחד בירך ,שלשה בקטלית ...

2. תוספות ,נזיר דף נב: תנינא במסכת אהלות רמ"ח אברים ,וחשיב מלמטה למעלה , פרסות הרגל וחשיב שנים בשוק , חמשה בארכובה ואחד בירך. לכאורה משמע ממתניתין דהתם דשוק למטה מן הארכובה וירך למעלה .

3. תוספות , מנחות לז. : ומיהו אין ראיה מזרוע דבהמה לזרוע דאדם , דהא שוק דאדם נמי לא הוי כשוק דבהמות, דתנן באהלות , שנים בשוק , 5 בארכובה ואחד בירך . אלמה קרי שוק עצם המחובר לרגל .

4. תוספות נידה ל: : ובאהלות משמע שמנה לפי סדרי אברי האדם.

5. הרע"ב , תוספות יו"ט תפארת ישראל וגר"א על המשנה שם : קרסול – מקום חיבור הרגל והשוק .

6. מבואר במשנה ששוק הוא אבר בעל 2 עצמות והירך הוא בעל עצם אחת . ואכן במציאות באבר שמתחת לברך יש 2 עצמות tibia  ו-fibula , ואילו מעל הברך ישנה עצם אחת.

7. מסכת חגיגה יג. :תניא אמר ריב"ז –מה השיבתו בת קול לאותו רשע בשעה שאמר "אעלה על במתי עב אדמה לעליון " –יצתה בת קול ואמרה רשע בן רשע ...שנותיו של אדם 70 שנה .. והלא מן הארץ עד לרקיע מהלך 500 שנה ועביו של רקיע מהלך 500 שנה .. למעלה מהן חיות הקדש , רגלי החיות כנגד כולם , קרסולי החיות כנגד כולן , שוקי החיות כנגד כולן , רכובי החיות כנגד כולן , ירכי החיות כנגד כולן, גופי החיות כנגד כולן ...למעלה מהן כסא הכבוד .

8. זהר בשלח דף נו : ..לעילא מנהון קרסולין דחיות ככלהו , שוקי החיות ככלהו, ארכובין דחיות ככלהו , ירכי דחיות ככלהו...

9. רמב"ם הלכות איס"ב פ"י, ה"ו : נחתך הולד במעיה ויצא אבר אבר, בין שיצא על סדר האברים כגון שיצאה הרגל , ואחריה השוק ואחריה הירך , בין שיצא שלא על הסדר אינה טמאה לידה עד שיצא רובו .

10. סמ"ג מצוה ג : עשה לו אברים ... וירכים וברכים ושוקים וקרסולים וכפות רגלים...

11. מסכת בכורות מה . : במשנה שם מדובר על כהנים שפסולים לעבודה משום מום :"ועקבו יוצא לאחוריו " , מסביר ר אלעזר :"שוקו יוצא באמצע רגלו " , רש"י במקום: ששוקו עומד באמצע רגלו שחצי הרגל לפנים וחצי הרגל לאחור" .

     הרמב"ם מסביר :"מי שעקבו יוצא לאחריו עד שנמצא השוק כאילו הוא באמצע רגלו עומד .

1. שופטים פרק טו :"ויך אתםשוק על ירך מכה גדולה וירד וישב בסלע עיטם" רד"ק : שוק על ירך על הנופלים בנוסם , כלומר כי לא הפך אחד מהם פניו אליו .. אלא כולם נסו .. ונופלים שוק על ירךכי הנס ונופל על פניו – מתהפך שוקו על ירכו .

          הרלב"ג : דמה הרגלים לשוק , והפרשים הרוכבים בסוסים לירך ,כי השוק למטה מהירך .

1. המשנה בשבת דף סו: שיוצאים בסמוכות בשבת .מהם הסמוכות ? תוס ביומא דף עח – " מי שנקטעה רגלו עושה לו קבל כמין סנדל .. ונראה כמי שיש לו רגל , ויכול לצאת בו בשבת כמו במנעליו , וכופה שוקו לאחוריו , וקושר סמוכות של עץ .. וסומך בו שוקו..

             וכן הריטב"א בשבת מסביר כך.

2. אשה שמצאה כתם במקום חבק –טמאה. כותב המאירי נדה דף נז"מפני שהשוק עגול ואינו מתדבק זה בזה על פני כל הרוחב .

3. לגבי חליצה כותבת המשנה ביבמות פי"ב משנה א :" מן הארכובה ולמטה – חליצתה כשרה , מן הארכובה ולמעלה – חליצתה פסולה ". אומרת על כך הגמרא : אי כתב רחמנא ברגלו , הו"א ברגלו אין , בשוקו לא , כתב .. מעל רגלו דאפילו בשוקו .הרמב"ם הלכות יבום "או שהיה שרוך הנעל קשור על שוקו מן הארכובה ולמטה .

4. ספר דניאל פרק ב : "הוא צלמא ראשה די דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף , מעוהי וירכתה די נחש. שקוהי די פרזל , רגלוהי מנהון מנהין די פרזל ומנהון די חסף". מצודות דוד שם :3 פרקים ברגל , העליון קרוי ירך , האמצעי קרוי שוק , התחתון קרוי רגל.

5. שיר השירים : "שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני פז " . אומר ע"כ מדרש תנחומא  " אמר רבי אלעזר הקפר  העמוד הזה אם אין לו כותרת מלמעלה ובסיס מלמטה , אינו נראה נאה ".   אבן עזרא : אדני פז- רגליו ואצבעותיו .יוצא מפה שלא רק בחז"ל אלא גם בתנ"ך ברור ששוק מתחת לברך .

