תודה שאתה כאן בשביל לילות כאלה של לשכוב
חסר מגן,פיזי או נפשי במיטה
ללחוש את רוחות הזמן מועילות על הגוף
כמו על הנפש
ואת טרטור המאוורר
כטרטור החיים.)
אבל בלילה, (בין יום ליום,תחילה לקץ,חיים לחיים)
געגוע ישן שלא מרפה. ( או שנאה, או אהבה, או תשוקה. אבל הם לא ירפו לעולם. לא, לא, אל תקווה לזה)
ליד חמלתית (חמלה היא עצירה רגע והסתכלות אל השמיים. ואולי השמיים נבלעו בחןשך שמעבר לחדר הזה? והאם אפשר להסתכל עוד חוצה ולראות)
עיניים כחולות מביטות בי בתוך העפעפיים. (בתוך,אני רוצה לצרוח,בתוך. בתוך בתוךךך!)
אני שומע (לא רואה, אף פעם לא רואה) את הקולות (חשבתם שהם נעלמו בכאב? הו, לא): "קום בחור. קום. לך. בעט. תחפור. תשבור.
תתקדם. תתלכלך. תגדל. תבנה".
(תחשוק. תשכח, לעזאזל,תשכח. תבגוד. תסגוד. תברח!)
אבל אני מפחד. מפחד. האדמה הזאת חשודה (וגם חרבה. שלום ואיןשלום אמר השם לרשעים). אי אפשר לסמוך עליה. קשה שלא להחליק.
ומה זה השאגות האלה שדוחקות בי. אל תעצום עיניים. אל תעצום.
תפוס גיטרה, תפוס משהו.
(שקט. סליחה גבריאל. אני לא מסוגל לצעוד מעבר לזה.
תודה לך
אולי הבדידות קצת קטנה, לפחות זה, לפחות זה.)
חסר מגן,פיזי או נפשי במיטה
ללחוש את רוחות הזמן מועילות על הגוף
כמו על הנפש
ואת טרטור המאוורר
כטרטור החיים.)
אבל בלילה, (בין יום ליום,תחילה לקץ,חיים לחיים)
געגוע ישן שלא מרפה. ( או שנאה, או אהבה, או תשוקה. אבל הם לא ירפו לעולם. לא, לא, אל תקווה לזה)
ליד חמלתית (חמלה היא עצירה רגע והסתכלות אל השמיים. ואולי השמיים נבלעו בחןשך שמעבר לחדר הזה? והאם אפשר להסתכל עוד חוצה ולראות)
עיניים כחולות מביטות בי בתוך העפעפיים. (בתוך,אני רוצה לצרוח,בתוך. בתוך בתוךךך!)
אני שומע (לא רואה, אף פעם לא רואה) את הקולות (חשבתם שהם נעלמו בכאב? הו, לא): "קום בחור. קום. לך. בעט. תחפור. תשבור.
תתקדם. תתלכלך. תגדל. תבנה".
(תחשוק. תשכח, לעזאזל,תשכח. תבגוד. תסגוד. תברח!)
אבל אני מפחד. מפחד. האדמה הזאת חשודה (וגם חרבה. שלום ואיןשלום אמר השם לרשעים). אי אפשר לסמוך עליה. קשה שלא להחליק.
ומה זה השאגות האלה שדוחקות בי. אל תעצום עיניים. אל תעצום.
תפוס גיטרה, תפוס משהו.
(שקט. סליחה גבריאל. אני לא מסוגל לצעוד מעבר לזה.
תודה לך
אולי הבדידות קצת קטנה, לפחות זה, לפחות זה.)