יום האחדות.. מישהו שם לב לזה?! עושה משהו??רעיה123
באולפנא עשו משו ניראליגיברת פלסף.
מה עושים?!רעיה123
אינלי מושג לא הייתי באולפנא כבר מלא זמןגיברת פלסף.
אז..

רק שמעתי שעשו משו
איזה יום אחדות ואיזה אחדותסמיילי...

זה לא יום אחדות עם ישראל כמו שצריך שיהיה. עשו מזה יום אחדות הציבור הישראלי כולל המיעוטים (ערבים,דרוזים,רוסים שאינם יהודים, ועוד)

באתר שלהם כתוב בין השאר שגם זה בשיתוף פגישות בין נוער יהודי לערבי.

 

"אחדות".

 

זה בדיוק האחדות שהייתה לנו בחטיפה. כן. פשוט כל הערבים דאגו לנערים. וכשמצאו אותם (את הנערים) איזה יום בכי היה בעזה. חלקו סוכריות מרוב עצב, זה הדרך שלהם להתאבל, לחלק סוכריות. היה זה יום אבל. ראשי החמאס, שנמנים מהעם הערבי, קרעו קריעה והתענו תענית שבוע שלם. המסגדים התמלאו בערבים בבכי. בנו אנדרטות ברחבי הכפרים ביו"ש וזכרון נקבע לדורי דורות. עד היום העם ערבי היושב ברחבי יו"ש ועזה ובכלל העולם מתקשה לצאת מזה. אמא של אחד ממבצעי הפיגוע אמרה (כשהיה חשד) שאם יתברר שזה הבן שלה היא "תקלל" אותו עד יום מותה.

צודק *בננית*
אבל צריך לשים לב ששורה תחתונה זו יוזמה נפלאה שעיקרה לחבר חלקים בתוך העם.
אחדות זה לא האחדות שהייתה לנו בחטיפהדי"מ
האחדות שהייתה בחטיפה לא שונה מעכשיו.
פרנקל דמה את האחדות בצד כשמדובר על תג מחיר..
כן!!!!!!המתיקות שבשכחה
אני עוד באורות מהיום הזה
כן.די"מ
ברחתי מהישוב.
פסטיבל מגעיל.


חבל שבשבת אני יאלץ להיות.
רק בגלל @מרדכי
אתה מגזים!!! ואני מכירה טוב את הישוב ויש לי שםרעיה123
,הרבה מאוד אנשים שאני מכירה ,
שום פסטיבל ושום שטויות...
אתמול, ב'יום האחדות" לא יודעת מה הלך שם...
אבל שבת, שבת ישובית להתאחד לזכר גילעד, מאוד מכובד...
בלי להגזים...
אני גם מכיר טוב.אני גר פה למעלה מ20 שנה.די"מאחרונה
ב"פסטיבל" התכוונתי לכל מה שהולך סביב ה"יום האחדות" הזה..
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך