הגיוני מאוד שאמרת את זה בצחוק או סתם זריקה...

אבל את לא היחידה שבטח חושבת את זה ויש לי מה להגיד בנושא  -

לדעתי זה טעות שאנחנו אומרים שעדיף קודם הדרכה בסניף שלך ואז חוץ...

בכל העינין הזה של ההדרכה אנחנו לא מחפשים מה נח לנו.. תסכימו איתי?!
אף אחד לא נכנס להדרכה כי זה קל, באמת שיותר נח לא לשבור את הראש על פעולות, לישון כל שבת בצהריים, לבלות על חברים במקום ללכת לישב"צ וכו'...
אבל כל אחד שבוחר לצאת לעשייה, הגשמה, בוחר לדרוש מעצמו יותר..

בוחר לחיות ולפעול גם למען האחר..

אז אם יש אצלכם מספיק מדריכים טובים, ואתם מסוגלים ליותר, אז תדרשו מעצמכם יותר.

אם יש לכם אפשרות ואתם מסוגלים תציבו לעצמכם משהוא גבוה ומאתגר יותר!
כי אם בחרתם בהדרכה מתוך אידיאל, אז תחפשו איפה המקום שהכי תגשימו אותו.

תחקרו טוב טוב מה המניעים שלכם... (הדרכה, כי 'באלי', או כי 'צריך אותי ואני מסוגל'??)

מחפשים עשייה? הגשמה? שליחות??

אז מה שכולם מדברים על הדרכה בסניף.
אם אתם מספיק מאמינים בזה, אז אל תהנהנו לכל מה שיתנו לכם, תחשבו עם עצמכם, איפה באמת הכי צריכים אתכם, למה אתם מסוגלים, ומה המקום שהכי מתאים לכם. 

ושם בעז"ה תמצאו את עמצכם, עם כל היכולות שיש לכם, ועם תרומה הכי נכונה ויעילה.

הדרכת חוץ זה לא ברירת מחדל, זה עוד אופציה , קשה יותר ולפעמים מתאימה יותר- פשוט שונה! 
המלצה שלי- תבדקו את האפשרות.

(אני לא אומרת שתלכו להדרכת חוץ.. אם בסניף יש מספיק כח אדם, ואתם מסוגלים(זה באמת לא קל!) אז תבדקו את זה.. שח

שאף אחד לא ילך לסניף חוץ כי זה קשה יותר והוא מסוגל, אם חסר בסניף שלו מדריכים... 

ביציאה לעשייה צריך למצוא את האיזון בין היכולות והרצונות שלי והצורך הכללי שאני רוצה למלא.

בהצלחה

ואי ממש בהצלחה!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....