בס"ד
מפחד, מהסס, מעט עצוב.
התחלה חדשה, לא יודע מה יהיה.
שתיקה שאומרת הכול.
ואיך בכלל מתחילים לפסוע במקום החדש?
ואיך יהיה?
רוצה כבר להיות בזמן שאחרי שזה נגמר.
וחייב ליצור את הר"ט. חייב.
אבל איך עושים ר"ט בצורה טובה ולא בצורה רעה?
והרי אני גם רוצה להיות שם באמת ותמים וזה המקום.
אני יודע, אמונה. הרבה אמונה בהקב"ה שיהיה טוב. הרבה תפילה.
להתכונן לשם בהכנות המתאימות.
להגיע בהרבה ב"ע מה שחסר לי בהרבה מקרים.
לבנות זאת היטב
ואני חושב שצריך הרבה בב"ה.
ודף זה מלא רגשות שאין הדף מבין אבל הדיו נשפך.
רצוני להתגדל, רצוני להעצים, רצוני לא להיות בגאווה, גם אז. לעמוד בניסיון.
ריבונו של עולם,
אנא ה' הושיע נא
אנא ה' הצליחה נא'.
שיהיה טוב כולכך. שיהיה הצלחה. שאמצא חן בעיני רואי.
אמן כן יהיה רצון.
שבזמן שבין הזמן ויהיה שאלות יהיה טוב
שלא אגמגם.
ואני מפחד, נא ה', שלא אפחד.
אנא ה', שיהיה לי ביטחון.
שגם הרמה תהיה גבוהה.
והנה ללא תקלות, ללא מילים שיגמרו לי להתחרט אחרי זה.
ואחרי זה, רצוני הוא, שיהיה,
הודהו לה' כי טוב לעולם חסדו!
ודאי שגם עכשיו כן הוא.
אבל אז ההתלבות תהיה אש גדולה.
אש שמכלה ושורפת את הרע ומעלה בקדושה.
ואחרי כן ואלי אכתוב גם ואשפוך כאן שיחי.
התפללו בשבילי, התפללו יהודים, התפללו.
חזק ואמץ,
בשם ה' נעשה ונצליח.
