1. "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ..."
נתחיל בנאות הדשא: "זאת חוקת התורה הנה חוקת הוא גם מלשון חקיקה. וזה העניין שהתורה אינה נגלית, ושיהיה האדם יכול ללמוד בלא יגיעה רק צריך ליגע כדי לברר ההלכה, וצריך ליגע מאד להסיר הקליפות מהלכה. וכפי שמסיר האדם הקליפות מהלכה כן יסורו הקליפות מהאדם, ועל ידי זה נפתח לב האדם לכנוס בו דברי תורה והבן"
עיקר הפרשה היא חוקת התורה, שאנחנו לא יכולים להבין את טעמה, אבל על אותה "חוקת התורה" שמענו הרבה טעמים החל מ"תבוא הפרה ותכפר על העגל" ובטעם הטמאות המתעסקים לטהר "צריך לעזור ולהקריב מעצמך עבור האחר." וכן עוד טעמים.
על שאלה זו שמעתי שעונים, יש כמה דרגות יש טעמים פשוטים שאפשר למצוא, אבל בסוף יש תמיד טעם נוסף עמוק אלוקי אשר עליו אי אפשר לעמוד.
ונשאלת השאלה כיצד מטפלים בקושי שאי אפשר לעמוד לפני הטעם האלוקי?
אומר נאות הדשא, על ידי היגיעה והבירור נוצר מקום ללב.
נרחיב את זה עם המשך הפרשה.
הדבר מתחיל כשמשה רבינו צריך לשנות כיוון ולדבר אל העם במקום להכות,
2. "קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע...יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..."
ונרחיב את זה קצת עם תועליות הרלב"ג "אין ראוי לגנות האדם במה שיטיח דברים בעת הצער והחסרון וההיזק הלא תראה כי ישראל כשהיו בצער גדול מהצמא והיו יראים שימותו ומחוזק הצמא הטיחו דברים קשים כנגד משה ולא מצאנו שנענשו על זה"
בעצם המצב הזה הוא מצב החוסר הבנה שלנו הצער, הקושי של האדם לעמוד על דברי הבורא ולפעמים הוא אף מטיח דברים ומתייאש.
על תחילת הדרך הזו אומר הרלב"ג זה מובן, לא צריך להיבהל מזה, והקב"ה מלמד את משה מה לעשות "קח את המטה" תביא את הדברים שקשיים להם, "ודברתם אל הסלע", תרכך את לב האבן במילים, כדי שהקדושה תיכנס יותר ללב.
מכאן הדברים ממשיכים עד לסוף הפרשה שם יש פסוק שמסיים את המעגל 3. "על כן יאמרו המושלים באו חשבון" וכך דרשו אותו חז"ל בבא בתרא דף ע"ח ב' המושלים אלו המושלים ביצרם יאמרו באו חשבון באו נחשב חשבונו של עולם ואז תבנה ותכונן תבנה אתה לעולם הזה ותכונן תיהיה מוכן לעולם הבא.
ולכאורה חז"ל הוציאו את הפסוק מהקשרו המלחמה בסיחון?
אלא נסביר לפי מה שקראתי בספר סוד הנישואין של הרב יוסף אליהו שבעצם חז"ל באו ללמוד אותנו על הקשר בין משל למושל, שכדי למשול בנושא צריך לקרב אותו על ידי משל.
יסוד זה הוא בעצם סיכום לכל יסוד הפרשה לדעתי, שכשאנחנו ניגשים לתורה היא באמת חוקה אי אפשר לעמוד על הטעם האלוקי באמת.
אבל כדי למשול בתורה להתקדם בבניין הרוחני, חייבים ליגע ולקרב אותה אלינו.
למשול משל, ולחשב איך אני כן קשור בנקודה שלי כאדם.
זה מה שה' מבקש, את ההשתדלות שלנו להתקרב אליו כפי מה שאנחנו.
שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!
שנזכה ללמוד להכיר את התורה ולהתקרב אליה לפי מה שאנחנו צריכים לגלות.
