מצפצפת על הקב"ה , זה לא מעיד על רמה רוחנית, ומדרג אדיפויות בחיים?

השאלה היא מה הם מעידים.

הם יכולים להעיד על רמת מחויבות הלכתית. הם יכולים להעיד על רמת קומפורמיות וכניעה ללחץ חברתי. על רצון להשתייכות חברתית מסויימת וכן על דברים נוספים.

זה מאוד תלוי בהקשר, בחברה ובגורמים נוספים.

בסופו של דבר רבים חלקו על המשנה ברורה.

מטעות של המ"ב .

אלה כל המקורות שאסף ת"ח חשוב בנושא. מכל המקורות ברור שהשוק הוא מהקרסול עד הברך . והוא חייב להיות מכוסה שיוצאת מהבית .

1. משנה אהלות (פרק א מ"ח) : מאתים וארבעים ושמונה אברים באדם : 30 בפיסת הרגל , ששה בכל אצבע , עשרה בקרסל , שנים בשוק ,חמשה בארכובה , אחד בירך ,שלשה בקטלית ...

2. תוספות ,נזיר דף נב: תנינא במסכת אהלות רמ"ח אברים ,וחשיב מלמטה למעלה , פרסות הרגל וחשיב שנים בשוק , חמשה בארכובה ואחד בירך. לכאורה משמע ממתניתין דהתם דשוק למטה מן הארכובה וירך למעלה .

3. תוספות , מנחות לז. : ומיהו אין ראיה מזרוע דבהמה לזרוע דאדם , דהא שוק דאדם נמי לא הוי כשוק דבהמות, דתנן באהלות , שנים בשוק , 5 בארכובה ואחד בירך . אלמה קרי שוק עצם המחובר לרגל .

4. תוספות נידה ל: : ובאהלות משמע שמנה לפי סדרי אברי האדם.

5. הרע"ב , תוספות יו"ט תפארת ישראל וגר"א על המשנה שם : קרסול – מקום חיבור הרגל והשוק .

6. מבואר במשנה ששוק הוא אבר בעל 2 עצמות והירך הוא בעל עצם אחת . ואכן במציאות באבר שמתחת לברך יש 2 עצמות tibia  ו-fibula , ואילו מעל הברך ישנה עצם אחת.

7. מסכת חגיגה יג. :תניא אמר ריב"ז –מה השיבתו בת קול לאותו רשע בשעה שאמר "אעלה על במתי עב אדמה לעליון " –יצתה בת קול ואמרה רשע בן רשע ...שנותיו של אדם 70 שנה .. והלא מן הארץ עד לרקיע מהלך 500 שנה ועביו של רקיע מהלך 500 שנה .. למעלה מהן חיות הקדש , רגלי החיות כנגד כולם , קרסולי החיות כנגד כולן , שוקי החיות כנגד כולן , רכובי החיות כנגד כולן , ירכי החיות כנגד כולן, גופי החיות כנגד כולן ...למעלה מהן כסא הכבוד .

8. זהר בשלח דף נו : ..לעילא מנהון קרסולין דחיות ככלהו , שוקי החיות ככלהו, ארכובין דחיות ככלהו , ירכי דחיות ככלהו...

9. רמב"ם הלכות איס"ב פ"י, ה"ו : נחתך הולד במעיה ויצא אבר אבר, בין שיצא על סדר האברים כגון שיצאה הרגל , ואחריה השוק ואחריה הירך , בין שיצא שלא על הסדר אינה טמאה לידה עד שיצא רובו .

10. סמ"ג מצוה ג : עשה לו אברים ... וירכים וברכים ושוקים וקרסולים וכפות רגלים...

11. מסכת בכורות מה . : במשנה שם מדובר על כהנים שפסולים לעבודה משום מום :"ועקבו יוצא לאחוריו " , מסביר ר אלעזר :"שוקו יוצא באמצע רגלו " , רש"י במקום: ששוקו עומד באמצע רגלו שחצי הרגל לפנים וחצי הרגל לאחור" .

     הרמב"ם מסביר :"מי שעקבו יוצא לאחריו עד שנמצא השוק כאילו הוא באמצע רגלו עומד .

1. שופטים פרק טו :"ויך אתםשוק על ירך מכה גדולה וירד וישב בסלע עיטם" רד"ק : שוק על ירך על הנופלים בנוסם , כלומר כי לא הפך אחד מהם פניו אליו .. אלא כולם נסו .. ונופלים שוק על ירךכי הנס ונופל על פניו – מתהפך שוקו על ירכו .

          הרלב"ג : דמה הרגלים לשוק , והפרשים הרוכבים בסוסים לירך ,כי השוק למטה מהירך .

1. המשנה בשבת דף סו: שיוצאים בסמוכות בשבת .מהם הסמוכות ? תוס ביומא דף עח – " מי שנקטעה רגלו עושה לו קבל כמין סנדל .. ונראה כמי שיש לו רגל , ויכול לצאת בו בשבת כמו במנעליו , וכופה שוקו לאחוריו , וקושר סמוכות של עץ .. וסומך בו שוקו..

             וכן הריטב"א בשבת מסביר כך.

2. אשה שמצאה כתם במקום חבק –טמאה. כותב המאירי נדה דף נז"מפני שהשוק עגול ואינו מתדבק זה בזה על פני כל הרוחב .

3. לגבי חליצה כותבת המשנה ביבמות פי"ב משנה א :" מן הארכובה ולמטה – חליצתה כשרה , מן הארכובה ולמעלה – חליצתה פסולה ". אומרת על כך הגמרא : אי כתב רחמנא ברגלו , הו"א ברגלו אין , בשוקו לא , כתב .. מעל רגלו דאפילו בשוקו .הרמב"ם הלכות יבום "או שהיה שרוך הנעל קשור על שוקו מן הארכובה ולמטה .

4. ספר דניאל פרק ב : "הוא צלמא ראשה די דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף , מעוהי וירכתה די נחש. שקוהי די פרזל , רגלוהי מנהון מנהין די פרזל ומנהון די חסף". מצודות דוד שם :3 פרקים ברגל , העליון קרוי ירך , האמצעי קרוי שוק , התחתון קרוי רגל.

5. שיר השירים : "שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני פז " . אומר ע"כ מדרש תנחומא  " אמר רבי אלעזר הקפר  העמוד הזה אם אין לו כותרת מלמעלה ובסיס מלמטה , אינו נראה נאה ".   אבן עזרא : אדני פז- רגליו ואצבעותיו .יוצא מפה שלא רק בחז"ל אלא גם בתנ"ך ברור ששוק מתחת לברך .

6. תוספות ישנים , יומא דף עא , בכל מקום בתלמוד קורא שוק , מן הארכובה ולמטה .

7. יש שרצו לנסות לחלק שאכן בתלמוד שוק מתחת לברך , אך בתורה לא כך. אך ראינו במדרש לגבי שיר השירים ששם השוק מתחת לברך .

8. וכן בתורה כתוב פעם אחת שוק :"יככה ה בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר לא תוכל להרפא , מכף רגלך ועד קדקדך " אבן עזרא שם :אשר לא תוכל להרפא – בעבור היותם חוץ לגוף

9. לגבי שוק של בהמה נחלקו בתוספתא במסכת חולין : "שוק מארכובה ולמטה , דברי ר יהודה , . וחכמים אומרים מארכובה ולמעלה ". תוספות במנחות כותבים :" שוק דאדם נמי לא הוי כשוק דבהמות ,דתנן באהלות וכו ".

10. מדוע אצל אדם ברור ששוק מתחת לברך ואצל בהמה נחלקו? מסביר הרב אורי כהן : אצל הבהמה יש 3 חלקים לרגל –חלק עליון המחובר לאגן הירכיים, הוא בתוך הבהמה ואינו נראה לחוץ. חלק אמצעי והרגל. אם נקביל זאת לאדם הרי החלק האמצעי בבהמה מקביל לשוק באדם .והחלק התחתון ברגלי הבהמהמקביל לפרסות הרגל באדם. כאילו הבהמה עומדת על קצות האצבעות . לכן לחכמים בבהמה זה מארכובה ולמעלה . ור' יהודה סובר שכיוון שהחלק העליון לא נראה לעין אנו מסתכלים כאילו לבהמה יש רק 2 חלקים ברגל והתחתון הוא שוק .

11. הסוגיא בברכות כד : שוק באשה ערוה .כותב הרשב"א שם : שוק באשה מקום צנוע וערוה הוא .. אע"פ שאינו מקום צנוע באיש ".

12. < > שואל למה כתבה הגמרה דווקא שוק ? ומתרץ שהיינו חושבים שאינו טעון כיסוי כי מלוכלך בבוץ וטיט.

    דשו"ת רע"א תנינא סימן כח :"בשו"ע אבן העזר סימן קסט :וצריך שיהא הקשר על בשר השוק .והרי בודאי אין קושרים למעלה מהקני"א .. ולזה באמת יש חילוק בין אדם לבהמה . וכ"כ תוס מנחות (לחלק ) בין שוק דפרק הזרוע ובין שוק דמסכת אהלות .

13. < > סימן נ : כד הוינא טליא בהיותי יוצק מים על ידי רבותי הקדושים...למדתי הלכות טריפות ובהגיעני להלכות צומת הגידים, ראיתי פי כל הנביאים מתנבאים בסגנון אחד, שהצומות הן במקום חיבור השוק עם הרגל. אמרתי זה אי אפשר להיות כי אם מקום חיבור הרגל עם הפרסות היא הקרסולים . וסידרתי לי ראיות ברורות : אחת , ממקום חליצה שצריך להיות נקשר על השוק, ש"מ  שזה נקרא שוק, ופרסה תחתונה נקרא רגל. ..וילדות הייתה בי והעזתי פני להציע כן בפני רבי , וגער בי להוציאני חלק מבלי משים לדחות ראיותי כלל...עד שהאיר ה' עיני בתוספות מנחות תל"ז, שהעלו בשוק של אדם איננו שוק של בהמה, ואמרתי ברוך שבחר בהם ובדבריהם.

     שו"ת חת"ס, אה"ע, חלק ב', סימן ס"ט: הנה ג' דברים ברגל אדם, תחתונו נקרא פרסת הרגל...  משם מתחיל השוק גבי אדם , התחלתו מהאסתוירא עד הארכובה שקוראים  קני"א בלשון אשכנז.  והיינו באדם. אבל בבהמה , נקרא גם זה העצם "רגל" . אבל באדם הוה זה שוק. ולחלק בין בהמה לאדם, אם שהוא מוכרח בהרבה מקומות , מ"מ מפורש בתוספות במנחות דף ל"ז ... והכלל: לא נקרא באדם רגל אלא פרסה תחתונה, והעמוד נקרא שוק, ומהארכובה ולמעלה נקרא ירך.

14. חיי אדם כלל ד', ס"ב: כל גופה של אישה מה שדרכה להיות מכוסה ...וכן פרסות רגליה במקום שדרך לילך יחף  -מותר.אבל זרועותיה ושוקה אפילו רגילים בכך כדרך הפרוצות –אסור.

15. ספר הלכה לרב מרדכי אליהו זצ"ל :הרגל מחולקת לשלשה חלקים : הירך.. והשוק- החלק מן הברך עד כף הרגל , וכף הרגל . את הירך והשוק אסור לגלות .

