איש באמונתו יחיה ואף חד לא דורך על השני בגלל אמונתו

נראים תלושים יותר ויותר מושיקו

לריי"ץ מגיעים פחות אנשים ביום ההילולה שלו,

אתמול החסידים הגיעו לרבי האחרון ונוצר שם עומס רב, אם לא הייתי מספיק ברור בהודעת הפתיחה.

שאלתי שאלה די פשוטה,

ואם היא במקרה דורכת לך על איזה פצע אינך חייב לענות

ציון של מה זה שם אם לא מקום קבורתו? (הרי הם מאמינים שהוא לא קבור שם...)

"וירא העם כי בושש משה אל תקרי בושש אלא באו שש בשעה שעלה משה למרום אמר להן לישראל לסוף ארבעים יום בתחלת שש אני בא לסוף מ' יום בא שטן ועירבב את העולם אמר להן משה רבכם היכן הוא אמרו לו עלה למרום אמר להן באו שש ולא השגיחו עליו מת ולא השגיחו עליו הראה להן דמות מטתו.." (שבת פט.) 

עם ישראל מחכה שמשה רבינו ירד מהר סיני, 40 יום הם סופרים, כמו שהוא הבטיח.. בא השטן וערבב את העולם, עשה חושך כאילו הגיעה הלילה והם טעו בספירה.. שאל אותם היכן משה רבכם? אמרו לו עלה למרום, אמר להם, כבר עברו שש השעות שהוא היה אמור להגיע בהן, לא הקשיבו לו והמשיכו להחזיק בספירה שלהם למרות שנראה כאילו טעו, אמר להם שהוא מת והם עדיין לא התייחסו אליו.. אז הראה להם השטן מיתה מרחפת ואמר להם שזאת מיטתו של משה.. ואז באו העם לאהרון ואמרו לו שמשה מת וכו'.. 

האמירה היא, לא נחזור שנית על הטעות... 

(ההקבלה מובנת?)

תגיע לשם באופן ניטרלי תעמוד מהצד ותבין הכל..

(אגב לפי דעת הרב מרדכי אליהו ליסוע ל770 אין שום בעיה מצד יציאה לארץ ישראל  - והרבי אמר(נראה לי לרב מרדכי אליהו גם אבל אני לא בטוח) שהאוהל זה חלק מ770 - כך שאין שום בעיה לדעת הגר"מ אליהו ליסוע לשם)

ואגב בחב"ד מחמירים באהבת ישראל - שזה אומר שגם אם יש משהו שמאוד מציק לך אבל השני מעריך את זה, מנסים להתאפק ולהתעלם - בשביל נוחות השני.

כל זמן שזה לא נוגד את ההלכה..

מכבדת שתפיסות העולם שלנו שונות.

אבל, מה תפקידה של המצבה שם זה לא זוטות..

אם אני תופסת שהרבי שם ואתה תופס שרק הרבי הרייץ שם זה הבדל מהותי.

זה חלק מהכרת מהות המקום. השתטחות באהלי רביים קודמים או יחידות עם הרבי...

לכן לשאלה מהי המצבה בעיניך יש משמעות מהותית.

את האמת, אני לא חושבת שאתה חייב פה דין וחשבון למישהו.

אתה לא אמור לפרט מה בדיוק אתה חושב.

אפשר גם לא לענות או לומר שלא רוצים לפרט.

אבל לא הבנתי למה זה לא המהות. נכנסים לאוהל ולא יודעים למה נכנסים?

זכות היא לי

מהיכרות שלי עם חברות וכדומה

יש כאלו שבאים

יש כאלו שבאים אבל מתכוונים רק לרבי הרייץ (הם בדרך כלל לא יבואו בג' תמוז באמת)

ויש כאלו שלא ידרכו שם

להגיע לציון עומד בסתירה לעובדה שהרבי חי?

כשמגיעים ל770, החיות הענקית שם פשוט מונעת לזלוג למקומות אחרים

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.