פנקייקס

פיציות

לחם מטוגן

יש אתר של ניקי ב עם מלא רעיונות. ממליצה!

א. לחם מקושט: חותכים המון ירקות (עגבניה-מלפפון-פלפלים בצבעים-גזר-זיתים-), מורחים פרוסות לחם בגבינה לבנה/ טחינה/ חומוס וכדו', ונותנים לילדים לקשט את הלחם עם הירקות. אפשר לעשות צורות/ פרצופים/ פרחים- בריא וכיף!

ב. לחם עם זעתר: בתנור או בטוסטר מניחים פרוסות לחם עם שמן זית וזעתר. אצלנו הילדים אוכלים את זה כמו חטיף...

ג. פסטה עם גבינה לבנה מתוקה (מוסיפים לגבינה קצת סוכר וקינמון)

ד. פסטה עם רסק עגבניות וגבינה צהובה (מוסיפים את הגבנ"צ כשהפסטה חמה מאוד, וכך הגבינה נמסה כמו מסטיק)

ה. לחם מטוגן

קוראים לזה 'חמאת בוטנים טבעית' , של B & D. והיא טעימה. אולי לא מטורפת כמו האחרות, אבל טעימה מאוד.

וכמובן: ירקות שונים, לבן/גבינה, ביצה קשה...

א. לגבי שקשוקה- יש קופסאות מוכנות כמו של רסק עגבניות- של שקשוקה- שופכים למחבת מחכים 3 דקות ומוסיפים ביצים.

זה מוכן מאוד מהר וזה משביע. (חפשי אותן ליד רסק העגבניות בסופר...תמצאי שם גם רטבים מוכנים לפסטה ועוד)

(הילדים שלי לא אוהבים...אני מכינה את זה בעיקר לי ולבעלי ובטיולים...)

ב. קניתי מחבת ובו 9 שעקרוריות בצורת פרצופים וכך אני מכינה לילדים פנקייקים עם פרצופים- השעקרוריות מאפשרות הכנה מהירה ומדויקת.

ג. עם אותו מחבת אני מכינה חביתות קטנות. אני מגישה לילדים עם פרוסות לחם ופרוסות עגבניה וגבינה צהובה.

הילדים בעזרת חותכני עוגיות חותכים צורות ומכינים סנוויצ'ים בצורות מגוונות- כוכב, לב, עיגול פרח וכדו'.

ד. דייסת סולת הולכת תמיד בכל עת ובכל שעה, הילדים מטורפים על זה...

ה. "ציפור בקן"- מניחים פיתה על נייר אפיה, חותכים בה עיגול רק בחלק העליון שלה- בגב שלה.

בשקע שנוצר מטפטפים שמן זית ושוברים פנימה ביצה.

מפזרים מעל זעתר ומכניסים לתנור עד שהביצה נאפיית. (אפשר גם מיקרוגל). טעים מאוווד.....

ו. תפו"א מבושלים (אצלנו אוהבים בלי קליפה) אני מגישה עם גבינה לבנה או אשל/גיל וירקות חתוכים.

ז. גם אצלנו עובדת הביצה עם הפלפל...

ח. כשאין לי כוח לכלום...יש פיצה בפריזר...וקורנפלקס עם חלב...

ט. לגבי ירקות חתוכים, ניתן לשים מעט גבינה לבנה או להכין רוטב אלף האיים ממיונז וקטשופ שהילדים יטבלו בהם את הירקות, לעיתים אני מפזרת מעל הגבינה "טעמים וצבעים"- כורכום, פפריקה, זעתר וכדו' שמגוונים את הארוחה...

לסידור יפה יש המון משמעות- אוכלים יותר כשיש יותר צבעים בירקות...

לפעמים אני מתבלנת במעט שמן זית ומלח ולפעמים מכינה לכל ילד כוס ירקות אישית...