16. שו"ת "אז נדברו " : בשנת תש"ו החזון איש כתב לו מכתב שבו אסר. ובספרו כתב שהדבר ספק . ובבית ברוך על החיי אדם כתב שהביא באזני החזון איש ראיות לאיסור, והחזו"א הודה לו.

17. < > מקשה ממקור שנראה ששוק הוא מעל הברך : כתוב במסכת שבת דף סג : בירית טהרה . אמר רב יהודה בירית זו אצעדה . מתיב רב יוסף : בירית טהרה .. ואילו אצעדה טמאה היא ! הכי קאמר : בירית תחת אצעדה עומדת . אומר רש"י : תחת אצעדה שבזרוע עומדת בשוק , להחזיק בתי שוקיה ..הלכך טהרה דלאו לנוי היא , ..אלא כלי המשמש כלי .. .  מפה אפשר להבין שכמו שאצעדה בזרוע –כך הבירית בשוק לפני המפרק במקביל לזרוע . אך זה אם נלמד שלרש"י זרוע היא החלק העליון של היד ,אך רואים ברש"י בכמה מקומות שהזרוע היא החלק הסמוך לכף היד :< > בדברי הימים על הפסוק "ושש מעלות לכסא וכבש בזהב לכסא מאחזים וידות מזה ומזה על מקום השבת"  רש"י :ידות - כמין מקלות ..לסמוך זרועותיו עליהם.

     

    וכן במסכת סוטה דף ד הגמרא אומרת "מים ראשונים – צריך שיגביה ידיו למעלה . " רש"י : יגביה ראשי אצבעותיו שיהו המים משפעין לצד זרועותיו . משמע שהזרוע קרובה לאצבעות . וכן הרמב"ם בהלכות תפילין כותב: של יד קושר על שמאל.. (על) הבשר התופח שבמרפק שבין פרק הכתף ובין פרק הזרוע . וכן ברמב"ם הלכות חובל ומזיק :החובל באשת איש אם בגלוי כגון שחבל בפניה .. או בידיה וזרועותיה – השליש שלה ושני שלישים לבעל . וכן הבין הבית יוסף ברמב"ם . יוצא שהרבה פעמים קוראים לחלק הקרוב לכף היד –"זרוע" ולכן אין ראיה מאצעדה , ואולי יש ראיה הפוכה שכן הדרך לקשור תכשיט סמוך לכף היד ולא מעל המרפק וא"כ גם בירית היא סמוך לכף הרגל. 

18. שו"ת יביע אומר חלק ו, יו"ד סימן יד :"הירך למעלה מן הברך והשוק למטה ממנו (עיין תוס מנחות , ורד"ק שופטים , ושו"ת רע"א , ובשו"ת צור יעקב , ודלא כהפמ"ג סימן עה ואכמ"ל).

19. דעת החזו"א : "והאי שוק , נראה שהוא פרק התחתון מארכובה עד העקב . אבל מן הארכובה ולמעלה הוא צנוע בהחלט , ולא אצטריך לאשמעינן . והרי כתבו הראב"ד והרשב"א דבאיש הוא מגולה , והב"ח כתב שהוא תמיד מלוכלך , וכל זה אינו אלא בפרק התחתון. אבל מן הארכובה ולמעלה הוא בכלל ירך , ואמרו : מה ירך בסתר , וכבר כתבו תוס במנחות וכו "

20. דעת הפמ"ג : "והוי יודע שלשון שוק היא מארכובה (ערש"י ויקרא ז לב , ובתיו"ט חולין פ"י מ"ד , וכ"פ הרמב"ם מעשה הקרבנות פ"ט ה"י ) . – הפמ"ג  כותב ששוק הוא מעל הארכובה ומביא ראיות מרש"י ורמב"ם שמדברים על שוק דבהמה .

     רש"י: שוק-מן הפרק של ארכובה הנמכרת עם הראש עד הפרק האמצעי שהוא סובך של רגל . ראינו לעיל בכל הראשונים ששוק באדם הוא מתחת לברך , וכן תוס במפורש מחלק בין אדם לבהמה , דברים אלו כנראה נשמטו מהפמ"ג באותו זמן . ( הפמ"ג כותב לשון "אפשר" ולא לשון ודאי . ). המשנ"ב הביא בסימן ע"ה את הפמ"ג שבמקום שנהגו לילך יחף עד הקניא יכול לקרוא ק"ש כנגדה. כנראה שהפמ"ג חזר בו . בהמשך דבריו הוא כותב כך :עיין בית שמואל אה"ע קס"ט ל"ב , ובאר הגולה סעיף לה אות ש , ובסדר חליצה רשמתי .

    הבית שמואל כותב כך :מן הארכובה ולמעלה – הינו מה שבין השוק לקולית , ולא מה שבין הארכובה הנמכר עם הראש והשוק , וכל השוק נקרא מעל רגלו .

     באר הגולה כותב : פרוש הכרעיים דמיניה כפיף ומיניה זקוף. (לגבי המילה ארכובה.) ושם כתוב הרי שחליצה כשרה בשוק , וכשרה רק מתחת לארכובה , ואם הארכובה היא הברך אז השוק מתחת לברך . ועוד כתב הפמ"ג "בסדר חליצה רשמתי " – התשובה בעניין חליצה הודפסה רק בעשרות השנים האחרונות , ולא היתה לפני המ"ב . שם הוא כותב על "מורה רעה "אחד שקשר הסנדל מעל הברך , וחלק על כך . מדבריו יוצא שגם לדעתו ( כמו דעת הנביאים , המשנה , הראשונים והאחרונים ) השוק באדם מתחת לברך .

21. שו"ע הרב סי ע"ה ס"א : "אע"פ שהשוק אינו מקום צנוע באיש שדרכו להיות מגולה , (במקומות שהולכים בלא אנפלאות ) , כיוון שהוא מקום צנוע באשה ..."

                      סעיף ג :" אם לבושה דק ונראה בשר מתוכה – אסור , כמו ..בעששית .

22. פסק הלכה בחתימת הר"ח קנייבסקי ,הרב קרליץ , הרב ש. אוירבך , הרב ברוך שרגא וכו : כאבנו לשמוע אודות המכשלה הנוראה בלבישת גרביים שקופות או בצבע הרגל . מחובתנו להודיע כי ע"פ דין תורה הנ"ל אסור בלבישה. ואין זו חומרא אלא חיוב מעיקר הדין .

כל מה שאנחנו עושים מעיד עלינו

דווקא "חצאיות", שזה דבר ששייך להלכה, נראה לך (ולעוד בנות), שזה לא מעיד.

ואילו "פאות" (שאין בכך כל הלכה), ו"גודל כיפה" (שזה גם דבר שאי אפשר לומר שהוא "הלכתי" לגמרי), נראה לכן מעיד...

דומני שאצל בנים - בדיוק ההיפך..

ואולי אפשר ללמוד מזה כל אחד על השני (שהרי אנו רואים שכל אחד נוטה אצל מה שפָּחות מוכר לו לדון לפי הדמיון-שמבחוץ)- כמה שצריך להיזהר משיפוט-גמור עפ"י החיצוניות, ועם זה להשתדל להתאים את ה"חיצוניות" לשאיפה הפנימית, לפחות במה שנוגע להלכה וזהירותה.

אבל בד"כ מעיד לפחות על שאיפה בכיוון.

אם כי לצערנו יש גם צבועים ממש, או לפחות שאינם מצליחים כלל ללכת בכיוון של ה"תחפושת", גם אם מעידה על מה שהיו רוצים בתיאוריה.

וכמובן, יש רבים שזה אכן מראה עליהם.

[ולכיוון השני, שלא שאלת עליו כאן - יש גם לא מעטים שכלל לא הולכים כך, והם יראי שמיים מופלגים. בנים עם כיפות קטנות, אע"פ שאני לא "בעד".. וכמובן ללא "זקן ופאות" (מעבר למה שנדרש בהלכה); וגם בנות שלא הולכות ממש "ארוך". אע"פ שבהיות שאצלן זה לפעמים ממש ענין הלכתי - ואז מעיד יותר על היחס למצוות ה'.  אם כי ב"אישיות" יש עוד מרכיבים, וחולשה במרכיב אחד עדיין לא בהכרח מעידה על המכלול.

כעת ראיתי שהוספת שהתכוונת למי שהולכת לפי ה"משנה ברורה". ברור שמי שנוהגת בכללי לפיו, וגם בכך - זה לא חייב להעיד על שום דבר ב"אישיות". אם כי נכון שמי שהולכת למרות זאת כדעה המחמירה יותר - לרוב זה מעיד לחיוב על היר"ש. שהרי היא חוששת לדעה השניה, בפרט בנושא של צניעות שגם משמעותו גדולה וגם נסיונו כנראה לא-קטן]

לפעמים העניין החיצוני מעיד על ההפך ממה שהיית חושבת שהוא מעיד,

אבל עדין כל דבר חיצוני קבוע שאדם הולך איתו מבחירה מעיד עליו משהו

כדי לדעת מה צריך לברר ולבדוק..

כל עוד בגבולות ההלכה אז מה משנה האורך (חוץ מאופנה ולחץ חברתי..).

לדוגמא אצלי- אני לבשתי רק חצאיות ארוכות עד שהגיע מצב כלכלי לא משהו וקיבלתי מחברה חצאיות קצרות (וצנועות) אז עברתי לחצאיות קצרות כי זה מה שיש כרגע וגם זה צנוע.

גם שמעתי שיש בנות שמקצרות את החצאית אחרי שנולדים ילדים, נתקע בעגלה בירידה במדרגות וכו'.

נארלי אצל בנים אותו דבר- בגבולות ההלכה לא מעיד.

פחות.......

לא כלולה אצלך ב"אשיות ".

אצל מי שהתורניות שלו לא מן השפה ולחוץ - 

אמורה גם להיות חלק חשוב מהאישיות.. התורה לא ניתנה כדי ש"סתם כך" יקיימו אותה וזה לא ישפיע על האדם..

אלא שכנ"ל, לא תמיד ה"תורניות" שבמראה החיצוני היא באמת כזו. וכמו כן, יש עוד מרכיבים, באישיות ובתורניות, נוסף כל כך.

או שחשוב לך ללכת לפי הקודים החברתיים המקובלים בחברתך, או שחשוב לך להקפיד על כללי המוסד בו את לומדת. או שילוב מסויים בין אלו.

כל זה, בהנחה שאת הולכת לפי פסקי המשה ברורה. אם לא - התמונה משתנה וכו'.

[אליבא דאמת יש לזכור שהקולא של המשנ"ב מתבססת על הגדרת החלק העליון של הרגל כ"שוק", ולא החלק התחתון. וזוהי הגדרה דחוקה ומוקשית. ללימוד זכות על מנהג ישראל זה מצויין, אבל למבקשי אמת ראוי להחמיר ולכסות את השוק.]

זה ברור בכל המקורות , . יש משנה מפורשת שהשוק הוא מתחת לברך. ( הלוואי שכל ההלכות היו ברורות לי כמו זו ).

רבי עקיבא איגר , חת"ם סופר, שו"ע הרב , חיי אדם, בן איש חי, הרב וואזנר , הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה , הרב קנייבסקי,  ועוד - פסקו כך.  רואים שהמ"ב לא נכנס לנושא , כי אחרת הוא היה כותב "ביאור הלכה" להסביר למה הוא כביכול חולק על כל גדולי הראשונים והאחרונים בזה . מי שמכיר את דרך הפסיקה של המ"ב - אפילו אם היו ידועות לו דעות לכאן ולכאן, הוא היה מזכיר זאת, וכותב לפחות שראוי להחמיר.    מכל זה ברור שהמשנה ברורה לא הכיר את הדעות בזה, ולא נכנס לעניין, כנראה כי בדורו בקור של ליטא הלכו ארוך בכל מקרה.

אני מצרף את המקורות שהשוק מתחת לברך. מי שלא יכולה להבין וללמוד הכל, לפחות את הפסקים מכמה רבנים בסוף היא יכולה לראות

1. משנה אהלות (פרק א מ"ח) : מאתים וארבעים ושמונה אברים באדם : 30 בפיסת הרגל , ששה בכל אצבע , עשרה בקרסל , שנים בשוק ,חמשה בארכובה , אחד בירך ,שלשה בקטלית ...

2. תוספות ,נזיר דף נב: תנינא במסכת אהלות רמ"ח אברים ,וחשיב מלמטה למעלה , פרסות הרגל וחשיב שנים בשוק , חמשה בארכובה ואחד בירך. לכאורה משמע ממתניתין דהתם דשוק למטה מן הארכובה וירך למעלה .

3. תוספות , מנחות לז. : ומיהו אין ראיה מזרוע דבהמה לזרוע דאדם , דהא שוק דאדם נמי לא הוי כשוק דבהמות, דתנן באהלות , שנים בשוק , 5 בארכובה ואחד בירך . אלמה קרי שוק עצם המחובר לרגל .

4. תוספות נידה ל: : ובאהלות משמע שמנה לפי סדרי אברי האדם.

5. הרע"ב , תוספות יו"ט תפארת ישראל וגר"א על המשנה שם : קרסול – מקום חיבור הרגל והשוק .

6. מבואר במשנה ששוק הוא אבר בעל 2 עצמות והירך הוא בעל עצם אחת . ואכן במציאות באבר שמתחת לברך יש 2 עצמות tibia  ו-fibula , ואילו מעל הברך ישנה עצם אחת.

7. מסכת חגיגה יג. :תניא אמר ריב"ז –מה השיבתו בת קול לאותו רשע בשעה שאמר "אעלה על במתי עב אדמה לעליון " –יצתה בת קול ואמרה רשע בן רשע ...שנותיו של אדם 70 שנה .. והלא מן הארץ עד לרקיע מהלך 500 שנה ועביו של רקיע מהלך 500 שנה .. למעלה מהן חיות הקדש , רגלי החיות כנגד כולם , קרסולי החיות כנגד כולן , שוקי החיות כנגד כולן , רכובי החיות כנגד כולן , ירכי החיות כנגד כולן, גופי החיות כנגד כולן ...למעלה מהן כסא הכבוד .

8. זהר בשלח דף נו : ..לעילא מנהון קרסולין דחיות ככלהו , שוקי החיות ככלהו, ארכובין דחיות ככלהו , ירכי דחיות ככלהו...

9. רמב"ם הלכות איס"ב פ"י, ה"ו : נחתך הולד במעיה ויצא אבר אבר, בין שיצא על סדר האברים כגון שיצאה הרגל , ואחריה השוק ואחריה הירך , בין שיצא שלא על הסדר אינה טמאה לידה עד שיצא רובו .

10. סמ"ג מצוה ג : עשה לו אברים ... וירכים וברכים ושוקים וקרסולים וכפות רגלים...

11. מסכת בכורות מה . : במשנה שם מדובר על כהנים שפסולים לעבודה משום מום :"ועקבו יוצא לאחוריו " , מסביר ר אלעזר :"שוקו יוצא באמצע רגלו " , רש"י במקום: ששוקו עומד באמצע רגלו שחצי הרגל לפנים וחצי הרגל לאחור" .

     הרמב"ם מסביר :"מי שעקבו יוצא לאחריו עד שנמצא השוק כאילו הוא באמצע רגלו עומד .

1. שופטים פרק טו :"ויך אתםשוק על ירך מכה גדולה וירד וישב בסלע עיטם" רד"ק : שוק על ירך על הנופלים בנוסם , כלומר כי לא הפך אחד מהם פניו אליו .. אלא כולם נסו .. ונופלים שוק על ירךכי הנס ונופל על פניו – מתהפך שוקו על ירכו .

          הרלב"ג : דמה הרגלים לשוק , והפרשים הרוכבים בסוסים לירך ,כי השוק למטה מהירך .

1. המשנה בשבת דף סו: שיוצאים בסמוכות בשבת .מהם הסמוכות ? תוס ביומא דף עח – " מי שנקטעה רגלו עושה לו קבל כמין סנדל .. ונראה כמי שיש לו רגל , ויכול לצאת בו בשבת כמו במנעליו , וכופה שוקו לאחוריו , וקושר סמוכות של עץ .. וסומך בו שוקו..

             וכן הריטב"א בשבת מסביר כך.

2. אשה שמצאה כתם במקום חבק –טמאה. כותב המאירי נדה דף נז"מפני שהשוק עגול ואינו מתדבק זה בזה על פני כל הרוחב .

3. לגבי חליצה כותבת המשנה ביבמות פי"ב משנה א :" מן הארכובה ולמטה – חליצתה כשרה , מן הארכובה ולמעלה – חליצתה פסולה ". אומרת על כך הגמרא : אי כתב רחמנא ברגלו , הו"א ברגלו אין , בשוקו לא , כתב .. מעל רגלו דאפילו בשוקו .הרמב"ם הלכות יבום "או שהיה שרוך הנעל קשור על שוקו מן הארכובה ולמטה .

4. ספר דניאל פרק ב : "הוא צלמא ראשה די דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף , מעוהי וירכתה די נחש. שקוהי די פרזל , רגלוהי מנהון מנהין די פרזל ומנהון די חסף". מצודות דוד שם :3 פרקים ברגל , העליון קרוי ירך , האמצעי קרוי שוק , התחתון קרוי רגל.