6. תוספות ישנים , יומא דף עא , בכל מקום בתלמוד קורא שוק , מן הארכובה ולמטה .

7. יש שרצו לנסות לחלק שאכן בתלמוד שוק מתחת לברך , אך בתורה לא כך. אך ראינו במדרש לגבי שיר השירים ששם השוק מתחת לברך .

8. וכן בתורה כתוב פעם אחת שוק :"יככה ה בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר לא תוכל להרפא , מכף רגלך ועד קדקדך " אבן עזרא שם :אשר לא תוכל להרפא – בעבור היותם חוץ לגוף

9. לגבי שוק של בהמה נחלקו בתוספתא במסכת חולין : "שוק מארכובה ולמטה , דברי ר יהודה , . וחכמים אומרים מארכובה ולמעלה ". תוספות במנחות כותבים :" שוק דאדם נמי לא הוי כשוק דבהמות ,דתנן באהלות וכו ".

10. מדוע אצל אדם ברור ששוק מתחת לברך ואצל בהמה נחלקו? מסביר הרב אורי כהן : אצל הבהמה יש 3 חלקים לרגל –חלק עליון המחובר לאגן הירכיים, הוא בתוך הבהמה ואינו נראה לחוץ. חלק אמצעי והרגל. אם נקביל זאת לאדם הרי החלק האמצעי בבהמה מקביל לשוק באדם .והחלק התחתון ברגלי הבהמהמקביל לפרסות הרגל באדם. כאילו הבהמה עומדת על קצות האצבעות . לכן לחכמים בבהמה זה מארכובה ולמעלה . ור' יהודה סובר שכיוון שהחלק העליון לא נראה לעין אנו מסתכלים כאילו לבהמה יש רק 2 חלקים ברגל והתחתון הוא שוק .

11. הסוגיא בברכות כד : שוק באשה ערוה .כותב הרשב"א שם : שוק באשה מקום צנוע וערוה הוא .. אע"פ שאינו מקום צנוע באיש ".

12. < > שואל למה כתבה הגמרה דווקא שוק ? ומתרץ שהיינו חושבים שאינו טעון כיסוי כי מלוכלך בבוץ וטיט.

    דשו"ת רע"א תנינא סימן כח :"בשו"ע אבן העזר סימן קסט :וצריך שיהא הקשר על בשר השוק .והרי בודאי אין קושרים למעלה מהקני"א .. ולזה באמת יש חילוק בין אדם לבהמה . וכ"כ תוס מנחות (לחלק ) בין שוק דפרק הזרוע ובין שוק דמסכת אהלות .

13. < > סימן נ : כד הוינא טליא בהיותי יוצק מים על ידי רבותי הקדושים...למדתי הלכות טריפות ובהגיעני להלכות צומת הגידים, ראיתי פי כל הנביאים מתנבאים בסגנון אחד, שהצומות הן במקום חיבור השוק עם הרגל. אמרתי זה אי אפשר להיות כי אם מקום חיבור הרגל עם הפרסות היא הקרסולים . וסידרתי לי ראיות ברורות : אחת , ממקום חליצה שצריך להיות נקשר על השוק, ש"מ  שזה נקרא שוק, ופרסה תחתונה נקרא רגל. ..וילדות הייתה בי והעזתי פני להציע כן בפני רבי , וגער בי להוציאני חלק מבלי משים לדחות ראיותי כלל...עד שהאיר ה' עיני בתוספות מנחות תל"ז, שהעלו בשוק של אדם איננו שוק של בהמה, ואמרתי ברוך שבחר בהם ובדבריהם.

     שו"ת חת"ס, אה"ע, חלק ב', סימן ס"ט: הנה ג' דברים ברגל אדם, תחתונו נקרא פרסת הרגל...  משם מתחיל השוק גבי אדם , התחלתו מהאסתוירא עד הארכובה שקוראים  קני"א בלשון אשכנז.  והיינו באדם. אבל בבהמה , נקרא גם זה העצם "רגל" . אבל באדם הוה זה שוק. ולחלק בין בהמה לאדם, אם שהוא מוכרח בהרבה מקומות , מ"מ מפורש בתוספות במנחות דף ל"ז ... והכלל: לא נקרא באדם רגל אלא פרסה תחתונה, והעמוד נקרא שוק, ומהארכובה ולמעלה נקרא ירך.

14. חיי אדם כלל ד', ס"ב: כל גופה של אישה מה שדרכה להיות מכוסה ...וכן פרסות רגליה במקום שדרך לילך יחף  -מותר.אבל זרועותיה ושוקה אפילו רגילים בכך כדרך הפרוצות –אסור.

15. ספר הלכה לרב מרדכי אליהו זצ"ל :הרגל מחולקת לשלשה חלקים : הירך.. והשוק- החלק מן הברך עד כף הרגל , וכף הרגל . את הירך והשוק אסור לגלות .

16. שו"ת "אז נדברו " : בשנת תש"ו החזון איש כתב לו מכתב שבו אסר. ובספרו כתב שהדבר ספק . ובבית ברוך על החיי אדם כתב שהביא באזני החזון איש ראיות לאיסור, והחזו"א הודה לו.

