הבנויה משלושה שלבים (השיחה אמורה להיות בין דקה לשתיים ולא יותר):

1 - התעניינות בנאלית בדרך-ארץ (10-20 שניות) - "בוקר/צהריים/ערב טוב!" ו"מה שלומך?"

    (בן שחותך בת עדיף שלא ישאל בשלומה, כי הרבה מהבנות לוקחות את השאלה הזאת מאד ברצינות.)

2 - החיתוך - נהוג שמתחילים במילה "טוב,.." |אנחה קלה| ואז מייד לאחריה אומרים את משפט החיתוך:

    "נראה לי שזה לא מתאים" / "נראה לי שלא נמשיך" / "זה לא מה שאני מחפש/ת" / "נראה לי שזה לא ילך בינינו".

     ולתת לצד הנחתך כמה רגעים לעכל ולתת לו להגיב אם הוא רוצה.

     כל עוד לא מדובר על קשר רציני - לא לומר את סיבת החיתוך (אא"כ זה משהו שהוא ירצה להשתפר בו)!

3 - לאחל בהצלחה בהמשך הדרך ושימצא זיווג הגון בקרוב מאד ובקלות!

כמה נקודות:

1. לא להתעניין מעבר להתעניינות הבנאלית (לא לשאול שאלות כמו: "איך עבר עליך היום?" או "מה שלום ההוא שסיפרת עליו בדייט?").

2. אין טעם להרעיף על הצד הנחתך שבחים ומחמאות, זה עלול להפריע לו להשלים עם הפרידה (בעיקר לטווח הרחוק).

3. אם הוא שואל למה את חותכת, אז להגיד לו שאת מעדיפה לשמור את זה לעצמך.

בעיקרון קיימים שני מקרים שבהם אפשר להגיד:

1. אם מדובר על משהו שרצוי שהנחתך יתקן אותו וגם הוא יכול וירצה לתקן אותו (וגם לא יפגע) - אז אפשר ואולי אפילו כדאי להגיד

   (אבל מדובר במקרים מאד נדירים, כי אם זה דבר שהוא בר-תיקון והוא גם רוצה לתקן - אז למה לחתוך?)

2. שיש ביניכם פער מסויים שברור לשניכם שהוא לא ניתן לגישור (כמו למשל פער דתי ניכר)

כמעט בכל שאר המקרים עדיף שהחותך ישמור את הסיבה לעצמו, בגלל אחד או יותר מהסיבות הבאות:

1. ברוב רובם המוחלט של המקרים זה גורם לחותך לא להגיד את האמת המלאה (מהסיבות שיובאו בהמשך).

2. זה יכול לפגוע באופן ישיר בנחתך (אז הוא יחפש להגיד סיבה שלא פוגעת, גם אם היא לא ה-סיבה).

3. זה יכול לחשוף חולשות של החותך שהוא לא מעוניין לחשוף אותן.

4. זה יכול להפריע לנחתך להשלים עם הפרידה (כי זאת תהיה סיבה שלא מקובלת בעיניו).

5. זה יכול לגרום לנחתך להשתנות בדברים שהוא לא צריך להשתנות בהם.

6. הרבה פעמים פשוט לא טוב לו, וזה מספיק גם אם לא מצליחים להגדיר את זה במילים.

    ויש עוד מלא סיבות אפשריות.....

אז צריך לדעת להתגבר על הסקרנות.

וגם לקבל את זה שאם מישהי החליטה להיפרד ממך,

אז עצם זה שהיא הגיעה להחלטה כזאת,

זו כבר סיבה מספיק טובה להיפרד גם בלי הסיבה שגרמה להחלטה.

אז לכן נראה לי שבכ-95% מהמקרים זה לא יעיל ואולי אפילו מזיק לשתף בסיבת הפרידה.

מה שכן, חשוב שיהיה ברור שנפרדים, כדי לא להשאיר את הנחתך "תלוי באוויר".

כמובן שכל זה מדובר על קשר שהוא עדיין לא הגיע לשלב רציני.

בקשר רציני כבר מכירים את הצד הנחתך טוב, וצריך לפעול ספציפית בהתאם לקשר.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