או בנפרד, יחד עם הדרכה כמובן

או לאחר החתונה

כי קל לגלוש גם לתחומים האחרים..

דברים שלא נלמדים תמיד בזמן הנכון יכולים להשפיע בצורה לא טובה

שלא לקראת חתונה זה עלול להפיל אותו ולדרדר אותו.

זה לא רק דברי תורה אלא גם דברים טכניים, מעין חלופה למדריך חתנים.

על אה"ע שדן בזה, האם מותר לבחורים ללמוד סוגיות צנועות.

לפי זיכרוני, למרות שצידד מסברא שיש להימנע, העיד בעצמו

שמעולם לא מנעוהו רבותיו מזה.

שכשהוקמה המדרשה לבנות בבר אילן, ועמדו מול הטענות - שהרי כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות! - הוא אמר כך: תסתכלו על האוניברסיטה הזאת. מלמדים בה כל-כך הרבה תפלות, הגיע הזמן שילמדו בה גם קצת תורה.

ואני על אותה הדרך: תסתכלו על העולם הזה. הוא מלא בכל-כך הרבה דברים שמביאים להרהורי עבירה, הגיע הזמן שילמדו בו גם קצת תורה.

ו- אתה לא מכיר את המציאות ולדעתי קצת לא מבין אותה 

בע"ה שתזכה..

פחות "ביחד" מבחינת הלימוד על שיהיה.. לפעמים הדיבור על המשותף, עוד לפני החתונה גורם לדברים לא טובים

נסו ללמוד ולקרוא את הדברים שנוגעים לכל אחד מכם ורלוונטים, בנפרד

וכשתתחתנו- תלמדו יחד.

תוך כדי תנועה..

לימוד אמונה, לפי מה שמתאים.

אפשר גם "איש וביתו" של הרב אליהו כיטוב. מלבד עניינים של הלכות וכד' שאחרי הנישואין..

[כללית, לא חושב שספרי הדרכה לנישואין נכון ללמוד ביחד. כל אחד בפני עצמו]

באתר -

אפרת צור- מספרת לנשים על הקשיים, ברגישות מדהימה, וללא הפרזה והפחדה,

וכן יש לה סידרה לכלות- "בואי כלה"

שעזרה גם לי - ובצניעות רבה, הקלה על הרבה שאלות ותהיות,

אין משהו כל כך עדין לציבור הדתי, כמו הסידרה הזו.

ספר מקסים שאפשר ללמוד בו עוד ועוד.

מדבר על התקופה המיוחדת של האירוסין. על בניית האדם והמידות שלו ועל איך זה יתבטא בחיי הזוגיות. 

למרות שהוא כתוב לחתן, אני מצאתי אותו מאוד מתאים גם לכלה. 

מומלץ מאוד! מרים קומה את כל התקופה! 

שני ספרים של הרבנית סימה בצרי.

אם כי זה עשוי להכניס חלק מהנשים להלם תרבותי מסוים.

ואהבת לרעייתך כמוך-הרב אבינר.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים