קציצות ירק מטוגנות או אפויות זה טעים עם סלט עשיר חומוס ופיתות.

סלומון בתנור עם ציפס

דג מטוגן עם ציפס פירה???

ובאמת חלק מזה התקבל בהתחלה באף עקום, אבל חיש קל התרגלו.

אורז+שעועית ירוקה+סלט גדול

קוסקוס+מרק ירקות עם חומוס+ ירקות חתוכים

פירה+ ירקות מבושלים, מאוד אוהבות אצלי קישואים. חוץ מהקטנה בעצם.

מג'דרה+סלט

אם את רוצה מתכון למשהו ספציפי- תגידי ואני אכתוב

הבנתי שאת הבישולים המוצלחים מוטב לשמור לבעלי ולאורחים. לילדים טעם משלהם

יש כמה דברים שהם מוכנים לאכול - 

פרווה - 

דג מרוקאי (לא חריף) או שניצל - בקלה + אורז לבן

אטריות + טונה + קטשופ/רוטב עגבניות 

קציצות פלאפל (טוחנת לבד חומוס) + צ'יפס

לפעמים מוכנים לאכול סלומון או מושט (בתנור), אך לא תמיד

סלט חי רגיל מתקבל בברכה, וגם רצועות גזר וגמבה

בשרי -

עוף + אטריות 

מרק עם ירקות וכדורי בשר + קוסוקוס/אורז (הם שונאים מרקים טחונים. בד"כ מכינה להם מרק צלול, עם ירקות למי שרוצה)

קציצות הודו/ בקר + פירה תפוחי אדמה או צ'יפס

לפעמים גם קציצות עוף + פתיתים - ברוטב אדום

פעם אהבו שניצל עוף. לאחרונה פחות. 

חלבי (כל יום שלישי יום חלבי אצלנו) -  

פיצה

אטריות עם גבינה מתוקה (סוכר+ת.וניל) או מלוחה + רוטב פיצה ביתי

פשטידת אטריות עם גבינה

בלינצ'ס, פנקייקים + סלט פירות 

יוגורטים, קורנופלקס, עוגת גבינה, עוגת שמרים במילוי גבינה וכד' 

גם אני ממליצה על האתר של ניקי ב. - המון רעיונות

מתחסל בשניות...

נסיכים שלי - דג וצי'פס זה רעיונות טובים! תודה. מה שכן, חסר לי איתם תוספת משביעה.. תפו"א משום מה תמיד לא נראה לי מספיק משביע, אני מחפשת גם תוספת כמו אורז, בורגול... מהסוג הזה. סלט ירקות זה באמת דבר שאני יכולה לאמץ ולהוסיף בארוחות האלו, תודה על הרעיון, הוא ממש אוהב. פיתות זה יותר לארוחת ערב בעיני.. קציצות ירק- וואלה אני באמת צריכה לחפש מתכונים, אף פעם אני לא מכינה. מקווה שאמצא רעיונות טובים לקציצות אפויות כי מטוגן לא בא לי מטעמי בריאות.

בת 30- קודם כל איך הם אוהבות אצלך קישואים? זה אחלה דבר, אבל ילדים לא "אמורים" לשנוא? ככה אני גיליתי לפחות אצלי ואצל חברות... ואני גם שומרת על תקווה שהוא יתרגל לכל מיני מאכלים, אם כי בנתיים לא ראיתי תוצאות כ"כ. אני רואה שגם את מכניסה סלט/ירקות בארוחות, אני אתחיל לאמץ אולי, לא כמשהו משביע לאורך זמן אבל כן כמשהו שהוא אוהב. קוסקוס ומרק זה אחלה רעיון אחד. גם אורז ושעועית עוד רעיון. תודה! מג'דרה נראה לי הוא לא יסתדר עם העדשים ועם הבצל. ופירה- שוב כמו שכתבתי חסר לי תוספת משביעה..

אמא-מאושרת- שקשוקה אצלנו גם רגילים לארוחת ערב.. אבל תודה על ההמלצה. את ניקי אני מכירה. אבל אולי אסרוק אותה שוב ב7 עיניים..

אמא!! - אני לא אוהבת בשרי אז אני בד"כ לא אעמוד ואכין במיוחד בשבילו אלא מעדיפה להשקיע במשהו שיתן מענה לשנינו. מה שכן, באמת כשאני מבשלת לשבת אני הרבה פעמים מבשלת את הבשרי בכמות גדולה יותר ומקפיאה במנות בשבילו לאמצע שבוע..  אני רואה גם את כמו עוד כאן מכניסה ירקות טריים בתפריט. אני צריכה כנראה להתרגל שזה לא שייך רק לארוחת בוקר וערב.. ככה רגילה מבית הורי..

שירשיר90- מגניב שאת מבשלת! באמת כבר לפעמים אמרתי שאני פשוט איעזר בתפריט של המעון של הבת שלי (גם אמונה) הם אוכלים שם מעולה (האמת גם בגלל אפקט הלחץ החברתי. אבל לא רק כנראה) אבל אם את יכולה לתת לי ממש מתכונים, ולא רק בשמות, אני אשמח נראה לי... תודה שאת מוכנה..

אולי כהתחלה אבקש ממך מתכוני קציצות, מה שיש לך לא מטוגן.. וגם, תגידי, את התוספות כמו אורז בורגול וכו' את מכינה פשוט עם מים ומלח? או מכניסה איזה תבלין שהם יותר אוהבים? כי זה באמת אחת הבעיות שלי שחוץ מקוסקוס הוא לא אוהב את כל התוספות מהסוג הזה.. רק כשהם עם רוטב ממש טעים לו הוא מסכים לאכול..

mather-le באמת קטשופ עוזר לו לגמור את האוכל הרבה פעמים.. אבל זה עדיין לא שהוא אוהב בפני עצמו.. אז באסה. קציצות טונה משימורים זה אחלה דבר מבחינתו. בשרי, כמו שכתבתי אני לא אוהבת, אולי חוץ מחלקים שפחות מזכירים לי תרנגולת (תחי ההכחשה) כמו קציצות וכזה וגם לא אוהבת שאסור לי חלבי להרבה שעות.. (משהו בהרגשה כזה, אפילו אם בפועל אני לא באמת אשתה איזה כוס קפה..)

בצל ידך- ספגטי וכזה לא אוהב הבחור.. תפו"א בתנור זה אחלה, תודה. מרק- זה טעים באמת מרק כתום לילדים! אם כי אני בד"כ מכינה לערב.

כמו צמח בר- תודה על הרעיונות לאורז, ו- את ממש צודקת בקטע של הדמיון. יפה לאמא שלך. איך זה עובד על ילדים.. מדהים.. הרבה פעמים אני מנסה את מזלי פשוט בלהגדיר את האוכל בשמות מעניינים, כמו יש לנו כאן יהלומים (שעועית לבנה קטנה)כדורי ים (קציצות) וכזה ואז זה יותר עובד. רק מה שלא כל ארוחת צהריים יש לי כוח להשקיע בסיפור ומשחק דמיון. לפעמים אני פשוט רוצה שיאכל כבר וזהו.... 

אתי - תודה על הפירוט הארוך, השקעת.. דג מרוקאי שמור לשבת. אבל שניצל בקלה זה רעיון! קציצות פלאפל גם אני מכינה לבד בבית, רק לארוחת ערב בד"כ, אפילו שהילדים לא אוהבים (וזה מתכון טוב) ואוכלים רק את הציפס.. אני מבינה ששלך כן... ואני רואה גם את משלבת ירקות טריים. צריכה ללמוד. מרק עם כדורי בשר זה אכן עוד דוג' לבשרי שאני כן אוהבת.. תודה. ותודה גם על ההמלצה על האתר. חלבי- טעייםם. רק אני ממעטת להכין חוץ מלשבת מסיבות בריאותיות.. גם שאר הימים שלך יש לך פחות או יותר תפריט קבוע? אני כבר מתחילה לחשוב שזה הפתרון שיעזור לי להסיק לשבור את הראש כל פעם מחדש.

ויראת- מלא זמן לא הכנתי. אולי באמת אני אחזור ונראה איך יקבל.

תודה לכן. אני נעזרת ברעיונות...

רק  שתי הערות חשובות: תפוחי אדמה מאד משביע, בדיוק כמו פחמימה אחרת. כדאי לך לבדוק את זה...

ולגבי הירקות- בירקות יש הרבה סיבים תזונתיים שלמיטב הבנתי מסייעים לתחושת השובע ולעיכול נכון של האוכל,

לכן ממליצים מאד לשלב אותם בכל ארוחה.

תפו"א -  יש לי בראש שזה פחמימה ממלאת, אך לא משביעה, 

יעני שכשאוכלים מרגישים מפוצצים, אבל לאורך זמן לא נשארת תחושת שובע.

אולי אני אחקור בנושא...

ירקות זה אחלה דבר רק כמו שאמרתי אנחנו אוכלים הרבה בארוחת ערב, ואח"ה חתוכים, אז אני לא יודעת כמה זה לא "אובר" גם בצהריים..

אני באופן כללי מאמינה שילדים יאהבו את האוכל שהם רגילים אליו...

אז קורה שאני מכניסה משהו חדש ואז האף מתעקם, אבל אז מה...האף חוזר למקומו די מהר...ולומדים לאהוב.

 וגם- לפעמים הן עושות הצגות "איכס, זה דוחה" וכד' אבל אני ממש לא מתרגשת מזה. הכלל אצלנו הוא שקודם טועמים ואח"כ מחליטים אם טעים או לא... אני אגלה לך סוד שבדר"כ אחרי הטעימה הכל פתאום נהיה טעים ומבקשים עוד מנה...וחוצמזה שאני לא מכינה אוכל חלופי. זה מה שיש לארוחת צהריים, זה טעים, משביע, בריא. ומי שלא רוצה- שתאכל עוד סלט....

למה ילדים "אמורים" לשנוא קישואים? אמנם הקטנה שלי לא אוהבת אבל הגדולות מאוד אוהבות. אני מכניסה או בתבשילי ירקות, או שפשוט מטגנת בצל, מוסיפה פרוסות או רצועות קישואים, עגבניה מגורדת, מעט מים, מלח ופלפל, וזהו. זה מתבשל מהר.

לגבי הסלט- חוצמזה שזה חשוב לאכול הרבה ירקות (אני משתדלת ירק טרי בכל ארוחה)- זה בהחלט משביע. מה, לא קרה לך שאכלת איזה סלט גדול ושבעת ממנו כהוגן?

והמג'דרה- מכל תבשילי העדשים דווקא את זה הן הכי אוהבות. ואפשר גם בלי בצל. (למרות שגם אצלי הן לא אוהבות בצל אבל אנחנו כן...אז הן פשוט מוציאות את הבצל מהצלחת שלהן ומעבירות אלי...)

בהצלחה!

לכאורה תפריט קבוע אכן עשוי לפתור הרבה בעיות. 

אולי כדאי לבנות תפריט שבועי או דו-שבועי. 

פעם ניסיתי, אך לא הייתי מאורגנת מספיק. אנסה שוב. 

בהצלחה ורוב בריאות ונחת!

http://humus101.com/?p=26

מבטיחה לנסות ובטוחה שיצא טעים.

וואי ממש ממש תודה לך!!!

כופתאות סויה- את מתכוונת לפתיתי סויה שקונים בחנויות טבע וכזה?

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....