אני רוצה להכין טריקולד.
וה' באמת טוב ואין שום רע ואין ייאוש.. אבל
אני דואגת.


הניסיון הזה הוא לא פשוט כזה
הוא רק נראה תמים נחת עליי אימים.
אז תן לי יד הושט לי יד
כי אני לא יכול עם זה יותר לבד
אנא קלי
שמע קולי
טאטעעעעעע תעזוורררררררררר


(כי אני לא יכולה שם..
)דורשת קרבתך
אור השחר..
אור השחר..
נחלו, ה' יעזור. בלי הרבה מדי כאב עד שיגיע הטוב.
תודה 
[את בקטעים של אפייה נכון?]
כן. מאד.
[ת'אמת אני זוכרת שפעם אפית איזה עוגיות, או חלות, בצורת ננח, והעלית תמונה.
או משו כזה.
ככה זכור לי
]
הממ. תבקשי מתכונים תקבלי. יש לי המוני..
אנחנו ממש יכולות להיות חברות אם ככה 
אז מתכונים אפשר לבקש ממך |רושם לעצמו|
אנלא מתנגדת, למרות שלהיות חברה שלי זה עסק מסובך לגמרי. אני בנאדם מוזר נורא![]()

סתם אחת
פינג.אחרונהחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול