השיקולים שלך...

אני ממליצה לך לא לשים שם מלא ויותר מידי פרטים..

ככה אנשים שאת מכירה ביומיום לא ימצאו אותך- שלא תמצאי את עצמך בסוף עם 500 חברים שגם ככה את פוגשת כל יום ויש לך מיליון דרכים לתקשר איתם חוץ מפייסבוק..

או שלא תפרסמי את העובדה שפתחת.. בעיקרון לא להיגרר לשימוש בפייסבוק לקשר עם אנשים חוץ מאלה שבשבילם פתחת וככה יש יותר סיכוי שלא תיגררי לדברים שלא רצית..

בהצלחה

זה אחלה דרך..הכרתי מישהי מברוקלין בארץ ואני מתקשרת איתה רק דרך הוואטסאפ!
ופייסבוק לדעתי זה פשוט מיותר. (מניסיון-היו לי איזה 6-7 פייסבוקים) 
יש קבוצה בפייסבוק שקשורה לה' ושכחתי איך קוראים לה והיא עם כמעט מיליון וחצי לייקים,והבן אדם שפתח אותה אמר שכל עוד יש אפשרות לא לפתוח פייסבוק צריך להימנע מזה ושקשה לו למחוק את הקבוצה..קיצר באמת אל תכניסי את עצמך לזה.

וסתם להביא ללחץ חברתי ומצבים לא נעימים..

מנסיון של אחת שיש לה ווצאפ ולא בקבוצה של השכבתי... זה קשה שמנסים לשכנע אותך להצטרף

והיא רצתה מההתחלה פייסבוק רק בשביל קבוצה מסוימת

פייסבוק כלי מאד עצמתי. קל לאסוף דרכו מידע שוטף בנושאים שונים, להיות מעודכנים לגבי המצב,

אם את מודעת לסכנות וחושבת שאת מסוגלת להתמודד - לכי על זה. אם לא - אל תפתחי.

ניסיון קשה מאד, לטעמי. הרבה משמעת עצמית, הרבה רגעי שבירה, הרבה קושי.

בהצלחה.

איך אומרים:בכל מקום אפשר להגיע למקומות לא טובים אבל צריך להשתדל לא להללכת למקומות הלא טובים

1.יש כאלה שמבלבלם את המוח ואומרים שאפשר להיות מכור לזה...אני ברוך ה' יש לי 4 שנים פייסבוק ואני נכנס לזה פעם-פעמיים בשבוע לא יותר...לא מכור ולא בטיח, וזה לא כאילו אני צריך להתגבר על עצמי או משו...

2.יש לך אפשרות שאת תקבעי מה יפרסמו לך על הקיר  ומה לא...

3.לחשוף את עצמך...את לא צריכה לשים תמונה שלך את יכולה לשים תמונה יפה או סתם איזה תמונה שבא לך את לא חייבת לשים תמונה שלך...

4.דרך אגב בזמן האחרון לא כזה משתמשים בפייסבוק..משתמשים יותר בוואצאפ (לפחות ביישראל)...

בהצלחה

אבל לזלזל בניסיונות של אחרים? איפה אתה חי? אתה יודע כמה אנשים מכורים לפייסבוק? 

הפייסבוק יכול לתרום הרבה וגם מצד שני להרוס הרבה השאלה איך משתמשים וכמה...

אני גם קצת התלבטתי עם לפתוח פייסבוק למען פרויקט חשוב שאנחנו מריצים,

בסוף פתחתי משתמש,אני חושב שכשמשתמשים בפייסבוק בצורה חיובית זה בסדר.

כמו כן,צריך באמת להיזהר לא להתמכר ולהציב גבולות.

כל הכבוד,בהצלחה!

כי אין ספק שזה ממכר ופוגע תשקלי מה עדיף לך...

בהצלחה..........

זה אומנם עלול למכר ולפגוע, אבל זה לא ממכר בהכרח.

תלוי במשתמש.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...