י. טוסטים. אפשר לגזור מנייר כסף לב או כל מיני צורות - צלליות, מניחים ניר על ניר (כלומר כמה שכבות באותה צורה מנייר הכסף) על הטוסט ובסיום הצורה נצרבת על הטוסט (יוצא לדוגמה טוסט עם לב...) הילדים יכולים לגזור את הצורות...

י"א. תותים עם שמנת!! (בעונה) אנחנו גם קונים בעונה כמות גדולה של תותים,מרסקים במעבד מזון ומקפיאים בכוסות חד"פ. בדר"כ לסעודה שלישית אני מפשירה כוס ומוסיפה לה 3-4 גביעי אשל וכף סוכר לכל גביע ויוצא מעדן בריא וטבעי... (לפחות יותר בריא ממה שמוכרים לנו...)

מקווה שעזרתי

אלמוני - איזה רעיון חמוד של השקשוקה האישית, ננסה (:

לגבי התפו"א , ביצה וטונה, באמת הם אוהבים והרבה זמן לא הכנתי. נחזור לזה

לגבי מלוואח - לא מכניסים הביתה....

אומנותי - אני אחפש את המחבת, נשמע חמוד ממש

דייסה לא הולך אצלנו, לצערי,

הציפור בקן נשמע ממש טעים(:

ממש תודה לכן על הרעיונות, כבר היום יישמתי חלק (:

איפה אפשר להשיג מחבת עם שקעים? מסוג טוב...

תודה!

פשטידות, לביבות ירק, סלט טונה, סלט פסטה קר עם המון ירקות בפנים ואנחנו לפעמים אוכלים חם בערב: פיצה, פסטה ברוטב עגבניות או בולונז, פתיתים או אורז עם עוף. בתיאבון! (:

אני משקיעה קצת מעבר לחביתה והסלט כבר כתבו חלק מהדברים שאני מכינה אז רק מוסיפה:

קרוטונים ארוכים- 

לוקחים לחם ופיתות ישנים וחותכים אותם למקלות עבים. (נגיד כל פרוסה ל4 רצועות)

מפזרים על תבנית התנור מפזרים טיפה מלח, זעתר ושמן זית. ואופים עד שזה משחים.

זה יוצא קריספי כמו טוסט. ואז כל אחד טובל במה שהוא אוהב חומוס, טחינה, גבינה וכו' הילדים שלי ממש אוהבים.

סלט טונה וביצים-

ביצים קשות מגורדות מערבבים עם טונה, מיונז, מלח, פלפל.

לשידרוג- לוקחים עגבניות כמספר הסועדים, חותכים את הכיפה ומרוקנים את תוכן העגבנייה. מכניסים לכל עגבנייה סלט טונה

מקשטים בזית מלמעלה. זה נראה כמו ארוחה במסעדה.

הילדים שלי אוהבים את זה במיוחד עם הקרוטונים שלעיל. (אצלינו זה גם ארוחת צהריים.)

מרקים מוקרמים, לפעמים מכינה הרבה שישאר לכמה ימים. (בעיקר בחורף)

כדי לשכנע אותם לאכול גבינה בלחם, שמה להם לפעמים סוכריות של עוגה על הגבינה. (אבל קצת יוצא שכרו בהפסדו...)

בהשקעה ממש- להכין פלאפל לבד כולל העיסה. או לקנות פלאפל קפוא.

לביבות ירקות בתנור- נראה לי בריא.

מגרדים שלל ירקות: קישוא, בטטה, גזר, בצל- מה שבא. מערבבים עם ביצים וקמח מלא. מלח ופלפל. אופים בתנור על נייר אפיה משומן (זה מאוד נדבק) ומוציאים בזהירות עם מרית כי הן קצת מתפרקות. (הצד התחתון נהיה חום והעליון נשאר בצבע הירקות). אצלינו רוב הילדים אוהבים את זה.

אפשר גם לטגן.

לביבות גבינה במחבת.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....