עכשיו יש לי חששות לקראת השירות.. את זה שמכל יום הייתי בבית עכשיו אגיע לבית פעם בשבועיים שאני אצטרך לגור עם בנות בחדר..שאני אצטרך להשתלב בגרעין בבית ספר שאהיה בו..ובקיצור יש לי פחד מהכל לקראת שנה הבאה..

זה משהו שכתבתי למישהי.
תגובה למי ששאלה- על שירות לאומי- במסגרת לא "תורנית"
כן לתגבר את הקודש ואת הטוב שבך כל הזמן.
וממילא הוא מוקרן החוצה וזה מתחזק והולך...
ביותר לשים לב שאת ממשיכה בדברים הטובים שהתחלת בהם [או שכבר את ממשיכה בהם]
שיש לך דמות תורנית מלווה, רבנית או רב- שאת מתייעצת איתו/ה [אם צריך]

תזכרי- אמונה זה כמו שריר
לא משנה מתי ואיפה- בשביל להתפתח צריך להתאמן- לחזק אותו.
אם לא מתחזקים
יכולים להיחלש.

יותר מזה- 
כיון שאת תעבדי בע"ה עם נערות במצב לא כמו שלך-
[ולא כדאי לכנות אותן בכינוי כזה -כדי לא לקבע את התדמית ה "מסכנה" שיש להן...]
תהיה לך הזדמנות נהדרת לבסס אצלך נקודות- דווקא מתוך שיחה איתן- ומענה לשאלותיהן.

ומה שלא יודעים- הולכים , פותחים ספר- ולומדים יחד.

אל תדאגי. נשמע שאת במצב מעולה...!

1. פעם בשבועיים- האם את הייית בפנימייה? אם לא, אז זה באמת לא פשוט לעבור למקום חדש עם אנשים חדשים
להתרחק ופעם בשבועיים להגיע...
אבל מנסיוני- אנשים חדשים ומקום חדש זה הזדמנות טובה  שביל להכיר ולהתפתח באופן אישי .
ויש גם משפחה מארחת- שהם בדרך כלל אנשים נעימים מאד ! ואז יש לך איפה להיות בזמן שאת לא בדירה או סתם בא לך לבקר ולהתפנק על ארוחת ערב של בית...
ושבתות אצלם לפעמים גם מתארחים...

2. לגור עם בנות- אותו דבר. אלו בנו מתוקות -שתהיה לך ההזדמנות לשמוע להכיר אותן! לדבר איתן על דברים, לשמוע מהם על חוויות שלהן...
תוכלו להכין ביחד דברים, לעשות דברים ביחד... זה חברות חדשות! זה כיף. באמת !

3. להשתלב בגרעין- בנחת. ברוגע... השתלבות לוקח זמן. קודם את מכירה לאט לאט את הסביבה- ואז נפתחת אלים גם- זה סוג של חברים חדשים...
 גרעין זה אנשים טובים לרוב. ויעזרו לך. ויש שם רכזת בנות שרות שהתפקיד שלה זה לדאוג שטוב לך- כמו אמאלה כזאת....
תזכרי את הטוב שיש לך! שאת הולכת להיות וללמוד ולעזור לאחים. זה דבר ממש גדול. באמת!!

זה השנה הכי כיפית שהייתה לי מאז התיכון! באמת!

אל תדאגי.
יהיה לך הכי כיף שם.
באמת!

נץב- את יכולה להכין לך חוברת של מתכונים פשוטים, קלים ובריאים- ולהכין לכן בדירה. זה כיף ומגבש.

אם תרצי עוד עיצות- בשמחה מוזמנת לאישי.
בהצלחה!!
 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....