17. < > מקשה ממקור שנראה ששוק הוא מעל הברך : כתוב במסכת שבת דף סג : בירית טהרה . אמר רב יהודה בירית זו אצעדה . מתיב רב יוסף : בירית טהרה .. ואילו אצעדה טמאה היא ! הכי קאמר : בירית תחת אצעדה עומדת . אומר רש"י : תחת אצעדה שבזרוע עומדת בשוק , להחזיק בתי שוקיה ..הלכך טהרה דלאו לנוי היא , ..אלא כלי המשמש כלי .. .  מפה אפשר להבין שכמו שאצעדה בזרוע –כך הבירית בשוק לפני המפרק במקביל לזרוע . אך זה אם נלמד שלרש"י זרוע היא החלק העליון של היד ,אך רואים ברש"י בכמה מקומות שהזרוע היא החלק הסמוך לכף היד :< > בדברי הימים על הפסוק "ושש מעלות לכסא וכבש בזהב לכסא מאחזים וידות מזה ומזה על מקום השבת"  רש"י :ידות - כמין מקלות ..לסמוך זרועותיו עליהם.

     

    וכן במסכת סוטה דף ד הגמרא אומרת "מים ראשונים – צריך שיגביה ידיו למעלה . " רש"י : יגביה ראשי אצבעותיו שיהו המים משפעין לצד זרועותיו . משמע שהזרוע קרובה לאצבעות . וכן הרמב"ם בהלכות תפילין כותב: של יד קושר על שמאל.. (על) הבשר התופח שבמרפק שבין פרק הכתף ובין פרק הזרוע . וכן ברמב"ם הלכות חובל ומזיק :החובל באשת איש אם בגלוי כגון שחבל בפניה .. או בידיה וזרועותיה – השליש שלה ושני שלישים לבעל . וכן הבין הבית יוסף ברמב"ם . יוצא שהרבה פעמים קוראים לחלק הקרוב לכף היד –"זרוע" ולכן אין ראיה מאצעדה , ואולי יש ראיה הפוכה שכן הדרך לקשור תכשיט סמוך לכף היד ולא מעל המרפק וא"כ גם בירית היא סמוך לכף הרגל. 

18. שו"ת יביע אומר חלק ו, יו"ד סימן יד :"הירך למעלה מן הברך והשוק למטה ממנו (עיין תוס מנחות , ורד"ק שופטים , ושו"ת רע"א , ובשו"ת צור יעקב , ודלא כהפמ"ג סימן עה ואכמ"ל).

19. דעת החזו"א : "והאי שוק , נראה שהוא פרק התחתון מארכובה עד העקב . אבל מן הארכובה ולמעלה הוא צנוע בהחלט , ולא אצטריך לאשמעינן . והרי כתבו הראב"ד והרשב"א דבאיש הוא מגולה , והב"ח כתב שהוא תמיד מלוכלך , וכל זה אינו אלא בפרק התחתון. אבל מן הארכובה ולמעלה הוא בכלל ירך , ואמרו : מה ירך בסתר , וכבר כתבו תוס במנחות וכו "

20. דעת הפמ"ג : "והוי יודע שלשון שוק היא מארכובה (ערש"י ויקרא ז לב , ובתיו"ט חולין פ"י מ"ד , וכ"פ הרמב"ם מעשה הקרבנות פ"ט ה"י ) . – הפמ"ג  כותב ששוק הוא מעל הארכובה ומביא ראיות מרש"י ורמב"ם שמדברים על שוק דבהמה .

     רש"י: שוק-מן הפרק של ארכובה הנמכרת עם הראש עד הפרק האמצעי שהוא סובך של רגל . ראינו לעיל בכל הראשונים ששוק באדם הוא מתחת לברך , וכן תוס במפורש מחלק בין אדם לבהמה , דברים אלו כנראה נשמטו מהפמ"ג באותו זמן . ( הפמ"ג כותב לשון "אפשר" ולא לשון ודאי . ). המשנ"ב הביא בסימן ע"ה את הפמ"ג שבמקום שנהגו לילך יחף עד הקניא יכול לקרוא ק"ש כנגדה. כנראה שהפמ"ג חזר בו . בהמשך דבריו הוא כותב כך :עיין בית שמואל אה"ע קס"ט ל"ב , ובאר הגולה סעיף לה אות ש , ובסדר חליצה רשמתי .

    הבית שמואל כותב כך :מן הארכובה ולמעלה – הינו מה שבין השוק לקולית , ולא מה שבין הארכובה הנמכר עם הראש והשוק , וכל השוק נקרא מעל רגלו .

     באר הגולה כותב : פרוש הכרעיים דמיניה כפיף ומיניה זקוף. (לגבי המילה ארכובה.) ושם כתוב הרי שחליצה כשרה בשוק , וכשרה רק מתחת לארכובה , ואם הארכובה היא הברך אז השוק מתחת לברך . ועוד כתב הפמ"ג "בסדר חליצה רשמתי " – התשובה בעניין חליצה הודפסה רק בעשרות השנים האחרונות , ולא היתה לפני המ"ב . שם הוא כותב על "מורה רעה "אחד שקשר הסנדל מעל הברך , וחלק על כך . מדבריו יוצא שגם לדעתו ( כמו דעת הנביאים , המשנה , הראשונים והאחרונים ) השוק באדם מתחת לברך .

21. שו"ע הרב סי ע"ה ס"א : "אע"פ שהשוק אינו מקום צנוע באיש שדרכו להיות מגולה , (במקומות שהולכים בלא אנפלאות ) , כיוון שהוא מקום צנוע באשה ..."

                      סעיף ג :" אם לבושה דק ונראה בשר מתוכה – אסור , כמו ..בעששית .

22. פסק הלכה בחתימת הר"ח קנייבסקי ,הרב קרליץ , הרב ש. אוירבך , הרב ברוך שרגא וכו : כאבנו לשמוע אודות המכשלה הנוראה בלבישת גרביים שקופות או בצבע הרגל . מחובתנו להודיע כי ע"פ דין תורה הנ"ל אסור בלבישה. ואין זו חומרא אלא חיוב מעיקר הדין .

כל מה שאנחנו עושים מעיד עלינו

דווקא "חצאיות", שזה דבר ששייך להלכה, נראה לך (ולעוד בנות), שזה לא מעיד.

ואילו "פאות" (שאין בכך כל הלכה), ו"גודל כיפה" (שזה גם דבר שאי אפשר לומר שהוא "הלכתי" לגמרי), נראה לכן מעיד...

דומני שאצל בנים - בדיוק ההיפך..

ואולי אפשר ללמוד מזה כל אחד על השני (שהרי אנו רואים שכל אחד נוטה אצל מה שפָּחות מוכר לו לדון לפי הדמיון-שמבחוץ)- כמה שצריך להיזהר משיפוט-גמור עפ"י החיצוניות, ועם זה להשתדל להתאים את ה"חיצוניות" לשאיפה הפנימית, לפחות במה שנוגע להלכה וזהירותה.

אבל בד"כ מעיד לפחות על שאיפה בכיוון.

אם כי לצערנו יש גם צבועים ממש, או לפחות שאינם מצליחים כלל ללכת בכיוון של ה"תחפושת", גם אם מעידה על מה שהיו רוצים בתיאוריה.

וכמובן, יש רבים שזה אכן מראה עליהם.

[ולכיוון השני, שלא שאלת עליו כאן - יש גם לא מעטים שכלל לא הולכים כך, והם יראי שמיים מופלגים. בנים עם כיפות קטנות, אע"פ שאני לא "בעד".. וכמובן ללא "זקן ופאות" (מעבר למה שנדרש בהלכה); וגם בנות שלא הולכות ממש "ארוך". אע"פ שבהיות שאצלן זה לפעמים ממש ענין הלכתי - ואז מעיד יותר על היחס למצוות ה'.  אם כי ב"אישיות" יש עוד מרכיבים, וחולשה במרכיב אחד עדיין לא בהכרח מעידה על המכלול.

כעת ראיתי שהוספת שהתכוונת למי שהולכת לפי ה"משנה ברורה". ברור שמי שנוהגת בכללי לפיו, וגם בכך - זה לא חייב להעיד על שום דבר ב"אישיות". אם כי נכון שמי שהולכת למרות זאת כדעה המחמירה יותר - לרוב זה מעיד לחיוב על היר"ש. שהרי היא חוששת לדעה השניה, בפרט בנושא של צניעות שגם משמעותו גדולה וגם נסיונו כנראה לא-קטן]

לפעמים העניין החיצוני מעיד על ההפך ממה שהיית חושבת שהוא מעיד,

אבל עדין כל דבר חיצוני קבוע שאדם הולך איתו מבחירה מעיד עליו משהו

כדי לדעת מה צריך לברר ולבדוק..

כל עוד בגבולות ההלכה אז מה משנה האורך (חוץ מאופנה ולחץ חברתי..).

לדוגמא אצלי- אני לבשתי רק חצאיות ארוכות עד שהגיע מצב כלכלי לא משהו וקיבלתי מחברה חצאיות קצרות (וצנועות) אז עברתי לחצאיות קצרות כי זה מה שיש כרגע וגם זה צנוע.

גם שמעתי שיש בנות שמקצרות את החצאית אחרי שנולדים ילדים, נתקע בעגלה בירידה במדרגות וכו'.

נארלי אצל בנים אותו דבר- בגבולות ההלכה לא מעיד.

פחות.......

לא כלולה אצלך ב"אשיות ".

אצל מי שהתורניות שלו לא מן השפה ולחוץ - 

אמורה גם להיות חלק חשוב מהאישיות.. התורה לא ניתנה כדי ש"סתם כך" יקיימו אותה וזה לא ישפיע על האדם..

אלא שכנ"ל, לא תמיד ה"תורניות" שבמראה החיצוני היא באמת כזו. וכמו כן, יש עוד מרכיבים, באישיות ובתורניות, נוסף כל כך.

או שחשוב לך ללכת לפי הקודים החברתיים המקובלים בחברתך, או שחשוב לך להקפיד על כללי המוסד בו את לומדת. או שילוב מסויים בין אלו.

כל זה, בהנחה שאת הולכת לפי פסקי המשה ברורה. אם לא - התמונה משתנה וכו'.

[אליבא דאמת יש לזכור שהקולא של המשנ"ב מתבססת על הגדרת החלק העליון של הרגל כ"שוק", ולא החלק התחתון. וזוהי הגדרה דחוקה ומוקשית. ללימוד זכות על מנהג ישראל זה מצויין, אבל למבקשי אמת ראוי להחמיר ולכסות את השוק.]

זה ברור בכל המקורות , . יש משנה מפורשת שהשוק הוא מתחת לברך. ( הלוואי שכל ההלכות היו ברורות לי כמו זו ).

רבי עקיבא איגר , חת"ם סופר, שו"ע הרב , חיי אדם, בן איש חי, הרב וואזנר , הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה , הרב קנייבסקי,  ועוד - פסקו כך.  רואים שהמ"ב לא נכנס לנושא , כי אחרת הוא היה כותב "ביאור הלכה" להסביר למה הוא כביכול חולק על כל גדולי הראשונים והאחרונים בזה . מי שמכיר את דרך הפסיקה של המ"ב - אפילו אם היו ידועות לו דעות לכאן ולכאן, הוא היה מזכיר זאת, וכותב לפחות שראוי להחמיר.    מכל זה ברור שהמשנה ברורה לא הכיר את הדעות בזה, ולא נכנס לעניין, כנראה כי בדורו בקור של ליטא הלכו ארוך בכל מקרה.

אני מצרף את המקורות שהשוק מתחת לברך. מי שלא יכולה להבין וללמוד הכל, לפחות את הפסקים מכמה רבנים בסוף היא יכולה לראות

1. משנה אהלות (פרק א מ"ח) : מאתים וארבעים ושמונה אברים באדם : 30 בפיסת הרגל , ששה בכל אצבע , עשרה בקרסל , שנים בשוק ,חמשה בארכובה , אחד בירך ,שלשה בקטלית ...

2. תוספות ,נזיר דף נב: תנינא במסכת אהלות רמ"ח אברים ,וחשיב מלמטה למעלה , פרסות הרגל וחשיב שנים בשוק , חמשה בארכובה ואחד בירך. לכאורה משמע ממתניתין דהתם דשוק למטה מן הארכובה וירך למעלה .

3. תוספות , מנחות לז. : ומיהו אין ראיה מזרוע דבהמה לזרוע דאדם , דהא שוק דאדם נמי לא הוי כשוק דבהמות, דתנן באהלות , שנים בשוק , 5 בארכובה ואחד בירך . אלמה קרי שוק עצם המחובר לרגל .

4. תוספות נידה ל: : ובאהלות משמע שמנה לפי סדרי אברי האדם.

5. הרע"ב , תוספות יו"ט תפארת ישראל וגר"א על המשנה שם : קרסול – מקום חיבור הרגל והשוק .

6. מבואר במשנה ששוק הוא אבר בעל 2 עצמות והירך הוא בעל עצם אחת . ואכן במציאות באבר שמתחת לברך יש 2 עצמות tibia  ו-fibula , ואילו מעל הברך ישנה עצם אחת.

7. מסכת חגיגה יג. :תניא אמר ריב"ז –מה השיבתו בת קול לאותו רשע בשעה שאמר "אעלה על במתי עב אדמה לעליון " –יצתה בת קול ואמרה רשע בן רשע ...שנותיו של אדם 70 שנה .. והלא מן הארץ עד לרקיע מהלך 500 שנה ועביו של רקיע מהלך 500 שנה .. למעלה מהן חיות הקדש , רגלי החיות כנגד כולם , קרסולי החיות כנגד כולן , שוקי החיות כנגד כולן , רכובי החיות כנגד כולן , ירכי החיות כנגד כולן, גופי החיות כנגד כולן ...למעלה מהן כסא הכבוד .

8. זהר בשלח דף נו : ..לעילא מנהון קרסולין דחיות ככלהו , שוקי החיות ככלהו, ארכובין דחיות ככלהו , ירכי דחיות ככלהו...

9. רמב"ם הלכות איס"ב פ"י, ה"ו : נחתך הולד במעיה ויצא אבר אבר, בין שיצא על סדר האברים כגון שיצאה הרגל , ואחריה השוק ואחריה הירך , בין שיצא שלא על הסדר אינה טמאה לידה עד שיצא רובו .

10. סמ"ג מצוה ג : עשה לו אברים ... וירכים וברכים ושוקים וקרסולים וכפות רגלים...

11. מסכת בכורות מה . : במשנה שם מדובר על כהנים שפסולים לעבודה משום מום :"ועקבו יוצא לאחוריו " , מסביר ר אלעזר :"שוקו יוצא באמצע רגלו " , רש"י במקום: ששוקו עומד באמצע רגלו שחצי הרגל לפנים וחצי הרגל לאחור" .

     הרמב"ם מסביר :"מי שעקבו יוצא לאחריו עד שנמצא השוק כאילו הוא באמצע רגלו עומד .

1. שופטים פרק טו :"ויך אתםשוק על ירך מכה גדולה וירד וישב בסלע עיטם" רד"ק : שוק על ירך על הנופלים בנוסם , כלומר כי לא הפך אחד מהם פניו אליו .. אלא כולם נסו .. ונופלים שוק על ירךכי הנס ונופל על פניו – מתהפך שוקו על ירכו .

          הרלב"ג : דמה הרגלים לשוק , והפרשים הרוכבים בסוסים לירך ,כי השוק למטה מהירך .

1. המשנה בשבת דף סו: שיוצאים בסמוכות בשבת .מהם הסמוכות ? תוס ביומא דף עח – " מי שנקטעה רגלו עושה לו קבל כמין סנדל .. ונראה כמי שיש לו רגל , ויכול לצאת בו בשבת כמו במנעליו , וכופה שוקו לאחוריו , וקושר סמוכות של עץ .. וסומך בו שוקו..

             וכן הריטב"א בשבת מסביר כך.

2. אשה שמצאה כתם במקום חבק –טמאה. כותב המאירי נדה דף נז"מפני שהשוק עגול ואינו מתדבק זה בזה על פני כל הרוחב .

3. לגבי חליצה כותבת המשנה ביבמות פי"ב משנה א :" מן הארכובה ולמטה – חליצתה כשרה , מן הארכובה ולמעלה – חליצתה פסולה ". אומרת על כך הגמרא : אי כתב רחמנא ברגלו , הו"א ברגלו אין , בשוקו לא , כתב .. מעל רגלו דאפילו בשוקו .הרמב"ם הלכות יבום "או שהיה שרוך הנעל קשור על שוקו מן הארכובה ולמטה .

4. ספר דניאל פרק ב : "הוא צלמא ראשה די דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף , מעוהי וירכתה די נחש. שקוהי די פרזל , רגלוהי מנהון מנהין די פרזל ומנהון די חסף". מצודות דוד שם :3 פרקים ברגל , העליון קרוי ירך , האמצעי קרוי שוק , התחתון קרוי רגל.

5. שיר השירים : "שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני פז " . אומר ע"כ מדרש תנחומא  " אמר רבי אלעזר הקפר  העמוד הזה אם אין לו כותרת מלמעלה ובסיס מלמטה , אינו נראה נאה ".   אבן עזרא : אדני פז- רגליו ואצבעותיו .יוצא מפה שלא רק בחז"ל אלא גם בתנ"ך ברור ששוק מתחת לברך .

6. תוספות ישנים , יומא דף עא , בכל מקום בתלמוד קורא שוק , מן הארכובה ולמטה .

7. יש שרצו לנסות לחלק שאכן בתלמוד שוק מתחת לברך , אך בתורה לא כך. אך ראינו במדרש לגבי שיר השירים ששם השוק מתחת לברך .

8. וכן בתורה כתוב פעם אחת שוק :"יככה ה בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר לא תוכל להרפא , מכף רגלך ועד קדקדך " אבן עזרא שם :אשר לא תוכל להרפא – בעבור היותם חוץ לגוף

9. לגבי שוק של בהמה נחלקו בתוספתא במסכת חולין : "שוק מארכובה ולמטה , דברי ר יהודה , . וחכמים אומרים מארכובה ולמעלה ". תוספות במנחות כותבים :" שוק דאדם נמי לא הוי כשוק דבהמות ,דתנן באהלות וכו ".

10. מדוע אצל אדם ברור ששוק מתחת לברך ואצל בהמה נחלקו? מסביר הרב אורי כהן : אצל הבהמה יש 3 חלקים לרגל –חלק עליון המחובר לאגן הירכיים, הוא בתוך הבהמה ואינו נראה לחוץ. חלק אמצעי והרגל. אם נקביל זאת לאדם הרי החלק האמצעי בבהמה מקביל לשוק באדם .והחלק התחתון ברגלי הבהמהמקביל לפרסות הרגל באדם. כאילו הבהמה עומדת על קצות האצבעות . לכן לחכמים בבהמה זה מארכובה ולמעלה . ור' יהודה סובר שכיוון שהחלק העליון לא נראה לעין אנו מסתכלים כאילו לבהמה יש רק 2 חלקים ברגל והתחתון הוא שוק .

11. הסוגיא בברכות כד : שוק באשה ערוה .כותב הרשב"א שם : שוק באשה מקום צנוע וערוה הוא .. אע"פ שאינו מקום צנוע באיש ".

12. < > שואל למה כתבה הגמרה דווקא שוק ? ומתרץ שהיינו חושבים שאינו טעון כיסוי כי מלוכלך בבוץ וטיט.

    דשו"ת רע"א תנינא סימן כח :"בשו"ע אבן העזר סימן קסט :וצריך שיהא הקשר על בשר השוק .והרי בודאי אין קושרים למעלה מהקני"א .. ולזה באמת יש חילוק בין אדם לבהמה . וכ"כ תוס מנחות (לחלק ) בין שוק דפרק הזרוע ובין שוק דמסכת אהלות .

13. < > סימן נ : כד הוינא טליא בהיותי יוצק מים על ידי רבותי הקדושים...למדתי הלכות טריפות ובהגיעני להלכות צומת הגידים, ראיתי פי כל הנביאים מתנבאים בסגנון אחד, שהצומות הן במקום חיבור השוק עם הרגל. אמרתי זה אי אפשר להיות כי אם מקום חיבור הרגל עם הפרסות היא הקרסולים . וסידרתי לי ראיות ברורות : אחת , ממקום חליצה שצריך להיות נקשר על השוק, ש"מ  שזה נקרא שוק, ופרסה תחתונה נקרא רגל. ..וילדות הייתה בי והעזתי פני להציע כן בפני רבי , וגער בי להוציאני חלק מבלי משים לדחות ראיותי כלל...עד שהאיר ה' עיני בתוספות מנחות תל"ז, שהעלו בשוק של אדם איננו שוק של בהמה, ואמרתי ברוך שבחר בהם ובדבריהם.

     שו"ת חת"ס, אה"ע, חלק ב', סימן ס"ט: הנה ג' דברים ברגל אדם, תחתונו נקרא פרסת הרגל...  משם מתחיל השוק גבי אדם , התחלתו מהאסתוירא עד הארכובה שקוראים  קני"א בלשון אשכנז.  והיינו באדם. אבל בבהמה , נקרא גם זה העצם "רגל" . אבל באדם הוה זה שוק. ולחלק בין בהמה לאדם, אם שהוא מוכרח בהרבה מקומות , מ"מ מפורש בתוספות במנחות דף ל"ז ... והכלל: לא נקרא באדם רגל אלא פרסה תחתונה, והעמוד נקרא שוק, ומהארכובה ולמעלה נקרא ירך.

14. חיי אדם כלל ד', ס"ב: כל גופה של אישה מה שדרכה להיות מכוסה ...וכן פרסות רגליה במקום שדרך לילך יחף  -מותר.אבל זרועותיה ושוקה אפילו רגילים בכך כדרך הפרוצות –אסור.

15. ספר הלכה לרב מרדכי אליהו זצ"ל :הרגל מחולקת לשלשה חלקים : הירך.. והשוק- החלק מן הברך עד כף הרגל , וכף הרגל . את הירך והשוק אסור לגלות .

16. שו"ת "אז נדברו " : בשנת תש"ו החזון איש כתב לו מכתב שבו אסר. ובספרו כתב שהדבר ספק . ובבית ברוך על החיי אדם כתב שהביא באזני החזון איש ראיות לאיסור, והחזו"א הודה לו.

