לא צריך לבכות בכוח.

אני מרגישה שאני חייבת להתחבר אליהם ואז אני רואה מלא סרטים אליהם וסרטונים ופשוט מתחילה לבכות בכי תמרורים ואז כל הים שלי הוא בדיכאון..

זה באמת עצוב ממש

לפחות ביום השנה שלהם.

להקשיב,

להתחבר

...יכולה להכיל! לי לדוג' מאוד קשה לשמוע דברים כאלא. אבל יש אנשים שהם יכולים לשמוע דברים כאלא, תבדקי כמה את יכולה לשמוע ולראות דברים מסוג כזה- וככה תחליטי.

באמת תחשבי אם שווה לך! אני לא חושבת שאת מצליחה להתחבר ככה. זה מכניס אותך לחרדות ואי אפשר להתחבר ככה לכלום. תנסי לשמוע דברים עדינים ולהגיד לעצמך: "אוקיי, זה מה שקרה לעמ"י, עמ"י איבדו 3 נערים מדהימים! אבל מתוך זה אנחנו ממשיכים הלאה עם החותמת שהם השאירו בנו!". ומתוך זה תקבלי כוח להמשיך ולהבין יותר. וככה להתחבר אליהם- לא צריך לראות אותם כדי להתחבר אליהם. מספיק לחשוב עליהם ולהעריך אותם. תאמיני לי- המחשבה תעשה את שלה...

מעכשיו אם את רוצה להתחבר אליהם את תוכלי לשמוע את השיר שלהם. או לשיר אותו בעצמך.

יופי שמצאת את הדבר שלא גורם לך לחרדה!

ואני ממש שמחה בשבילך שהצלחת להפנים!

חיזקי ואימצי!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....