נזכרתי בסיפור אחד דווקא יפהגיברת פלסף.
ושעה ניסיתי להיזכר איפה שמעתי אותו
ובסוף גיליתי שהוא בכלל מהחומר לבגרות בתנך וקראתי אותו כחלק מהלימוד לבגרות


הכי דכאון!!
אבל אספר לכם אותו בכל זאתגיברת פלסף.
הקב"ה ביקש מירמיהו לכתוב במגילה את כל הנבואות פורענות שהיו לו מאז תחילת נבואתו.. הוא כתב..ואז הקריא את זה בני העם,השרים, וכשהגיע למלך,המלך קרע את המגילה ושרף אותה וזילזל בה.
הקב"ה ביקש מירמיהו לכתוב את המגילה בשנית כדי שיהיו הוכחות שהנבואות שלו אכן נבואות אמת.


הבגרות עברה,והחומר כבר מתחיל להישכח אבל בערך ככה היה הסיפור
כמעט .ירמיהו לא כתב ירמיהו הכתיבמאיר.


כן למישו בשם אממ..גיברת פלסף.
אוריה אולי?!
ברוך בן נריהמאיר.

אוריהו בן שמעיהו מקריית יערים היה מתנבא (פרק כ"ו נראלי)

 

בעעעע נכוןגיברת פלסף.
אמרתי לכם שכבר שכחתי הכל.
המוח שלי עושה דילט בסוף כל בגרות.

והבגרות דווקא היתה אחלה
אתם בכלל לא מקשיבים לסיפור שליגיברת פלסף.
אכןמחכה לשקט 8אחרונה


אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך