בגדול לדעתי את צריכה לעזור לה לעזור לעצמה, לעודד אותה לרצות לצאת מזה, לא להתערבב עם הרגשות יותר מדי.
דברי איתה שמה שהיה היה ועכשיו צריך למצוא כוחות להמשיך הלאה, אם שתיכן מרגישות בנח לאת יכולה גם קצת להכנס בה בעדינות (אם צריך, ותחשבי טוב טוב אם זה נצרך) שהיא מחריבה לעצמה את כל מה שבנתה וכו וכו'
אם את נכנסת בה, תעשי את זה בעדינות!!! שלא ישארו צלקות מדבר כזה!
מאידך צריך לזכור שהתהליך עלול לקחת זמן כלומר - לא ללחוץ עליה למהר לצאת מזה אלא רק לעזור לתת כיוון:
גם כי את רוב התהליך היא צריכה לעשות בעצמה, וגם כי לוקח לדברים זמן לקרות וזו דרך לעבור - הדרך הזו צריכה כיוון.
ההבדל - האם המציאות השתנתה לגמרי (אדם שמת לא חוזר לחיים) או שקרה מקרה חד פעמי (כמו פגיעה מינית חד פעמית) ואז ההתמודדות היא יותר השלמה עם מה שקרה ולא מה שקורה.
לרוב יותר קשה לצאת מדכאון כשהאדם צריך להתמודד עם המציאות הזו ביום יום ולכן אם זה היה המצב הייתי עונה בצורה אחרת.