אני לא יודעת. אולי זה היה לי (והוא, כבר סיכמנו שמתעלמים)
(וזה נכון ששתינו לא מבינות בדיבור,
רק שתדעי.)
(בסיכום את צודקת יותר ממני. הלוואי שזה היה עוד יותר)
ישנו מין טירוף כזה שנמצא בשקט כשיושבים ורואים סרט. מין דחף לדפוק את הראש כדי לדעת שהוא קיים.
יש גם טירוף של שתיקה מאולצת בהודעות שלא קיימות זה מכבר. (חזרנו לשטויות)
הטירוף הכי גדול מגיע לפני השינה. אבל דווקא אז כבר אין לי כוח לעלות, או לך לרדת (אני מניחה) ואז אפילו אין ביחד קלוש להיאחז בו.
ביחד נילחם ולבד נישבר.
וישנו גם הטירוף של השלווה(היא לא הבינה ששל זה הכינוי הכי טוב שיש). הדריכות אוכלת בנו.
(תנועה על הקצוות במהירות כזאת פוגעת ביכולת לנשום.
רק לציון עובדה)
הדחקה היא ביטוי לכוח שלנו. ככל שאתה מדחיק יותר אתה נשאר יותר. (ומה יקרה בסוף)(כדורים)