שלום לכולם!
בדר"כ אני לא נכנסת לפורומים ובמקרה נתקלתי בפורום הזה ובמקרים בו והייתי רוצה לפרוק משהו קצת טיפשי שמאוד מציק לי..
ב"ה אנחנו נשואים כבר שנה+ ויש לנו בת מקסימה!
אנחנו אוהבים אחד את השני מאוד, יודעים לפרגן, מדברים על הכל, יודעים לבקש סליחה כשצריך ומשתדלים גם לריב כמו שצריך ;)
הבעיה היא, שלפעמים הבעל מתנהג כמו ילד קטן וזה יכול לשגע אותי!
הוא עונה בציניות, מעיר הערות שובניסטיות (לא מתוך זלזול ח"ו אלא כי הוא באמת חושב שהוא מצחיק),
אבל מה שבאמת מפריע לי זה הוויכוחים שלנו על ניקיון!
הוא בקושי מתקלח ("גברים לא צריכים להתקלח כל יום")
מחליף חולצה פעם בשלושה ימים במקרה הטוב ("זה בכלל לא מסריח")
משתגע כשאני מבקשת שלפחות ישטוף ידיים ויצחצח שיניים לפני השינה כי הריח מגעיל אותי, ומתגלח רק כשהזיפים כבר מכאיבים לי ואני מתחננת שיתגלח ויסתפר..
כשהוא היה רווק לא הזיז לי ולא הזיז לו, ובצדק.
הבעיה שעכשיו, בנישואין, אנחנו חולקים הרבה דברים יחד, גם אינטימיים, והוא לא מצליח להבין שהריח זה גורם מאוד משמעותי. מאוד! ורק המחשבה על החוסר נקיון הזה מגעיל אותי.
אז בדרכ הוא כן יקום לשטוף ידיים ושיניים אם אבקש, אבל אחרי ויכוח מיותר, ועל מקלחת אין על מה לדבר. הוא יתקלח יום אחרי יום רק אם באותו יום היה חמסין והוא עשה מדס בחוץ או שאני ממש מתעקשת ומתעצבנת ואפילו בוכה מתסכול.
דיברתי על זה עם בעלי כמה וכמה פעמים. ובנחת, כשאנחנו לא כועסים. וללא הואיל. הןא מבחינתו להתקלח כל יום זה "לא גברי" ו"אין לו כח" ועוד תירוצים למיניהם..
מה עושים?!
יצא ארוך, אבל באמת רק לפרוק ואולי לקצת לשמוע היזדהות…
נ
בדר"כ אני לא נכנסת לפורומים ובמקרה נתקלתי בפורום הזה ובמקרים בו והייתי רוצה לפרוק משהו קצת טיפשי שמאוד מציק לי..
ב"ה אנחנו נשואים כבר שנה+ ויש לנו בת מקסימה!
אנחנו אוהבים אחד את השני מאוד, יודעים לפרגן, מדברים על הכל, יודעים לבקש סליחה כשצריך ומשתדלים גם לריב כמו שצריך ;)
הבעיה היא, שלפעמים הבעל מתנהג כמו ילד קטן וזה יכול לשגע אותי!
הוא עונה בציניות, מעיר הערות שובניסטיות (לא מתוך זלזול ח"ו אלא כי הוא באמת חושב שהוא מצחיק),
אבל מה שבאמת מפריע לי זה הוויכוחים שלנו על ניקיון!
הוא בקושי מתקלח ("גברים לא צריכים להתקלח כל יום")
מחליף חולצה פעם בשלושה ימים במקרה הטוב ("זה בכלל לא מסריח")
משתגע כשאני מבקשת שלפחות ישטוף ידיים ויצחצח שיניים לפני השינה כי הריח מגעיל אותי, ומתגלח רק כשהזיפים כבר מכאיבים לי ואני מתחננת שיתגלח ויסתפר..
כשהוא היה רווק לא הזיז לי ולא הזיז לו, ובצדק.
הבעיה שעכשיו, בנישואין, אנחנו חולקים הרבה דברים יחד, גם אינטימיים, והוא לא מצליח להבין שהריח זה גורם מאוד משמעותי. מאוד! ורק המחשבה על החוסר נקיון הזה מגעיל אותי.
אז בדרכ הוא כן יקום לשטוף ידיים ושיניים אם אבקש, אבל אחרי ויכוח מיותר, ועל מקלחת אין על מה לדבר. הוא יתקלח יום אחרי יום רק אם באותו יום היה חמסין והוא עשה מדס בחוץ או שאני ממש מתעקשת ומתעצבנת ואפילו בוכה מתסכול.
דיברתי על זה עם בעלי כמה וכמה פעמים. ובנחת, כשאנחנו לא כועסים. וללא הואיל. הןא מבחינתו להתקלח כל יום זה "לא גברי" ו"אין לו כח" ועוד תירוצים למיניהם..
מה עושים?!
יצא ארוך, אבל באמת רק לפרוק ואולי לקצת לשמוע היזדהות…
נ
)