בזמנים 'שרופים', לא. בזמנים פנויים, כן.

להירדם באוטובוס והמוזיקה עוזרת לי, זה בזבוז זמן?

אדם ששם שירים בmp במקום שיעורים זה ביזבוז זמן.. כי שיר זה תחושה ריגעית של רוגע אבל זה משלה אותך..  לא יוצאים מזה עם כלום ביד .. איפה מצינו יהדות ששומעים שירים.. הולכים להופעה כולם יושבים ושומעים מישהו שר.. שירי חול.. זה לא דבר נכון!

בדיוק מה שאני חושבת!

מוזיקה זה דבר מאד עמוק.

לא כולם מתחברים לזה, אבל מי שכן זה יכול להשפיע עליו ממש.

מתוך תפילת מוסף ראש חודש-

רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתָתָּ. זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּולְדותָם. בִּהְיותָם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ זִבְחֵי רָצון. וּשעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם. זִכָּרון לְכֻלָּם יִהְיוּ. וּתְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שונֵא. מִזְבֵּחַ חָדָשׁ בְּצִיּון תָּכִין וְעולַת ראשׁ חודֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו וּשעִירֵי עִזִּים נַעֲשה בְרָצון. וּבַעֲבודַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשמַח כֻּלָּנוּ. וּבְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדֶּךָ הַנִּשְׁמָעִים בְּעִירֶךָ. הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבְּחֶךָ. אַהֲבַת עולָם תָּבִיא לָהֶם וּבְרִית אָבות לַבָּנִים תִּזְכּור

מזבח,

עבודת המקדש,

ואז השיא-"שירי דוד עבדך הנשמעים בעירך האמורים לפני מזבחך" ורק אז "אהבת עולם תביא להם וברית אבות לבנים תזכור".

השירה היא היא אחד הדברים הגבוהים ביותר.

אמנם סתם מוזיקה אולי את צודקת,אבל מוזיקה שהיא בעצם תפילה כמו של ר' שלמה וממשיכיו שזב בגדול לדעתי הז'אנר הזה זה הדבר הכי גדול ונשגב שיש.

כדי שיוכלו להנות מיופי רוחני.

אתה יכול לטעון שהנאה היא דבר מיותר, אבל מי שברא את העולם לא חשב ככה.

מה שאתה כן יכול לטעון זה שצריך להשתמש בכלים האלה בחכמה ולא סתם להתפרק, ויש בזה מן האמת.

יש משפט כזה "הניגון הוא קולמוס הנפש" זה משפט חזק ונכון מאוד.

הניגון חודר לנשמה ויכול מאוד להשפיע. לא צריך לזלזל במוזיקה.

(ובגלל שהניגון הוא דבר כ"כ חזק צריך מאוד להזהר משירים לא ראויים.

אבל שכל אחד ישמור על עצמו לא באתי פה להטיף מוסר..)

אבל אי אפשר לומר שלא צריך שירים. כי זה פשוט לא נכון.

באמת שירים עוזרים ומרגיעים נותנים מוטיבציה וכו'...

וניגונים חסידיים בכלל...זה הדבר הכי עמוק והכי מרגיע וטוב שקיים..

ממליץ לקרוא את אמנות ואסתטיקה במשנת הרב קוק

ספר שמצטט ומסביר ארבה ממה שכתב הרב קוק על יצירה.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....