5. שיר השירים : "שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני פז " . אומר ע"כ מדרש תנחומא  " אמר רבי אלעזר הקפר  העמוד הזה אם אין לו כותרת מלמעלה ובסיס מלמטה , אינו נראה נאה ".   אבן עזרא : אדני פז- רגליו ואצבעותיו .יוצא מפה שלא רק בחז"ל אלא גם בתנ"ך ברור ששוק מתחת לברך .

6. תוספות ישנים , יומא דף עא , בכל מקום בתלמוד קורא שוק , מן הארכובה ולמטה .

7. יש שרצו לנסות לחלק שאכן בתלמוד שוק מתחת לברך , אך בתורה לא כך. אך ראינו במדרש לגבי שיר השירים ששם השוק מתחת לברך .

8. וכן בתורה כתוב פעם אחת שוק :"יככה ה בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר לא תוכל להרפא , מכף רגלך ועד קדקדך " אבן עזרא שם :אשר לא תוכל להרפא – בעבור היותם חוץ לגוף

9. לגבי שוק של בהמה נחלקו בתוספתא במסכת חולין : "שוק מארכובה ולמטה , דברי ר יהודה , . וחכמים אומרים מארכובה ולמעלה ". תוספות במנחות כותבים :" שוק דאדם נמי לא הוי כשוק דבהמות ,דתנן באהלות וכו ".

10. מדוע אצל אדם ברור ששוק מתחת לברך ואצל בהמה נחלקו? מסביר הרב אורי כהן : אצל הבהמה יש 3 חלקים לרגל –חלק עליון המחובר לאגן הירכיים, הוא בתוך הבהמה ואינו נראה לחוץ. חלק אמצעי והרגל. אם נקביל זאת לאדם הרי החלק האמצעי בבהמה מקביל לשוק באדם .והחלק התחתון ברגלי הבהמהמקביל לפרסות הרגל באדם. כאילו הבהמה עומדת על קצות האצבעות . לכן לחכמים בבהמה זה מארכובה ולמעלה . ור' יהודה סובר שכיוון שהחלק העליון לא נראה לעין אנו מסתכלים כאילו לבהמה יש רק 2 חלקים ברגל והתחתון הוא שוק .

11. הסוגיא בברכות כד : שוק באשה ערוה .כותב הרשב"א שם : שוק באשה מקום צנוע וערוה הוא .. אע"פ שאינו מקום צנוע באיש ".

12. < > שואל למה כתבה הגמרה דווקא שוק ? ומתרץ שהיינו חושבים שאינו טעון כיסוי כי מלוכלך בבוץ וטיט.

    דשו"ת רע"א תנינא סימן כח :"בשו"ע אבן העזר סימן קסט :וצריך שיהא הקשר על בשר השוק .והרי בודאי אין קושרים למעלה מהקני"א .. ולזה באמת יש חילוק בין אדם לבהמה . וכ"כ תוס מנחות (לחלק ) בין שוק דפרק הזרוע ובין שוק דמסכת אהלות .

13. < > סימן נ : כד הוינא טליא בהיותי יוצק מים על ידי רבותי הקדושים...למדתי הלכות טריפות ובהגיעני להלכות צומת הגידים, ראיתי פי כל הנביאים מתנבאים בסגנון אחד, שהצומות הן במקום חיבור השוק עם הרגל. אמרתי זה אי אפשר להיות כי אם מקום חיבור הרגל עם הפרסות היא הקרסולים . וסידרתי לי ראיות ברורות : אחת , ממקום חליצה שצריך להיות נקשר על השוק, ש"מ  שזה נקרא שוק, ופרסה תחתונה נקרא רגל. ..וילדות הייתה בי והעזתי פני להציע כן בפני רבי , וגער בי להוציאני חלק מבלי משים לדחות ראיותי כלל...עד שהאיר ה' עיני בתוספות מנחות תל"ז, שהעלו בשוק של אדם איננו שוק של בהמה, ואמרתי ברוך שבחר בהם ובדבריהם.

     שו"ת חת"ס, אה"ע, חלק ב', סימן ס"ט: הנה ג' דברים ברגל אדם, תחתונו נקרא פרסת הרגל...  משם מתחיל השוק גבי אדם , התחלתו מהאסתוירא עד הארכובה שקוראים  קני"א בלשון אשכנז.  והיינו באדם. אבל בבהמה , נקרא גם זה העצם "רגל" . אבל באדם הוה זה שוק. ולחלק בין בהמה לאדם, אם שהוא מוכרח בהרבה מקומות , מ"מ מפורש בתוספות במנחות דף ל"ז ... והכלל: לא נקרא באדם רגל אלא פרסה תחתונה, והעמוד נקרא שוק, ומהארכובה ולמעלה נקרא ירך.

14. חיי אדם כלל ד', ס"ב: כל גופה של אישה מה שדרכה להיות מכוסה ...וכן פרסות רגליה במקום שדרך לילך יחף  -מותר.אבל זרועותיה ושוקה אפילו רגילים בכך כדרך הפרוצות –אסור.

15. ספר הלכה לרב מרדכי אליהו זצ"ל :הרגל מחולקת לשלשה חלקים : הירך.. והשוק- החלק מן הברך עד כף הרגל , וכף הרגל . את הירך והשוק אסור לגלות .

16. שו"ת "אז נדברו " : בשנת תש"ו החזון איש כתב לו מכתב שבו אסר. ובספרו כתב שהדבר ספק . ובבית ברוך על החיי אדם כתב שהביא באזני החזון איש ראיות לאיסור, והחזו"א הודה לו.

17. < > מקשה ממקור שנראה ששוק הוא מעל הברך : כתוב במסכת שבת דף סג : בירית טהרה . אמר רב יהודה בירית זו אצעדה . מתיב רב יוסף : בירית טהרה .. ואילו אצעדה טמאה היא ! הכי קאמר : בירית תחת אצעדה עומדת . אומר רש"י : תחת אצעדה שבזרוע עומדת בשוק , להחזיק בתי שוקיה ..הלכך טהרה דלאו לנוי היא , ..אלא כלי המשמש כלי .. .  מפה אפשר להבין שכמו שאצעדה בזרוע –כך הבירית בשוק לפני המפרק במקביל לזרוע . אך זה אם נלמד שלרש"י זרוע היא החלק העליון של היד ,אך רואים ברש"י בכמה מקומות שהזרוע היא החלק הסמוך לכף היד :< > בדברי הימים על הפסוק "ושש מעלות לכסא וכבש בזהב לכסא מאחזים וידות מזה ומזה על מקום השבת"  רש"י :ידות - כמין מקלות ..לסמוך זרועותיו עליהם.

     

    וכן במסכת סוטה דף ד הגמרא אומרת "מים ראשונים – צריך שיגביה ידיו למעלה . " רש"י : יגביה ראשי אצבעותיו שיהו המים משפעין לצד זרועותיו . משמע שהזרוע קרובה לאצבעות . וכן הרמב"ם בהלכות תפילין כותב: של יד קושר על שמאל.. (על) הבשר התופח שבמרפק שבין פרק הכתף ובין פרק הזרוע . וכן ברמב"ם הלכות חובל ומזיק :החובל באשת איש אם בגלוי כגון שחבל בפניה .. או בידיה וזרועותיה – השליש שלה ושני שלישים לבעל . וכן הבין הבית יוסף ברמב"ם . יוצא שהרבה פעמים קוראים לחלק הקרוב לכף היד –"זרוע" ולכן אין ראיה מאצעדה , ואולי יש ראיה הפוכה שכן הדרך לקשור תכשיט סמוך לכף היד ולא מעל המרפק וא"כ גם בירית היא סמוך לכף הרגל. 

18. שו"ת יביע אומר חלק ו, יו"ד סימן יד :"הירך למעלה מן הברך והשוק למטה ממנו (עיין תוס מנחות , ורד"ק שופטים , ושו"ת רע"א , ובשו"ת צור יעקב , ודלא כהפמ"ג סימן עה ואכמ"ל).

19. דעת החזו"א : "והאי שוק , נראה שהוא פרק התחתון מארכובה עד העקב . אבל מן הארכובה ולמעלה הוא צנוע בהחלט , ולא אצטריך לאשמעינן . והרי כתבו הראב"ד והרשב"א דבאיש הוא מגולה , והב"ח כתב שהוא תמיד מלוכלך , וכל זה אינו אלא בפרק התחתון. אבל מן הארכובה ולמעלה הוא בכלל ירך , ואמרו : מה ירך בסתר , וכבר כתבו תוס במנחות וכו "

20. דעת הפמ"ג : "והוי יודע שלשון שוק היא מארכובה (ערש"י ויקרא ז לב , ובתיו"ט חולין פ"י מ"ד , וכ"פ הרמב"ם מעשה הקרבנות פ"ט ה"י ) . – הפמ"ג  כותב ששוק הוא מעל הארכובה ומביא ראיות מרש"י ורמב"ם שמדברים על שוק דבהמה .

     רש"י: שוק-מן הפרק של ארכובה הנמכרת עם הראש עד הפרק האמצעי שהוא סובך של רגל . ראינו לעיל בכל הראשונים ששוק באדם הוא מתחת לברך , וכן תוס במפורש מחלק בין אדם לבהמה , דברים אלו כנראה נשמטו מהפמ"ג באותו זמן . ( הפמ"ג כותב לשון "אפשר" ולא לשון ודאי . ). המשנ"ב הביא בסימן ע"ה את הפמ"ג שבמקום שנהגו לילך יחף עד הקניא יכול לקרוא ק"ש כנגדה. כנראה שהפמ"ג חזר בו . בהמשך דבריו הוא כותב כך :עיין בית שמואל אה"ע קס"ט ל"ב , ובאר הגולה סעיף לה אות ש , ובסדר חליצה רשמתי .

    הבית שמואל כותב כך :מן הארכובה ולמעלה – הינו מה שבין השוק לקולית , ולא מה שבין הארכובה הנמכר עם הראש והשוק , וכל השוק נקרא מעל רגלו .

     באר הגולה כותב : פרוש הכרעיים דמיניה כפיף ומיניה זקוף. (לגבי המילה ארכובה.) ושם כתוב הרי שחליצה כשרה בשוק , וכשרה רק מתחת לארכובה , ואם הארכובה היא הברך אז השוק מתחת לברך . ועוד כתב הפמ"ג "בסדר חליצה רשמתי " – התשובה בעניין חליצה הודפסה רק בעשרות השנים האחרונות , ולא היתה לפני המ"ב . שם הוא כותב על "מורה רעה "אחד שקשר הסנדל מעל הברך , וחלק על כך . מדבריו יוצא שגם לדעתו ( כמו דעת הנביאים , המשנה , הראשונים והאחרונים ) השוק באדם מתחת לברך .

21. שו"ע הרב סי ע"ה ס"א : "אע"פ שהשוק אינו מקום צנוע באיש שדרכו להיות מגולה , (במקומות שהולכים בלא אנפלאות ) , כיוון שהוא מקום צנוע באשה ..."

                      סעיף ג :" אם לבושה דק ונראה בשר מתוכה – אסור , כמו ..בעששית .

