אני חושבת שמלמעלה רואים הכל ויודעים שבעולם הזה יש דברים שהם לא יכולים להבין שם. נראה לי שהם מרחמים עלינו שאנחנו עדיין בעולם השקר.

שגם להם היו טעויות? שגם הם חטאו? או שהם חושבים שתמיד היו מלאכים?

שאלתי את אבא שלי, הוא הציע רעיון: יש הרבה סיפורים על אנשים שנפטרו שנגלו בחלום לאנשים שעשו מעשים טובים. ואם הם באמת היו שוכחים איך זה להיות כאן בעולם, אז הם לא היו באים ומביעים שביעות רצון ממעשה טוב שמישהו עשה כי הם היו חושבים שזה מובן מאליו. אם בעולם הבא יכולים להבין את הערך של מעשה טוב, זה אומר שגם יודעים מה זה מעשה רע.

אולי אחרי שנמות נגלה שכל החיים חיינו בשקר?
בודאי שכך! הלא אנחנו חיים ב"עלמא דשיקרא" (עולם השקר), השקר שמרחיק אותנו מהקדוש ברוך הוא. לעומת זאת העולם הבא נקרא "עולם האמת", שם תתגלה האמת של החיים האלוקיים. אפילו מי שמקיים את מצוות דעת אלוקים, עדיין לא זוכה לאמת הזו בצורתה השלמה כמו שתהיה בעולם הנשמות. 
יחד עם זאת, קווי אורה נמשכים גם לעולם הזה על־ידי התורה, שנקראת "תורת אמת". אלא שאת גודל האמת שבתורה ובמצוותיה איננו מכירים בשלמות בעולם הזה. גם האמת שמתגלה אלינו בתורה תיחשף במלוא תפארתה לעתיד לבוא ותברר את תסבוכות העולם הזה ואת האמת האלוקית שמופיעה אפילו בו. אנו אוחזים פה באמת ולא יודעים עד כמה. 

לא יודעים. זו שאלה שאין לו מושג כאנשים חיים מה התשובה לה, ולדעתי עדיף להתעסק בעולם שלנו ואיך אנחנו יכולים לעשות פה הכי טוב. 

חבל לבזבז את המחשבות והשאלות על נושאים כאלה.

לא תצליחו לדעת איך זה...או. שתעשו סיאנס. ותדעו ממקור ראשון.. או.. מוות קליני לא עלינו. או התעמקות בסודות הקבלה המעשית. בהצלחה........

קוראים לזה 'שיתוף'. 

הרמב"ם אומר שזה היה אחד הדברים שהיו עושים העובדי עבודה זרה שאברהם אבינו יצא ממנה

הו הו איזה כוח.....

לאף חד אין מושג

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....