לא הרבה זמן

מספיק לי רק דקה

לראותם אותם

ולהיזכר

כמה אחדות

שלושת הבחורים האלה הצליחו להכניס לי לחיים

בבת אחת מילאו אותי בתפילות

ושמחה

ותקווה 

ואמונה...

ועכשיו

נשאר רק להתפלל

שמשיח כבר יבוא

ואז נוכל כולנו לראותם אותם...

בעע.

איזה תפילות.

ואיזה אחדות.

ואיזו תקווה.

ואיזו אמונה.

עוד לא יצאנו מהזעזוע וכבר עברה שנה  

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....