דרשה לפרשת חוקת מאת: soulner/ 
שב"ש 
See the pain
אשמח לסיוע באמונהמחפש את האמונה
אולי מישהו כאן יוכל לסייע לי לפתור את הבעיה המובנית שאני חי איתה
אני מודע שזה לא בוגר אבל זה מעגל שהולך ככה
קשה לי , אני מתפלל לה' מתחזק, מבקש , מחזיק את עצמי חזק שם מקפיד על דברים , ורואה הקשר בין זה לבין הצלחה בחיים,
מצליח בחיים בעבודה בעסקים, מתחיל להיות שמח מזה ואז בום כמו במשל החניה תודה אלוהים הסתדרתי, אני פשוט משחרר וכבר בונה מגדלים הנה הולך לי בעסקים, ומתחיל לחשב את העסקים שבדרך, ומשהו בתוכי משחרר את הבורא ומההכנעה וההבנה שזה מאיתו, ומתחיל מרד עמוק מול ה' כאילו אם עכשיו אני ממש יצליח , הסיכוי שלי להיות קשור אליו ולהקפיד על מצוות וקדושה וכו הוא יורד משמעותית,
ואז כמובן שהמכה מגיעה די מהר, פתאום זה נתקע, לא הולך, נהרס נופל ואני נשבר ושוב בוכה כמו תינוק לאבא, תעזור לי וכו
זה תוצר של טראומות ילדות קשות וחיים מורכבים אבל לא מתבגר משם, ואני ממש רוצה לעלות על מסלול של הכנעה זו שאני בא לה' בהכנעה ויודע את סדר העולם שיש מי שמשגיח והכל מאיתו ולא להילחם בזה , אני רואה סביבי אנשים חילונים אבל יש להם תפיסת עולם בריאה ומרגיש שמצליח להם, הם לא אנטי הם לא במרד מול ה' הם אולי חילונים אבל שקורה משהו הם אומרים זה לא שלי, מקבלים את המצב בהכנעה, מאמינים בקארמה גורם עליון ולא מורדים בו, ואני כל הזמן נלחם בו ראש בראש ותמיד מפסיד מן הסתם.
אשמח מבעל הבנה / ניסיון איך אני יכול להתקדם הלאה, ממש רוצה להיות יציב באמונתי, וגם שהולך לי שימשיך ללכת לי טוב וליהשאר בענווה ולא בגאווה כוחי ועוצם ידי, ולא לאבד הכל כמו שקורה לי כל הזמן
הרבה ברכה והצלחה!advfb
כשטוב לך, במה תרצה לפנק את ה' יתברך?
לתרום צדקה?
להוסיף לימוד תורה?
באמת קצת באסה קשר שהוא תלותי והוא רק קשור בדברים חומריים.
אילו דברים משמחים אתה חושב שתוכל להוסיף לקשר?
..הרמוניהאחרונה
ישר כוח על השאלה יש לך מודעות מדהימה.
זה יפה שאתה בקשר צמוד עם ה', וזה מראה שאתה מאמין בהשגחה פרטית עליך. אבל מצד שני נראה שצריך לעשות איזשהי הפרדה בין מה שקורה להשגחה. הקב"ה תמיד, תמיד תמיד בצד של הטובה. אבל זה לא עובד בצורה של רע-עונש, טוב- פרס. זה כן יכול לבוא בצורה של רווחה רוחנית והרגשה שהנשמה במקום הנכון, אבל לאו דווקא מצב גשמי. גם כי אחרת לא היתה בחירה, וגם כי מתן שכרן של צדיקים לעולם הבא.
תחשוב על הצדיקים מתחילת ההיסטוריה עד היום- יעקב אבינו, יוסף, דוד... עברו קשיים צרות ונסיונות... זה יעזור לך להיזכר שמכה משמיים אינה עונש או סימן שה' נגדך.
צריך גם להרים את המבט מהמציאות האישית שלי. החשבונות של ה' עמוקים מיני ים. שווה לשמוע סיפורים על כך שממחישים כמה התברר שהקב"ה צדיק ורחמן גם כשלא היה נראה כך.
ולנסות לעבוד את הקב"ה מהמניעים הנכונים. להעמיק בזה... זה לא יקרה ביום. תלמד, תשאף, תתפלל.
ליראת שמיים ואהבת ה', בגלל האמת..
הינוקא אומר שהעולם שוכח שאנחנו פה לעבוד את ה' וחושבים שהוא עובד אצלנו... גם התפילה שהיא עבודה שבלב הפכנו אותה לכלי עבורנו, כאילו הקב"ה כספומט למילוי בקשותינו. אבל זו לא אמונה.
וזה בסדר שזה לא טבעי לך... אני מזדהה עם השאלה שלך, חושבת שאנחנו דור מורכב שעובר דברים ובעיקר שטיפת מוח ובלבול ויש בורות תורנית בגלל כל הריחוק והמסכים. ה' יודע איפה אנחנו מונחים, ולפום צערא אגרא. לדעתי הכי חשוב להקפיד על מידת האמת. קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת.
חזק ואמץ!
גם יעקב אבינו עשה ביזנס. למה שנתבייש בזה?הבל הבלים
כולנו גדלנו על המיתוס של "לעשות לשמה". מספרים לנו שדת זה לא רק שכר ועונש, אלא אהבה טהורה ואידיאולוגיה.
אז בואו נסתכל רגע על המפגש הכי אמוציונלי בתנ"ך: יעקב פוגש את יוסף אחרי 22 שנה. דמעות, חיבוקים, "ויבך על צוואריו".
ומה הדבר הראשון שעובר ליעקב בראש לפי רש"י? העולם הבא שלו.
תסתכלו בצילומים המצורפים:
רש"י מסביר את המילים "אָמוּתָה הַפָּעַם" בצורה מפתיעה: עד עכשיו יעקב חי בפחד שהוא ימות "שתי מיתות" (בעולם הזה ובעולם הבא) כי השכינה נסתלקה ממנו. ברגע שהוא רואה את יוסף חי, הוא נרגע: "מובטח לי שאיני מאבד עולם הבא".
שימו לב: לא שמחה לאומית, לא "קידום עם ישראל", אלא פוליסת ביטוח פרטית. "הרווחתי את הנצח שלי".
אם אצל "בחיר האבות" השיקול המרכזי ברגע השיא הוא הרווח האישי והפחד מאובדן העולם הבא, אולי הגיע הזמן להפסיק לייפות את המציאות? בסוף, כולנו – דתיים וחילונים – מונעים מאינטרס. ההבדל הוא רק במטבע.
ואו כמה שאתה עקוםבחור עצוב
עולם הבא זה לא אינטרסים , זה דבקות בה'.קעלעברימבאר
אין סתירה בין מגמה אידאולוגית למימוש עצמי
עולם הבא זה פרטי????זיויק
לא הבנת שום דברהסטוריאחרונה
הנקודה כאן היא אחרת לגמרי - עולם הבא זה השייכות לנצח. היות שהתפקיד של יעקב היה לבנות בית שלם, בית של שנים עשר שבטים - אם אחד מהם היה מת בחייו, אין לו שייכות לעולם הבא, כלומר הוא לא מילא את תפקידו בעולם. לכן גם דווקא על יעקב - מה זרעו בחיים אף הוא בחיים, למרות שבוודאי פיזית מת.
מיועד רק למי שהאור של חנוכה עדיין אצלו בלב:זיויק
נראה לי שאבן הבוחן היאadvfb
אם זה עוזר לממש דברים טובים שיוצאים מהכח אל הפועל.
אם זה נשאר בגדר הרגשה, יכול להיות שזה רק דמיון שווא
מעניין. יש לך דוגמא?זיויק
אדם שמרגיש התעלות רוחניתadvfb
אחרי שבת קודש, בזכות שירי שבת, דברי תורה, דיבוק חברים..
מגיע למוצאי שבת ואז יכול להרגיש קצת נפילת מתח.
החכמה אם העליה שלו עכשיו מבוססת ואז הוא גם מצליח למשוך את החוויה הלאה למעשה.
יותר להתכוונן לימי החול ולפעול בהם מה שצריך לפעול, מתוך העליה הרוחנית שהוא חווה.
או שהוא מרגיש נתק בין החוויה המרוממת לחיי החולין היום יומיים..
הנתק הזה הוא טבעי אך הוא גם מעיד על משהו שלא חלחל עד הסוף.
אם אדם באמת חש קרבת ה', הוא צריך להרגיש רושם מסויים.
הרושם הזה יכול לבוא בצורה שונות מאוד, אבל יש איזה רושם.
הרושם הכי בולט הוא במעשים.
העליה הרוחנית היא לא רק חוויתית ריגשית, ויראת השמיים בא לידי ביטוי יותר חזק במעשים. בדקדוקי מצוות ועשיית חסד וכו'.
תוכל לתאר לי את התהליך של ההשפעה הזאת?זיויק
שירת שירי סעודה שלישיתadvfbאחרונה
עם דבקות מאוד גדולה ותחושת התרוממות.
כדי לבסס אותה, אדם צריך לקבל קבלה טובה מעשית - לקרוא עוד פרק תהילים למשל. לקבל תובנה מסויימת בעבודת ה' שתאיר לו - נניח כל אדם נברא בצלם ולכן להתייחס יפה לקופאית בסופר.
אם שירי סעודה שלישית נשארים רק בזה שכיף שהיה מרומם, בלי שום צד מעשי לאחר מכן - אולי זה דמיון בעלמא.
אין על חגים שמתכוננים אליהם כמו שצריך,פתית שלג
ממילא ברגע האמת חווים אותם בעוצמה אחרת לגמרי,
ואחר כך מקבלים מהם ערך מוסף להמשך השנה הבעל"ט.
אחרי שטעמתי את זה כמה פעמים ב"ה, כל חג שמגיע בלי הכנה כזאת מרגיש לי כמעט ריק.
מכירים את זה?
ואיך עבר עליכם חנוכה?
לא ממש התכוננתי המוןזיויק
אומרים "איך עוברים החגים"נפש חיה.
ההסבר הוא שחג זה לא מנהרה שצריך לעבור אותה ולהתקדם הלאה,
אלא אנחנו נכנסים לתוכם.
זה כמו מסע שרואים וחווים כל מיני דברים בדרך. החג נמצא בדרך ואנחנו מושפעים ממנו, ההשפעה נשארת ומעצבת את המסלול בהמשך המסע.
מענייןadvfbאחרונה
מצד אחד מזדהה עם דבריך,
מצד שני, מאמין שיש גם עניין סגולי שקיים בלי קשר להתכווננות.
ההתכוננות נועדה רק לחשוף את התוכן הפנימי, לא ליצור אותו יש מאין.
מה ההבדל בין השתיים?
אם אני רוצה ליצור חוויה שהיא יש מאין - אז אם לא התכווננתי - באמת אין כלום.
אם אני חושף את ההתוכן הפנימי - גם במקרה שאני לא מודע אליו - הוא עדיין קיים.
זה הבדל משמעותי. ברור שיש גם עוד השלכות לשני ההסתכלויות הללו.
אתם מצליחים לתרגם גובה רוחני לחיים עצמם?זיויק
נגיד את העוצמה של קדושת חנוכה לחיים של קדושה בפרטים הקטנים? תלמדו אותי
הדלקת נרותadvfbאחרונה
לא תמיד מרגישים את זה, אבל כשאנחנו מברכים "אשר קדשנו במצוותיו" אז אנחנו מעיד על כך שאנחנו עומדים להביע את את הקדושה שהקב"ה טבע בנו ואנחנו עומדים להוציא אותה לפועל.
לכן כלל שיותר "מנכיחים" את המצווה ונותנים לה מקום בחיים שלנו אז הקדושה נכנסת.
ככל שאני יותר מכין את המקום בו אני שם את החנוכיה ואיך בדיוק אני שם אותה איזה נרות ואיזה שמן בדיוק להשתמש אני מרגיש שזה יותר נמצא אצלי ועושה רושם, בעת המצווה וגם אח"כ.
חג החנוכה מציין את יותר מכל את מה שנקרא "פרסומי ניסא", פרסום הנס. בדיבור מחשבה ומעשה להתעסק במצווה. לספר בגבורות ה' שהיו איתנו בדורות קודמים עד עכשיו.
לשאלתך - לצורך העניין, אני רואה שאם שנה הבא יותר אשקיע ואקנה שמן זית מבקבוק ואפרגן בנרות שידלקו שעתיים וזהו אלא אשים את מלא הכוס שספיק ל5 שעות, ולא רק אקנה נרונים זה ישדרג את החוויה. ההשקעה בפרטים עצמם גורמת לגלגל הזה של מחשבה- דיבור-מעשה לנוע וממילא המעשה הקטן מקבל מקום בתודעה.
שאלה כלליתרק להידבק בצדיק
חג שמח
מישהו יודע למה סגרו את הפורום של חסידות ברסלב? או שרק לי הוא לא מופיע?
כן פשוט בעמוד הראשי של הפורומים הוא לא נפתח לי..רק להידבק בצדיק
מוזרזיויק
פורומים שלא פעילים לא נמצאים בעמוד הראשיadvfbאחרונה
ברגע שמתחילים לכתוב כמה תגובות (לא יודע כמה) הם חוזרים לעמוד הראשי
ספרות תורנית והיסטורית לחנוכהזיויק
רק אצלינו צריך להחליף את "הפרט" עם "האומה"קעלעברימבאר
שאלהטאטע מלך העולם
איזה כוונות אפשר לכוון בהדלקת נרות?
של חנוכהטאטע מלך העולם
ואם יש לכם סגולות ותפילות אשמח ממש שתשתפו.
כוונה פשוטה. לקיים מצוות הדלקת נר חנוכה.נפש חיה.
כוונותדרור אל
כמובן הכי בסיסי זה לכוון לפי הברכות:
לקיים מצוות הדלקת נר חנוכה, כפי שתיקנו חכמים.
לפרסם את הניסים שנעשו לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.
וזה כולל: את נס הניצחון על היוונים ואת נס פך השמן.
מעבר לזה:
להרחיב במשמעות הנס: ניצחון שהביא לשלטון ישראל. נצחון של האמונה על פני הכפירה, הטהרה על פני הטומאה.
לכוון נר איש וביתו - האור של הבית, המשפחתיות.
לכוון מוסיף הולך - שאנחנו מעלין בקודש ועל תוספת הניסים.
לכוון שהנר הוא הנשמה, נר ה' נשמת אדם, מה רוצים להאיר בנשמה ולהאיר כלפי חוץ לנשמות נוספות.
לכוון שהנר הוא התורה והמצוות, כי נר מצווה ותורה אור - התורה והמצוות שאני מבקש להאיר בנשמתי.
תודה!טאטע מלך העולם
יש סגולות שקשורות לתיקון המידות?
לקשר כל מדרגה לזו שמעליהוהוא ישמיענו
כבר עבר השנה, אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעםadvfb
לפרסם את הנס.
להאיר בתוכנו את האור שנמצא בחושך.
לשים לב לנפלאות שקיימים אצלנו.
הדלקת נר חנוכה זה כנגדקעלעברימבאראחרונה
וזה התבטא בנצחון החשמונאים. וכסמל שביטא את זה - טיהור המקדש הדלקת המנורה מחדש במקדש המטוהר וזה שהנר דלק 8 ימים (8 ימים במקום יום אחד זה סמל לנצחיות הדלקת ההתורה בישראל כי מספר מעל הטבע)