לכל מקום שאלך תזעק המציאות אליי:
פגום.
תרבותו של האדם מביא הציד
בוערת בי ולוחשת לי קללות
לא היית שורד אבולוציה. יצור מיותר עליי אדמות
גן פגום.
עלים מרשרשים אליי את סודות הטבע
יצירה חדשה רומסת אותם
אך הם תמיד יהיו תחתיה להזכיר
לאדם אשר הוא, בעירום הבודד
רק חרוז מלוטש מיני כמה
בשרשרת נשרכת בטבע
וכשחוט לא נכנס אל אותו החרוז
אני מקלל שוב את ידי הגמלוניות, הפגומות.