בכל מקרה,

יש המון מדריכים ומאמרים ברחבי גוגל

תהני!

והם בדיוק מה שנדרש להתפתחות תקינה.

לראות אותך מכניסה  כביסה למכונה ומסבירה -  הנה חולצה של אבא, גדולה גדולה, וזה הכובע שלך - זוכר שחבשת אותו אתמול כשטיילנו? אחר כך לצפות ביחד איך הבגדים מתערבלים במכונה.

להרגיש את הרוח על הפנים כשאת תולה כביסה בחוץ, ובו בזמן לראות את הבגדים מתנפנפים ברוח  - חומר למחשבה לשעה לפחות בשבילו

לראות אותך מסדרת קניות ומסבירה כנ"ל.

לרבוץ על הבטן שלך כשאת תופסת כמה דקות על הספה ומלטפת אותו (כן, מה לעשות, גם למשוך לך קצת באף ובאוזניים... עד שנמאס לך ואת מזיזה אותו)

וכו' וכו'.

עוד מעט הוא  ילמד לזחול,  ויצא למסע תגליות מלהיב. אין לך מושג כמה שהבית שלך מעניין!

ואת יכולה לפי החשק להוסיף עוד דברים - מה  שיעשה לך טוב, הוא ירוויח.

את זקוקה לכמה דקות אוויר - צאי איתו לסיבוב במנשא או בעגלה.

את צריכה קצת חברה - תזמיני את השכנה שבדיוק בשמירת הריון לשבת אצלך קצת. הם לומדים המון ממעקב אחרי שיחות  של גדולים!

השירים שטובים בשבילו - אלה שאת הכי אוהבת לשיר, אלה שיכניסו אותך למצב רוח טוב.

העיקרון פשוט: כמה שיותר טוב לאמא עם הילד, יותר טוב לילד עם אמא.

(יותר טוב מכל הבחינות - תומך בהתפתחות רגשית, קוגניטיבית, חברתית, מילולית, מוטורית וכו' וכו')

אז לפי העיקרון הזה - לחפש איך לבלות איתו בצורה שהכי נעימה לך.

בענייני סדר יום אני לא ממש אוכל לעזור, אני לא כל כך בעניין -  אבל בטח תקבלי פה המלצות טובות.

לתת לו לשחק במה שאת עושה. למשל: מקפלת כביסה - תשימי ביד לו חולצה אחת, ממיינת ניירות - תני לו להתעלל בחתיכת נייר, עובדת במטבח - אם את בעלת לב חזק תני לו למשל לחקור חתיכת בננה, אם הניקיון שזה ידרוש הוא למעלה מכוחותייך אז אפשר  להסתפק בלתת לו טעימה קטנה על קצה הלשון.

ככה הוא מקבל את המשחק, את החקירה של המרקם והמשקל והגמישות וכו' - בתוך  הקשר אמיתי, של החיים. כשהוא רואה שגם את מתעסקת עם אותם דברים, ויוצא מזה משהו מעניין. יש לזה משמעות עבורו יותר מלצעצוע שהוא מקבל במנותק מהחיים של מי שסביבו.

לדעתי לא צריך להרגיל אותו לסדר יום, אלא להתרגל לסדר שלו.

בגיל הזה בדר"כ את יכולה לצפות מתי הוא ירדם וכמה זמן הוא יישן, מתי יהיה רעב ומתי נינוח ורגוע.

זהו.

לא נראה לי שצריך לדאוג יותר מדי להתפתחות תקינה. ה' ברא אותם בצורה כזו שהם מתפתחים יפה מעצמם.

תעשי מה שאת רוצה איתו- לשיר זה תמיד טוב, לדבר, להחזיק, במנשא, להניח גם על הבטן זה חשוב, לתת לו כמה משחקים שונים במשך היום, לאו דווקא משחקים שעולים הון אלא כם כלי מטבח, וסתם דברים שיש בבית.

בנחת ולפי מה שאת מרגישה.

גליל סלוטייפ

כריכה שנשרה מספר

כף עץ

גביע לבן ריק

אצטרובל

ועוד כיד המלך. כל מה שאצלך בבית ומסביבו.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות