המבטא האמריקאי כל כך גס.
וגם בא לי שיהיו עדינים כאלה
הלוואי.

היא מדברת בריטי
ובריטי יותר מכובד מאמריקאי
המבטא שלי לא גס
הוא אמריקאי־דרום אפריקאי וזה לא גס ולא רדוד
-,- לכולכם
אני בנאדם עסוק מכדי להגיע למפגשי פורום![]()
אבל אולי בפעם הבאה.
בס"ד
הרבה זמן לא שמעתי אותך
יש מספיק אני לכולכם 
ואני מדבר מספיק בשביל שניים כמו כל אחד מכם
פשוט צריך לדעת על זה
הסכם זה הסכם |ממלמל|
אבל למדתי אחרי זה עד עכשיו בערך. וזה המון.
את זה עוד לא שמעת.
|triumphal smile|
הדובדבן שבקצפתמבטא בריטי. איכס![]()
שמעתם פעם בריטי אמיתי מדבר?
ניסיתם להבין אותו?
לא שאמריקאי זה יותר טוב, אבל מכאן ועד לשלמות?![]()
יש כאלו נוראיים 
|אנגלי עם מבטא אמריקאי מזוייף בעליל|
יש כאלו שמשנים לגמרי את השפה 
אמריקאי הכי יפה.
בן-ציוןבריטים הם מרוחקים
מרוחק זה לא קר
מרוחק זה רגשן שצריך להגיע אליו
באמת תפסיקו לקשקש.. מכירה בריטים יותר מכולכם ביחד ואפחד כמעט לא 'מרוחק וקר'.
בתור בת למשפחה בריטית אני יכולה לומר לך דבר אחד
התכונה הבולטת של הצד הבריטי במשפחה שלי היא איפוק.
וכן, זה מתבטא בקרירות לפעמים ובריחוק.
לא מתוך כוונה רעה או חסר באהבת הזולת.
להיות בריטי זה פשוט להיות מחונך לסגירות רגשית בת דורי דורות.
אז כמו שאמרה צחורה תלוי איזה, ומתי, אבל בגדול זה די נכון
חצופים וצועקים ברחוב ולא מנומסים.
בחייאת אנשים..
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול