שאת עצבנית עליו עד עכשיו..

נראלי אחרי שנייה רצת להכין לו אוכל..  

ונו מה ענית לו? (: 

באמת היה כ"כ חשוב לו היה מביא לך יותר מהמיץ ;) 

שולף לי חוברת של ארגון מסויים "המדריך לבחור המתחיל"- 
מה עושים בפגישות 
וכד'..
בדרך כלל
הייתה הלימה בין כמות הפגישות
לכמות הפאדיחות...

אה- ואם מישהו חשב שמעניין לשמוע את המשפחולוגיה מהצד של אמא של סבתא שלו-
-אז לא!
זה לא ממש מעניין....

במקומך מוציא דף ועט ורושם "המדריך לבחור הגומר.."


ויאלה אומר לו ​

שזה נגמר בסוף היא אמרה שזה לא הולך?

או ש-פשוט נשמה?

מרובים היא הצליחה להוציא משפט חצי-ברור ואת ההמשך השלמתי במקומה  ברוך שפטרני

"היה טוב. וטוב שהיה...." 

(: 

מוציא אורות הקודש

וככה לדייט ראשון נשמע בחור רומנטי .. 

להבא תגידי לו שיביא בשר / גבינה במקום תפוצפס..  

@סתם אחת

את יותר ממוזמנת לספר לנו על עוד דברים הזויים.. 

(: 

שיש לך עוד סיופרים הזויים אבל תחסכי זאת מאיתנו, אנחנו מתעקשים ! (: 

אני יזכיר אותך בספר שאני יכתוב על זה.  

פגישה ראשונה, כשאני עוד בטלפון ניסיתי להסביר לו בצורה יפה שזה פשוט לא שייך, אבל הוא התעקש.

אחרי 45 דקות משמימות ולא קשורות שאלתי דוגרי אבל בנימוס: תגיד, למה בכלל שלחת לי מסר (הגיע אלי דרך אתר אינטרנט)? למה היה נראה לך שזה שייך?

והנה התשובה, שגרמה לי לבהות בו ואחרי שהוא הלך לפרוץ בצחוק מתגלגל..:

"הסתכלתי בכל הקריטריונים שיש באתר, לכל קריטריון נתתי ניקוד לפי מה שהיה חשוב לי (נניח- הולכת עם חצאית ארוכה- 5 נק. מתפללת כל יום- 5 נק' וכו'). אח"כ עשיתי חישוב כולל של כל הנקודות וכל הבנות שעברו את ציון 600 שלחתי להן מסר.".

זהו. כאמור- בהיתי, אח"כ התגלגלתי מצחוק ומאז זה הפך להיות מושג אחרי הדייטים: "נו, אז עבר ת'600?"

אולי הוא לא עשה את זה נכון,

אבל בעיקרון יש שיטת ניקוד כזו,

שאמורה להוביל להפקת תועלת מאתרי היכרויות...

אז אצלך 500 עובר?  

וגם מוכחת מחקרית כמנבאת מצויינת. כמובן שצריך לבנות את האלגוריתם בצורה נכונה.

אם היה בנמצא - הייתי שולח אתכם לקרוא את פרק 21 בספר "לחשוב מהר לחשוב לאט" של דניאל כהנמן. אבל בינתיים אספק במאמר קצר המבוסס על הפרק הזה.

באמת שלא היה שום קשר קלוש בינינו.

מעבר לכל - צריך גם "טביעת עין" כוללת;

גם באיבחונים בצבא יש משהו כזה.

לבנות אלגוריתם מובנה בכאלה אתרים... (: 

סיפור הכי מצחיק בינתיים.

אשכרה בסיס נתונים....

זה לקרוא את כל הסיפורים ההזויים, ולקלוט שמתישהו גם לי יהיו כאלה.
נשמע כאילו אין אנשים נורמאלים בעולם =)

תוריד את הידיים.

אין!

ענק!!! 

נראלי אני יחבר אחלה ספר עם כל הסיפורים האלו.

יש לי תחושה שאני יודעת על מי את מדברת  

בפעם הבאה תעיפי אותו לים..  

בס"ד

אם אני יוצאת לפגישה פעם בשנה זה כבר השג,

(רובם נופלים בבירורים- ושלא תגידו שזה סתם, אז דוגמה-

התקשרתי לברר על בחור,הרב שלו אומר לי :"הוא בחור שמח, מזמר ושר, מכין ילדים לבר מצווה, עושה מבצועים,"-
עד כאן נחמד, אבל אז הוא המשיך
"הוא עדין ושברירי, ורגיש, צריך מישהי שתהייה כמו אחות רחמניה, שתדאג לו שבין אותו, שתכיל אותו..."
- כאן ניסיתי להבין מה זאת אומרת,
ולבסוף שאלתי אם הוא נורמאלי.
להלך תשובת הרב :
"האם לדעתך בחור שמצפה שכאשר הוא חוזר לביתו,
אשתו תיגש אליו עם גיגית סבון ונטלה, ותרחוץ לו את הרגליים, הוא נורמאלי?
רק תדעי שאם את אומרת שלא, את בעצם אומרת שהרמב"ם לא היה נורמאלי. "
מה שהיה לי ברור שאם זה הרב שלו, אותו אני לא רוצה להכיר...)

