קציצות ירק מטוגנות או אפויות זה טעים עם סלט עשיר חומוס ופיתות.

סלומון בתנור עם ציפס

דג מטוגן עם ציפס פירה???

ובאמת חלק מזה התקבל בהתחלה באף עקום, אבל חיש קל התרגלו.

אורז+שעועית ירוקה+סלט גדול

קוסקוס+מרק ירקות עם חומוס+ ירקות חתוכים

פירה+ ירקות מבושלים, מאוד אוהבות אצלי קישואים. חוץ מהקטנה בעצם.

מג'דרה+סלט

אם את רוצה מתכון למשהו ספציפי- תגידי ואני אכתוב

"הכל סובב את האשכנזים". 

מתחסל בשניות...

נסיכים שלי - דג וצי'פס זה רעיונות טובים! תודה. מה שכן, חסר לי איתם תוספת משביעה.. תפו"א משום מה תמיד לא נראה לי מספיק משביע, אני מחפשת גם תוספת כמו אורז, בורגול... מהסוג הזה. סלט ירקות זה באמת דבר שאני יכולה לאמץ ולהוסיף בארוחות האלו, תודה על הרעיון, הוא ממש אוהב. פיתות זה יותר לארוחת ערב בעיני.. קציצות ירק- וואלה אני באמת צריכה לחפש מתכונים, אף פעם אני לא מכינה. מקווה שאמצא רעיונות טובים לקציצות אפויות כי מטוגן לא בא לי מטעמי בריאות.

בת 30- קודם כל איך הם אוהבות אצלך קישואים? זה אחלה דבר, אבל ילדים לא "אמורים" לשנוא? ככה אני גיליתי לפחות אצלי ואצל חברות... ואני גם שומרת על תקווה שהוא יתרגל לכל מיני מאכלים, אם כי בנתיים לא ראיתי תוצאות כ"כ. אני רואה שגם את מכניסה סלט/ירקות בארוחות, אני אתחיל לאמץ אולי, לא כמשהו משביע לאורך זמן אבל כן כמשהו שהוא אוהב. קוסקוס ומרק זה אחלה רעיון אחד. גם אורז ושעועית עוד רעיון. תודה! מג'דרה נראה לי הוא לא יסתדר עם העדשים ועם הבצל. ופירה- שוב כמו שכתבתי חסר לי תוספת משביעה..

אמא-מאושרת- שקשוקה אצלנו גם רגילים לארוחת ערב.. אבל תודה על ההמלצה. את ניקי אני מכירה. אבל אולי אסרוק אותה שוב ב7 עיניים..

אמא!! - אני לא אוהבת בשרי אז אני בד"כ לא אעמוד ואכין במיוחד בשבילו אלא מעדיפה להשקיע במשהו שיתן מענה לשנינו. מה שכן, באמת כשאני מבשלת לשבת אני הרבה פעמים מבשלת את הבשרי בכמות גדולה יותר ומקפיאה במנות בשבילו לאמצע שבוע..  אני רואה גם את כמו עוד כאן מכניסה ירקות טריים בתפריט. אני צריכה כנראה להתרגל שזה לא שייך רק לארוחת בוקר וערב.. ככה רגילה מבית הורי..

שירשיר90- מגניב שאת מבשלת! באמת כבר לפעמים אמרתי שאני פשוט איעזר בתפריט של המעון של הבת שלי (גם אמונה) הם אוכלים שם מעולה (האמת גם בגלל אפקט הלחץ החברתי. אבל לא רק כנראה) אבל אם את יכולה לתת לי ממש מתכונים, ולא רק בשמות, אני אשמח נראה לי... תודה שאת מוכנה..

אולי כהתחלה אבקש ממך מתכוני קציצות, מה שיש לך לא מטוגן.. וגם, תגידי, את התוספות כמו אורז בורגול וכו' את מכינה פשוט עם מים ומלח? או מכניסה איזה תבלין שהם יותר אוהבים? כי זה באמת אחת הבעיות שלי שחוץ מקוסקוס הוא לא אוהב את כל התוספות מהסוג הזה.. רק כשהם עם רוטב ממש טעים לו הוא מסכים לאכול..

mather-le באמת קטשופ עוזר לו לגמור את האוכל הרבה פעמים.. אבל זה עדיין לא שהוא אוהב בפני עצמו.. אז באסה. קציצות טונה משימורים זה אחלה דבר מבחינתו. בשרי, כמו שכתבתי אני לא אוהבת, אולי חוץ מחלקים שפחות מזכירים לי תרנגולת (תחי ההכחשה) כמו קציצות וכזה וגם לא אוהבת שאסור לי חלבי להרבה שעות.. (משהו בהרגשה כזה, אפילו אם בפועל אני לא באמת אשתה איזה כוס קפה..)

בצל ידך- ספגטי וכזה לא אוהב הבחור.. תפו"א בתנור זה אחלה, תודה. מרק- זה טעים באמת מרק כתום לילדים! אם כי אני בד"כ מכינה לערב.

כמו צמח בר- תודה על הרעיונות לאורז, ו- את ממש צודקת בקטע של הדמיון. יפה לאמא שלך. איך זה עובד על ילדים.. מדהים.. הרבה פעמים אני מנסה את מזלי פשוט בלהגדיר את האוכל בשמות מעניינים, כמו יש לנו כאן יהלומים (שעועית לבנה קטנה)כדורי ים (קציצות) וכזה ואז זה יותר עובד. רק מה שלא כל ארוחת צהריים יש לי כוח להשקיע בסיפור ומשחק דמיון. לפעמים אני פשוט רוצה שיאכל כבר וזהו.... 

אתי - תודה על הפירוט הארוך, השקעת.. דג מרוקאי שמור לשבת. אבל שניצל בקלה זה רעיון! קציצות פלאפל גם אני מכינה לבד בבית, רק לארוחת ערב בד"כ, אפילו שהילדים לא אוהבים (וזה מתכון טוב) ואוכלים רק את הציפס.. אני מבינה ששלך כן... ואני רואה גם את משלבת ירקות טריים. צריכה ללמוד. מרק עם כדורי בשר זה אכן עוד דוג' לבשרי שאני כן אוהבת.. תודה. ותודה גם על ההמלצה על האתר. חלבי- טעייםם. רק אני ממעטת להכין חוץ מלשבת מסיבות בריאותיות.. גם שאר הימים שלך יש לך פחות או יותר תפריט קבוע? אני כבר מתחילה לחשוב שזה הפתרון שיעזור לי להסיק לשבור את הראש כל פעם מחדש.

ויראת- מלא זמן לא הכנתי. אולי באמת אני אחזור ונראה איך יקבל.

תודה לכן. אני נעזרת ברעיונות...

רק  שתי הערות חשובות: תפוחי אדמה מאד משביע, בדיוק כמו פחמימה אחרת. כדאי לך לבדוק את זה...

ולגבי הירקות- בירקות יש הרבה סיבים תזונתיים שלמיטב הבנתי מסייעים לתחושת השובע ולעיכול נכון של האוכל,

לכן ממליצים מאד לשלב אותם בכל ארוחה.

תפו"א -  יש לי בראש שזה פחמימה ממלאת, אך לא משביעה, 

יעני שכשאוכלים מרגישים מפוצצים, אבל לאורך זמן לא נשארת תחושת שובע.

אולי אני אחקור בנושא...

ירקות זה אחלה דבר רק כמו שאמרתי אנחנו אוכלים הרבה בארוחת ערב, ואח"ה חתוכים, אז אני לא יודעת כמה זה לא "אובר" גם בצהריים..

אני באופן כללי מאמינה שילדים יאהבו את האוכל שהם רגילים אליו...

אז קורה שאני מכניסה משהו חדש ואז האף מתעקם, אבל אז מה...האף חוזר למקומו די מהר...ולומדים לאהוב.

 וגם- לפעמים הן עושות הצגות "איכס, זה דוחה" וכד' אבל אני ממש לא מתרגשת מזה. הכלל אצלנו הוא שקודם טועמים ואח"כ מחליטים אם טעים או לא... אני אגלה לך סוד שבדר"כ אחרי הטעימה הכל פתאום נהיה טעים ומבקשים עוד מנה...וחוצמזה שאני לא מכינה אוכל חלופי. זה מה שיש לארוחת צהריים, זה טעים, משביע, בריא. ומי שלא רוצה- שתאכל עוד סלט....

למה ילדים "אמורים" לשנוא קישואים? אמנם הקטנה שלי לא אוהבת אבל הגדולות מאוד אוהבות. אני מכניסה או בתבשילי ירקות, או שפשוט מטגנת בצל, מוסיפה פרוסות או רצועות קישואים, עגבניה מגורדת, מעט מים, מלח ופלפל, וזהו. זה מתבשל מהר.

לגבי הסלט- חוצמזה שזה חשוב לאכול הרבה ירקות (אני משתדלת ירק טרי בכל ארוחה)- זה בהחלט משביע. מה, לא קרה לך שאכלת איזה סלט גדול ושבעת ממנו כהוגן?

והמג'דרה- מכל תבשילי העדשים דווקא את זה הן הכי אוהבות. ואפשר גם בלי בצל. (למרות שגם אצלי הן לא אוהבות בצל אבל אנחנו כן...אז הן פשוט מוציאות את הבצל מהצלחת שלהן ומעבירות אלי...)

בהצלחה!

לכאורה תפריט קבוע אכן עשוי לפתור הרבה בעיות. 

אולי כדאי לבנות תפריט שבועי או דו-שבועי. 

פעם ניסיתי, אך לא הייתי מאורגנת מספיק. אנסה שוב. 

בהצלחה ורוב בריאות ונחת!

http://humus101.com/?p=26

מבטיחה לנסות ובטוחה שיצא טעים.

וואי ממש ממש תודה לך!!!

כופתאות סויה- את מתכוונת לפתיתי סויה שקונים בחנויות טבע וכזה?

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...