אני
חזקה
אני
רגישה
(רגישה זה בסהכ שם קוד לרדאר כאב)
אני
כנה
(כל כך כנה שלא דיברתי איתה כבר שבועיים ואני דוחה את זה בהסברים מגוחכים)
אני
אני סתם עוד מנטרה.
למה לי לשנוא?
למה לעזוב?
אני תמיד הייתי קשת הבנה בניואנסים שלי וטובה מדי בשל אחרים.)
כי אני אדם רע אני פוגעת באנשים והאמת לכולם עדיף שאני לא אהיה לידם
(וזו לא התבכיינות או קלישאה זו האמת אלה פשוט עובדות)
ואני צריכה לעזוב כי כולם יפגעו ממני בסוף (ואני לא יודעת אם את יותר מכולם או פחות)
אני אדם טיפשי
(בוא נגדיר זאת יפה וטוב
הייתי דפוקה גם לפני.
אז לפחות אצלי
לא דפקת.
לגבי השאר אנלויודעת.)
(היית דפוקה לפני אולי אפילו יותר ממני
אבל אני מזיקה לך יותר משאת מזיקה לי
הרבה יותר
אנשים מעולם לא השפיעו עלי כמו שאני השפעתי עליהם)
יש לי כמה הוכחות
אני יותר טיפשה ממך
זה מוכח
או חכמות
אני מתחילה להבין שהפכים הם פשוט מילים נרדפות
(מצחיק
אנחנו משתמשות בקודים
ששתינו לא מבינות)
אנחנו פשוט חייבות הודעות.
טיפשות של אנשים
ושלנו
ושלך
רק שתדעי שאת האשמה באין הודעות
ואם אני משתגעת עד סוף החופש
זו אשמתך
אנחנו מתמזרות
(מהשורש מוזרת)
אני שורדת בכח המחשבה בלבד
אנחנו בהחלט מתמזרות
אומרים שצליל זה רטט של אויר או תדר
זה לא נכון
צליל זה הגעגוע לשקט.
רגע אחרי שהשקט מופר יש צליל שהוא בדיוק הגעגוע הזה.
כלי נגינה לא מייצרים מוזיקה הם רק מפרים את הדממה, פוצעים את השקט.
הדם שנוזל מהפציעה הזאת זאת המנגינה.
כשמישהו מנסה לדחוס מוזיקה לקבצים או למדוד אותה בתדרים זה חילול הקודש.
חילול המנגינה.
החטא לא באוזן החטא בזה ששוכחים שהמוזיקה לא נמצאת בצלילים היא נמצאת ברווח שביניהם.
בשקט
בחלל
עד עכשיו היו צלילים של סערה שהלכו והתחזקו
ועלו
ונמתחו במתח מטריד
לא השאירו כמעט שקט ומרווח לנשום.
אתמול הכל התפרץ באיזה פראיות של טירוף.
עכשיו יש שקט
ומתחיל הצליל הבא.
כולם מחכים לדעת מה יהיה הצליל הבא
מה נשמע
מה נראה
מה יהיה
מי ינגן
אף אחד לא שם לב לשקט ולמרווח בין הכל.
פיזיקה של צלילים
לקחת קצת חופש
לרדת לסיני
אולי לחלק המערבי שלה
באזור חנוכה, קצת לפני
לסיני יורדים
אחר כך עולים בחזרה
מסע של חורף
למכרות הטורקיז
הצבע שלא מתאים לכלום
עם כלום
גם לא עם עצמו
כמה סמלי.
כשהכל כמו לולאה סגורה צריך לשבור אותה
שניה לפני חנוכה
רגע לפני האור
יורדים מערבה
צבעים
טעמים
צורות
צלילים
מים
חול
שמים
בעלי חיים
עננים
רוח
כן כן
עכשיו.
מממממ
יש שם עבודה זרה
לא נסתכל ולא נכנס למקדשים שלהם
סגור?
😂😂
מאנשים קרובים שאני מכיר והיו שם - התרשמתי שהודו יכולה להיות מדהימה, מיוחדת, למלא אותך בחוויות יוצאות דופן, נופים מדהימים, אך בו בזמן מאוד דוחה ומגעילה. הלם תרבותי, צפיפות, לכלוך, רעש, אשפה ברחובות, עוני מחריד….
הצבעים הריחות... החופש
באלי לטייל הרבה ועם הנופים שם
זורמת גם לסיני
מאוד פופולארי לטייל שם בשנים האחרונות- נראה לי אפילו נהיתה יותר פופולריות מהודו.
(ואחותי טסה לויטנאם בעוד כמה שבועות, לטיול של 10 ימים)
לכו להצביע!
גם בגשם!