22. פסק הלכה בחתימת הר"ח קנייבסקי ,הרב קרליץ , הרב ש. אוירבך , הרב ברוך שרגא וכו : כאבנו לשמוע אודות המכשלה הנוראה בלבישת גרביים שקופות או בצבע הרגל . מחובתנו להודיע כי ע"פ דין תורה הנ"ל אסור בלבישה. ואין זו חומרא אלא חיוב מעיקר הדין .

למטה? וכו ......

אז מה שווה כל הבאת המקורות?

צריך להתרגל להביא ראיות/מקורות בלי לזלזל כהו-זה בגדולי עולם שאומרים אחרת.

המ"ב לא כתב "סתם", וגם מי שהבינו אותו כך, לא "טעו בהבנת דבריו" פשוט.

לא נכנס למה פסיקת ההלכה - אבל כן לכבודו ולכבודם של האומרים כך בדבריו בפשטות.

והמשנה ברורה הוא נגד כ-ל המקורות. הוא הוטעה ע"י מה שנכתב בפרי מגדים שניסה להשוות בין שוק אצל אדם ואצל בהמה. אבל הפמ"ג עצמו חזר בו , וכן יש תוספות מפורש במסכת מנחות שכותב ששוק באדם הוא מתחת לברך , ולא כמו בבהמה .

בבקשה תביא לי מקור אחד בתנ"ך ,משנה , גמרא  או ראשונים ששוק נמצא מעל הברך . פשוט אין כזה מקור.

יש מושג בהלכה " טועה בדבר משנה" . כאן זו טעות בדבר משנה , כי יש משנה שהשוק מעל הברך, וכך כתבו כל הפוסקים .

אשמח לתגובה שלך

שהמ"ב "לא הכיר" את הדעות. זו לא מציאות. לא שייך לומר כך עליו.

אמרתי מפורש שאינני דן כעת על עצם הענין (ואני בהחלט מעריך את השקעתך בנושא ההלכתי. דווקא בגלל זה כדאי להיזהר בלשון, שלא יצא שכרו בהפסדו)..

כמו כן, מישהו אחר "לימד זכות" שלא הבינו את המ"ב..

הרצי"ה הבין כך את דברי המ"ב (ואמר שכיוון שפסק, פסק, אבל "היינו מוותרים על הדקדקנות ההלכתית הזו", שלא תיתלה בכך מי שרצונה הוא לגלות בשרה).

ה"שבט הלוי", הבין גם כן כך את המ"ב ואמר שהלכה לא כמותו. וכו'.

ורק את יודעת ממה זה בא, וגם מה "הרמה התורנית שלך" בלי קשר לזה [בכללי, אני מסכים עם מה שיזהר הגיב על זה].

אבל אני גם חושב שמי שכותבת, "מתחת לברך כמובן".. שזה מובן-מאליו בעיניה שכך - זה עצמו אומר עליה בהחלט משהו טוב..

בכל מקרה ברור שמי שהולכת תמיד עם ארוך קנתה בנפשה מידת צניעות יתרה, על מי שלפעמים הולכת קצר

לפחות לגבי מה שהוא לא הלכתי במובהק, הדבר העיקרי שזה מעיד עליו לדעתי, זה לאיזו קבוצה האדם רוצה לשייך את עצמו.

ויש דברים שניתן להסיק מהעובדה שהאדם רוצה לשייך את עצמו לקבוצה מסויימת, על האדם.

[וגם זה, חשוב לזכור שזה לא 100%].

אבל לא תמיד יש לנו את היכולת לדעת על מה.

נגיד פעם יצאתי עם בחור שהתלבש ממש כמו ערס- ג'ינס צמוד ומשופשף וכאלה. ואז הוא סיפר שהוא שונא לקנות בגדים אז הוא תמיד לוקח מאח שלו את מה שהוא הפסיק ללבוש.. 

או שאני נגיד- מתלבשת בכל מני סגנונות.

יום אחד אני יכולה ללכת עם חצאית ארוכה עד הרצפה ויום אח"כ עם מכנס ומעל חצאית קצרה.

זה לא מעיד על רמה דתית, זה בטוח. גג גג מעיד כמה היא מקפידה על הלכה ספציפית, אבל לא אומר כמה היא מקפידה על הלכות אחרות..

אולי מעיד על אופי. נניח אם מישהי הולכת מאד מחוייט או מאד שלוחי (למרות שאני יכולה ללכת גם ככה וגם ככה תלוי במצברוח או לאן אני הולכת..) על בנים זה עוד פחות אומר- כי הרבה פעמים הם מתלבשים כמו שאמא קנתה\אחות אמרה להם שכדאי\חבר אמר להם שנראה טוב..

וכמובן איך אפשר בלי-

אך זה לא סותר את זה שיש לסממנים החיצוניים משמעות,

קודם כל כלפי האדם עצמו.

איך אורך החצאית מתחת לרף של המקילים נכנס לשאלת הקשר בין החיצוניות לבין הפנימיות? דתיות שמצמצמות פערים מול החילוניות ואומרות שרחמנא ליבא בעי, הן כמו מי שיימנע מליטול לולב בסוכות ויאמר שרחמנא ליבא בעי.

ובכלל, הפרטים האלה בצניעות האישה לא אמורים להתדיין בדיאלוג חופשי בין נשים לבין גברים. הדו-שיח הזה הוא עצמו לא צנוע.

אז רגע לפני שאני יוצא מהשרשור, רק תחשבו על מי שמתקשרת לרב בגלל שמטרידה אותה השאלה אם שלג הוא מוקצה בשבת, והופעתה החיצונית היא מתחת לרף.    

האם זו ראייה לכך שהחיצוניות לא מעידה או לחוסר הבנה בסיסי?

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

קבל את זה כמו שזה

דוגמא אישית 

אין לי איך לעזורך

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

מה לגבי אוגרים סוריים?

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

אני ערה

לא ברור איך ולמה

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?