באמת שאלה קשה. קטונתי..

גם כל הזמן מחפשים איך להוסיף אז בעז"ה מחר בצעדה של עלה ובכללי יש התנדבות אצל ילדה נכה פעם בשבוע עד הקיץ ובקיץ מתחילים התנדבות אחרת ובעז"ה להכנס להדרכה...
אבל לא יודעת איך לנסח (אוףף) ... קיצר..
משתדלים ליצוק תוכן לחיים אבל וואלה לא, לא מרגישה את זה...
אוףף!! אני לא מצליחה לא להסביר את זה ולא להבין את זה

אדם לעמל יולד. ככל שעמלים כמה שיותר בחיים כמובן בדברים ערכיים וכיו"ב, אז החיים יותר מלאים ויותר עוצמתיים לענ"ד

יש ספר 'ימות המשיח' מאת מנחם ברוד. מומלץ לקרוא אם תשיגי זה גם עוזר

סתם, זה אחלה ספר.. קראתי ממנו קצת

זה באמת אחלה ספר..
וזה באמת שאלה מורכבת, ועד כמה שמנסים להכניס עוצמות וכו לעולם זה לא יחזיק מעמדד

בכל מקרה, מה שאני רוצה להגיד .. זה שמפה לא תצא הישועה, במחילה
להגיד לך שהחיים זה לקיים מצוות, להתפלל וכו' ? לא יודע אם זה מה שרצית לשמוע (למרות שיש בזה מן האמת, והרבה ממנה ..)
צריך לשבת וללמוד את זה !

אני חושבת שבשביל להפוך את החיים לגדולים.... אנחנו כן צריכים לכאורה להתמיד דווקא בדברים ה"קטנים".
למה?כי זה מה שנותן להם את ה "גוון" שמשפיע על כל תמונת החיים שלנו.
דוגמא-מעמד הר סיני. כזה עוצמה. רבבות יהודים שומעים את דבר השם חי ועוצמתי. רואים את הקולות וסופגים מראות שנחקקו בלב האומה וביססו את אמונתה ("אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו"). עד כאן הכל טוב. ואפילו אפשר לקרא על זה בפרשת ייתרו...
אבל... את יודעת מה מגיע אחרי פרשת יתרו?
נכון. משפטים.
ולמה?
כי אי אפשר לחיות אידיאלים גדולים בלי להוריד אותם תכלס לשטח. לא יהיה להם על מה להתבסס. רב גדול למשל שמדבר גבוהה על אהבת ישראל...על קרוב לבבות... על התנדבןת.... חסד.... ובעצמו חסר בזה.... התורה שלו לא פועלת טוב. לא מרשימה.
דווקא המעשים היום יומיים מראים על הרצינות בה אנחנו כלכך מושפעים מהאידאל הגדול
שאנחנו ממש מחפשים איך לבטא אותו בשטח.
לכן מפקד משמעותי הוא זה שעוזר ומתייחס לחייליו כאל ילדיו גם בחיי היום היום שלהם.
קחי למשל את רועי קליין . זה שקפץ על הרימון. במעשה הגדול שלו מתחבאים הרבה מעשים קטנים שמבטאים את האידיאלים הגדולים שעליהם הוא חי. לכן למשל כל הסיפורים על צדקה,חסד לחיילים.,יחס שלו, הענווה.....
הכל התפרטות של האידיאל הגדול- בשטח.
כדי שנראה כמה קל ופשוט להפוך את החיים לגדולים.
יש קטע מקסים של אסתר קל ששם היא אומרת שדווקא המעשים הקטנים הם אלה שעושים את הכל למשמעותי וגדול.
כמו מלאן גרגירי חול שכל אחד קטן ופשוט אבל שדווקא כוחם באחדותם מטבטא כשהם ביחד ... הם מצליחים להיות הדבר הגדול שנקרא החוף שעוצר את הים ונותן לו את הגבול שלו....
ודווקא הגוונים הקטנים,משיכות המכחול הקבועות, ההתמדה בציור הפרטים הקטנים.. הם מה שמשפיע מאד על התמונה הכללית.
אני חושבת שאם ניקח משהו משמעותי ממישהו שנפטר לדוגמא.. מידה או הנהגה מסויימת שהייתה משמעותית בעינינו וזה מה שלדעתנו הקנה לו את הגודל של האישיות שלו,
נצליח להאיר בתוכנו את הרוח הגדולה שלו וממילא להפוך את החיים שלנו לגדולים ובעלי תוכן רוחני משמעותי ועמוק יותר.
שמתבטא אפילו בפרטים הקטנים בחיים
כולל לקשור נעליים מימין לשמאל למשל...
לכן למשל לומדים את פרקי אבות לפני מתן תורה הגדול והאידאלי.... לכן מגיעה פרשת משפטים שמראה איך נממש את האידיאל הגדול הזה גם לחיים שלנו
שיקנה להם את משמעותם.
שמראים איך לחיות בצורה שמאפשרת באמת את הקיום של התורה ולא כאידאל שאי אפשר להגיע אליו....
אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי.
אם את רוצה
מוזמנת לפרטי
הרבה טוב!

 

מכיר את המצב

כדאי לקחת מכל דבר שאנחנו עוברים בחיים,

אם אנחנו עוברים דבר משמעותי או משמח,כדאי שנשאב כוחות,ונראה מה אנחנו יכולים ללימוד

וכך בעצם אנחנו ממשיכים אם זה אלה

 

ב"הצלחה!

 

בס"ד

 

יכול להיות שזו עצת היצר? שמה שצריך זה דווקא לחיות חיים רגועים, על אש קטנה, ולעשות את רצון ה' ברוגע? לפעמים זה מה שצריך.

והפעילות בפורומים ירדה משמעותית 

כדי לעשות טוב לעולם ולאנשים ואני מאמינה שכל אחד יכול להפוך את העולם למקום יותר טוב ושמח ואוהב ♥️ וגם לעבוד את ה' שזה הכל בסוף

מהחיים, לחיות טוב, באושר, בשמחה, בסיפוק, ולדאוג לעתיד שלנו כאן