17. < > מקשה ממקור שנראה ששוק הוא מעל הברך : כתוב במסכת שבת דף סג : בירית טהרה . אמר רב יהודה בירית זו אצעדה . מתיב רב יוסף : בירית טהרה .. ואילו אצעדה טמאה היא ! הכי קאמר : בירית תחת אצעדה עומדת . אומר רש"י : תחת אצעדה שבזרוע עומדת בשוק , להחזיק בתי שוקיה ..הלכך טהרה דלאו לנוי היא , ..אלא כלי המשמש כלי .. .  מפה אפשר להבין שכמו שאצעדה בזרוע –כך הבירית בשוק לפני המפרק במקביל לזרוע . אך זה אם נלמד שלרש"י זרוע היא החלק העליון של היד ,אך רואים ברש"י בכמה מקומות שהזרוע היא החלק הסמוך לכף היד :< > בדברי הימים על הפסוק "ושש מעלות לכסא וכבש בזהב לכסא מאחזים וידות מזה ומזה על מקום השבת"  רש"י :ידות - כמין מקלות ..לסמוך זרועותיו עליהם.

     

    וכן במסכת סוטה דף ד הגמרא אומרת "מים ראשונים – צריך שיגביה ידיו למעלה . " רש"י : יגביה ראשי אצבעותיו שיהו המים משפעין לצד זרועותיו . משמע שהזרוע קרובה לאצבעות . וכן הרמב"ם בהלכות תפילין כותב: של יד קושר על שמאל.. (על) הבשר התופח שבמרפק שבין פרק הכתף ובין פרק הזרוע . וכן ברמב"ם הלכות חובל ומזיק :החובל באשת איש אם בגלוי כגון שחבל בפניה .. או בידיה וזרועותיה – השליש שלה ושני שלישים לבעל . וכן הבין הבית יוסף ברמב"ם . יוצא שהרבה פעמים קוראים לחלק הקרוב לכף היד –"זרוע" ולכן אין ראיה מאצעדה , ואולי יש ראיה הפוכה שכן הדרך לקשור תכשיט סמוך לכף היד ולא מעל המרפק וא"כ גם בירית היא סמוך לכף הרגל. 

18. שו"ת יביע אומר חלק ו, יו"ד סימן יד :"הירך למעלה מן הברך והשוק למטה ממנו (עיין תוס מנחות , ורד"ק שופטים , ושו"ת רע"א , ובשו"ת צור יעקב , ודלא כהפמ"ג סימן עה ואכמ"ל).

19. דעת החזו"א : "והאי שוק , נראה שהוא פרק התחתון מארכובה עד העקב . אבל מן הארכובה ולמעלה הוא צנוע בהחלט , ולא אצטריך לאשמעינן . והרי כתבו הראב"ד והרשב"א דבאיש הוא מגולה , והב"ח כתב שהוא תמיד מלוכלך , וכל זה אינו אלא בפרק התחתון. אבל מן הארכובה ולמעלה הוא בכלל ירך , ואמרו : מה ירך בסתר , וכבר כתבו תוס במנחות וכו "

20. דעת הפמ"ג : "והוי יודע שלשון שוק היא מארכובה (ערש"י ויקרא ז לב , ובתיו"ט חולין פ"י מ"ד , וכ"פ הרמב"ם מעשה הקרבנות פ"ט ה"י ) . – הפמ"ג  כותב ששוק הוא מעל הארכובה ומביא ראיות מרש"י ורמב"ם שמדברים על שוק דבהמה .

     רש"י: שוק-מן הפרק של ארכובה הנמכרת עם הראש עד הפרק האמצעי שהוא סובך של רגל . ראינו לעיל בכל הראשונים ששוק באדם הוא מתחת לברך , וכן תוס במפורש מחלק בין אדם לבהמה , דברים אלו כנראה נשמטו מהפמ"ג באותו זמן . ( הפמ"ג כותב לשון "אפשר" ולא לשון ודאי . ). המשנ"ב הביא בסימן ע"ה את הפמ"ג שבמקום שנהגו לילך יחף עד הקניא יכול לקרוא ק"ש כנגדה. כנראה שהפמ"ג חזר בו . בהמשך דבריו הוא כותב כך :עיין בית שמואל אה"ע קס"ט ל"ב , ובאר הגולה סעיף לה אות ש , ובסדר חליצה רשמתי .

    הבית שמואל כותב כך :מן הארכובה ולמעלה – הינו מה שבין השוק לקולית , ולא מה שבין הארכובה הנמכר עם הראש והשוק , וכל השוק נקרא מעל רגלו .

     באר הגולה כותב : פרוש הכרעיים דמיניה כפיף ומיניה זקוף. (לגבי המילה ארכובה.) ושם כתוב הרי שחליצה כשרה בשוק , וכשרה רק מתחת לארכובה , ואם הארכובה היא הברך אז השוק מתחת לברך . ועוד כתב הפמ"ג "בסדר חליצה רשמתי " – התשובה בעניין חליצה הודפסה רק בעשרות השנים האחרונות , ולא היתה לפני המ"ב . שם הוא כותב על "מורה רעה "אחד שקשר הסנדל מעל הברך , וחלק על כך . מדבריו יוצא שגם לדעתו ( כמו דעת הנביאים , המשנה , הראשונים והאחרונים ) השוק באדם מתחת לברך .

21. שו"ע הרב סי ע"ה ס"א : "אע"פ שהשוק אינו מקום צנוע באיש שדרכו להיות מגולה , (במקומות שהולכים בלא אנפלאות ) , כיוון שהוא מקום צנוע באשה ..."

                      סעיף ג :" אם לבושה דק ונראה בשר מתוכה – אסור , כמו ..בעששית .

22. פסק הלכה בחתימת הר"ח קנייבסקי ,הרב קרליץ , הרב ש. אוירבך , הרב ברוך שרגא וכו : כאבנו לשמוע אודות המכשלה הנוראה בלבישת גרביים שקופות או בצבע הרגל . מחובתנו להודיע כי ע"פ דין תורה הנ"ל אסור בלבישה. ואין זו חומרא אלא חיוב מעיקר הדין .

למטה? וכו ......

אז מה שווה כל הבאת המקורות?

צריך להתרגל להביא ראיות/מקורות בלי לזלזל כהו-זה בגדולי עולם שאומרים אחרת.

המ"ב לא כתב "סתם", וגם מי שהבינו אותו כך, לא "טעו בהבנת דבריו" פשוט.

לא נכנס למה פסיקת ההלכה - אבל כן לכבודו ולכבודם של האומרים כך בדבריו בפשטות.

והמשנה ברורה הוא נגד כ-ל המקורות. הוא הוטעה ע"י מה שנכתב בפרי מגדים שניסה להשוות בין שוק אצל אדם ואצל בהמה. אבל הפמ"ג עצמו חזר בו , וכן יש תוספות מפורש במסכת מנחות שכותב ששוק באדם הוא מתחת לברך , ולא כמו בבהמה .

בבקשה תביא לי מקור אחד בתנ"ך ,משנה , גמרא  או ראשונים ששוק נמצא מעל הברך . פשוט אין כזה מקור.

יש מושג בהלכה " טועה בדבר משנה" . כאן זו טעות בדבר משנה , כי יש משנה שהשוק מעל הברך, וכך כתבו כל הפוסקים .

אשמח לתגובה שלך

שהמ"ב "לא הכיר" את הדעות. זו לא מציאות. לא שייך לומר כך עליו.

אמרתי מפורש שאינני דן כעת על עצם הענין (ואני בהחלט מעריך את השקעתך בנושא ההלכתי. דווקא בגלל זה כדאי להיזהר בלשון, שלא יצא שכרו בהפסדו)..

כמו כן, מישהו אחר "לימד זכות" שלא הבינו את המ"ב..

הרצי"ה הבין כך את דברי המ"ב (ואמר שכיוון שפסק, פסק, אבל "היינו מוותרים על הדקדקנות ההלכתית הזו", שלא תיתלה בכך מי שרצונה הוא לגלות בשרה).

ה"שבט הלוי", הבין גם כן כך את המ"ב ואמר שהלכה לא כמותו. וכו'.

ורק את יודעת ממה זה בא, וגם מה "הרמה התורנית שלך" בלי קשר לזה [בכללי, אני מסכים עם מה שיזהר הגיב על זה].

אבל אני גם חושב שמי שכותבת, "מתחת לברך כמובן".. שזה מובן-מאליו בעיניה שכך - זה עצמו אומר עליה בהחלט משהו טוב..

בכל מקרה ברור שמי שהולכת תמיד עם ארוך קנתה בנפשה מידת צניעות יתרה, על מי שלפעמים הולכת קצר

לפחות לגבי מה שהוא לא הלכתי במובהק, הדבר העיקרי שזה מעיד עליו לדעתי, זה לאיזו קבוצה האדם רוצה לשייך את עצמו.

ויש דברים שניתן להסיק מהעובדה שהאדם רוצה לשייך את עצמו לקבוצה מסויימת, על האדם.

[וגם זה, חשוב לזכור שזה לא 100%].

אבל לא תמיד יש לנו את היכולת לדעת על מה.

נגיד פעם יצאתי עם בחור שהתלבש ממש כמו ערס- ג'ינס צמוד ומשופשף וכאלה. ואז הוא סיפר שהוא שונא לקנות בגדים אז הוא תמיד לוקח מאח שלו את מה שהוא הפסיק ללבוש.. 

או שאני נגיד- מתלבשת בכל מני סגנונות.

יום אחד אני יכולה ללכת עם חצאית ארוכה עד הרצפה ויום אח"כ עם מכנס ומעל חצאית קצרה.

זה לא מעיד על רמה דתית, זה בטוח. גג גג מעיד כמה היא מקפידה על הלכה ספציפית, אבל לא אומר כמה היא מקפידה על הלכות אחרות..

אולי מעיד על אופי. נניח אם מישהי הולכת מאד מחוייט או מאד שלוחי (למרות שאני יכולה ללכת גם ככה וגם ככה תלוי במצברוח או לאן אני הולכת..) על בנים זה עוד פחות אומר- כי הרבה פעמים הם מתלבשים כמו שאמא קנתה\אחות אמרה להם שכדאי\חבר אמר להם שנראה טוב..

וכמובן איך אפשר בלי-

אך זה לא סותר את זה שיש לסממנים החיצוניים משמעות,

קודם כל כלפי האדם עצמו.

איך אורך החצאית מתחת לרף של המקילים נכנס לשאלת הקשר בין החיצוניות לבין הפנימיות? דתיות שמצמצמות פערים מול החילוניות ואומרות שרחמנא ליבא בעי, הן כמו מי שיימנע מליטול לולב בסוכות ויאמר שרחמנא ליבא בעי.

ובכלל, הפרטים האלה בצניעות האישה לא אמורים להתדיין בדיאלוג חופשי בין נשים לבין גברים. הדו-שיח הזה הוא עצמו לא צנוע.

אז רגע לפני שאני יוצא מהשרשור, רק תחשבו על מי שמתקשרת לרב בגלל שמטרידה אותה השאלה אם שלג הוא מוקצה בשבת, והופעתה החיצונית היא מתחת לרף.    

האם זו ראייה לכך שהחיצוניות לא מעידה או לחוסר הבנה בסיסי?

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים