ואת צודקת- כדאי להגיע למאמץ של הגוף כדי שההליכה תהיה אפקטיבית.

את יכולה להגביר קצב, לנסות מסלולים עם יותר עליות או לעבור לריצה קלה מידי פעם.

בהצלחה!

/Forum/Forum.aspx/f75

"ספרים

ספורט

סרטים"

זה מה @מאיר. אמר.

לאט לאט, לא בלחץ.

עקרונית שמאמני הכושר אומרים להגיע למאמץ גופני - את צריכה להגיע למצב שבו הלב שלך דופק מהר יותר לפחות ב30 אחוז מקצב הדפיקות הרגיל שלו (את יכולה לבדוק בזמן מנוחה רגיל, לבדוק כמה דפיקות יש לך בדקה. לאחר מכן עשי פעילות גופנית מאומצת, כמו הליכה מהירה, ולאחר כמה דקות עשי שוב בדיקה של דפיקות הלב, ותראי אם באמת הם עלו. אם לא - זה אומר שלא הגעת למאמץ מיוחד...).

חשוב להבהיר שגם כאשר צריך להגיע לפעילות מאומצת שמגבירה את קצב דפיקות הלב, חשוב לא להגזים, לכן, לפחות למי שלא מאומן מספיק, שילוב של קטעי הליכה מהירה מאוד/ריצה, ל,נניח, רבע שעה, ואז רבע שעה הליכה איטית יותר - הם טובים. עם הזמן ככל שמאומנים יותר ניתן להגביר ולהגביר את קצב הפעילות.

או- שלא חייב להתעייף, העיקר שאת הולכת בקצב מהיר עד בינוני

האמת שאם כבר אז הליכה פחות צנועה מריצה,

אבל לדעתי שניהם צנועים.

אולי תנסי להגביר את קצב ההליכה לזמן מסויים, ואז תחזרי לקצב שלך-

ואז תגבירי שוב...

שינוי של מהירות אמור לעזור לזה..

מעולם לא חשבתי שזה לא צנוע ואני לא מצליחה להבין מה לא צנוע בזה...

אבל את יכולה ללכת לחדר כושר מקסימום

(אבל מאמינה שתצליחי להסתדר עם שיפור ההליכה..)

למרות שזה מקפיץ,

אבל זה לא תירוץ קביל

יש הסוברים שזה לא צנוע שבת רצה ברחוב כי זה מושך תשומת לב, אאל"ט.

אני גם משתדלת לא לרוץ, גם בגלל שלפעמים החצאית עפה קצת מעבר למותר.

ראשי תיבות: אם אני לא טועה. - נסיונות פעילים

יש גם צניעות שזה עניין של רגש.

אני לא חושב שחייבים ללכת עם גרביים חולצה ארוכה אבל אם אני לא הולך ככה אני מרגיש "חשוף" מדי=לא צנוע.

אני לא חושב שהדברים שאני מרגיש הם מחייבים.

כמו שאמרת הלכה זה לא עניין של רגש.

בכשרות - אין "באמצע" (חוץ מהידורי הלכה).

זה לא בא מ"תפיסת עולם שונה לגבי ההלכה", אלא צריך לדעת שבהלכות האלה, באמת יש שני גדרים (כתבתי בהודעה שלהלן).

יש גם סוגי לבוש מסויימים, שאפשר להתווכח אם הלכתית ניתן להצביע על סעיף בשו"ע שהם אסורים, ובכ"ז ברור לגמרי שאינם "צנועים".

למושג הצניעות - גם יש הגדרות ביהדות.  וההגדרות הללו, אכן אינן מקבילות להלכות כשרות, כנ"ל. 

זה נכון שיכולות להיות תפיסות שונות בחלק מהדברים מה "צנוע" ומה לא. גם במקומות שונים. אבל זה לא רק ענין של "תחושת נוחות".

תשובה אצל הרב עובדיה יוסף זצ"ל, על דבר שלדעתו אינו אסור משום "לא ילבש", אלא משום "חסרון צניעות".

ויש עוד הרבה דוגמאות כאלה בפוסקים.

רואים שגם בהלכה גופא, יש מושג כזה. 

ויש דברים שחלק יאסרו, וחלק לא (אני מניח שגם בנושא שנידון, יהיו כאלה שיאמרו, פוסקים, שאכן הלכתית מדין צניעות. אלא שאין ענין לחפש, ולשים "לא צנועות" מי שנוהגות אחרת), ואז זה כמו כל מחלוקת הלכתית.

יתכן שגם תלוי אם מדובר במקום מרכזי או צדדי.

ובהיות שמושג הצניעות קשור גם במה שמושך שימת לב לדברים מסויימים בצורה חריגה, אז ברור שיכולים להיות שינויים, הן לפי התנאים, וגם בתחושה האישית מה כלול בכך.

מעבר לכך, שיש "הידורים" ותחושות דקות גם בדברים נוספים ביהדות.

א. דווקא "צניעות", בניגוד למשל ל"טפח באשה" וכד', זה מושג שיכול להשתנות לפי הרגל מקומות וכד', לדוגמה.

ב. בהחלט יש מקום גם ל"הרגשה". בפרט שזו לא סתם הרגשה אוורירית, אלא שיש לה סימוכין. הריצה מושכת יותר שימת לב אל מי שרצה, תנועות יותר חדות, ועוד. יתכן שיהיה מי שיאמר שזה על "סף ההלכה" מבחינת הענין.

אז אני לא אומר הלכה-למעשה; ואולי זה גם תלוי כמה זה מצוי באותה סביבה. ואני לא אומר שכל אחת "צריכה" להרגיש ככה. אבל מי שמרגישה - זה לגמרי מובן.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.