בכל אופן עד שסוף כל סוף הגיע שם של בחור שאמור להיות נורמאלי, 
יצאנו לפגישה. ישבנו. הבחור מראיין אותי, אני משתפת פעולה, ואז מנסה להפוך כיוון, 
(אחרי שעניתי על כל השאלות לשאול גם אותו) הוא 
:"אני יותר אוהב להקשיב מאשר לדבר"- נשמע מקסים לא?
טוב שיעלה נושא לשיחה משהו... כלום. שותק.
הוא הגיע ישירות מיום לימודים, שמשלים לתואר שני. אני שואלת איך היה בלימודים.
הוא עונה :"זו שאלה שיש לה כמה תשובות".
אני :"והן..?"

הוא :"אני אשמור אותן לעצמי".

שוב שתיקה.
אני שוב מנסה להעלות נושא. כלום.
שאלתי אם יש משהו שהוא רוצה לספר על עצמו
הוא :"רוצה זה מושג פילוסופי"

לבסוף נתתי לשתיקה להימשך אולי עשר דרות, ואני רואה שהוא חושב על משהו,

הגבות שלו כל הפנים שלו מדברות, מתלבטות דנות אבל הוא שותק.
שאלתי על מה הוא חושב. הוא בתגובה שורק. 
עוד אחד לאוסף המוזרים שלי... 

אשתו עשתה את זה.

הייתי אישה ובעל כמו הרמבם. 

בכיף הייתי עושה את זה אם לא יותר... (: 

"רצון" הוא מושג פילוסופי.

למען האמת, יש עוד מן המשותף לי ולבחור מההודעה שלך. הבה נקווה שלא יותר מדיי.

למרות שכנראה לא היה בזה צורך.

אבל לפעמים אפשר לרצות משהו במובנים מסוימים, ולא לרצות אותו במובנים אחרים. אם אתה לא עושה משהו שאין לך שום מניעה טכנית לעשות - לכאורה זה אומר שאתה לא רוצה. אבל לפעמים - אוהו - רוצים, ובכל זאת לא עושים. למה? זו בעיה פילוסופית שנקראת "חולשת הרצון". אפשר לומר שזו שטות, ולנמק בכמה נימוקים. בכל אופן, יש כאן המון חומר לקשקוש. מכיוון שאני *רוצה* לקום מחר מוקדם לעבודה... נסתפק בכך. לילה טוב!

 לא מבין בגלל השעה

בס"ד

ואני אחת הפלספניות. אבל תשתף.... 

(סתם נזכרתי. זו נשמעת באמת חוויה לא נעימה... )

בס"ד

אבל יש לי חברה שכמעט לא מבררת לפני שיוצאת,

והבחורים שהיא נפגשה אתם- ה' ישמור.

ככה זה בחיפוש זיווג שני

הבחור השני טיפה מופנם או משהו בסגנון.

אבל נראלי שאם היית מציעה לשטוף לו את הרגליים היה מספר לך הכל..  

בס"ד

לא יודעת, כשראיין הוא שאל שאלות ממש אישיות,
נכנס למקומות שלא היה לי נוח בכלל,

הבחור לומד טיפול בטראומות, והתחיל לתחקר אותי כאילו באתי אליו למרפאה,
האם ועד כמה הנישואין שלי היו טראומתיים, נכנס לכל מיני פרטים אישיים , 

 שלום? עוד לא זכרת איך קוראים לי... 

אולי הוא למד משהו מעניין בשיטות תחקור וניסה ליישם את זה עליי.

זה יכול להסביר את החלק של התשאול שלו...
את החלק השני של "בואי נראה אותך גורמת לי לדבר.."

יושב, מחייך לעצמו... מוזר.

בס"ד

כאמור חברתי יצאה עם חברה יותר הזויים...

למשל אחד ג'נטלמן ברמות,
אסף אותה, פתח לה את הדלת של האוטו, 
דאג שהיא תזמין כל מה שטעים במסעדה, (ושילם)

אמר דברי תורה עמוקים ויפים,
ואיך היא אמרה :"שם שמיים שגור בפיו".

ואז היא רצתה לחפש אותו בפייסבוק, 

והשם שלו בגוגל העלה את "תקדין"- עם תיאורים של פריצות לבתים בהן הוא הורשע.
אז היא ביררה ומסתבר שאכן הוא המדובר...

http://www.takdin.co.il/

(: 

אחרי שבוע שדיברנו בטלפון (אני יודעת שזו טעות, אבל הייתי רק בת 21 בלי הרבה נסיון בדייטים, ולא הצלחנו למצוא יום לפגישה אז יצא שדיברנו כל יום קצת במשך שבוע),

הוא הגיע לדייט במקום שבו למדתי (היייתי במעונות), והלכנו לבית קפה.

ברגע שהגענו הוא הלך להתפנות וחמש דקות אחרי שהתיישב היה לו טלפון ש'הוא היה חייב לענות' ואז הוא אמר שהוא חייב לזוז כי אמרו לו שאחיינית שלו בבי"ח.

לשאלתי בת כמה היא הוא ענה שהיא בת 14,

-"ומה יש לה?" שאלתי

-"בעיות של גיל המעבר"

-"אתה מתכוון אולי גיל ההתבגרות..."

-"לא יודע בדיוק, בקיצור אני חייב ללכת..."

זה היה הדייט הקצר ביותר שהיה לי... 

וכמובן שהוא גם התאדה מעל פני האדמה ולא התקשר מאז ועד היום...

(טוב, היום ב"ה אני כבר נשואה עם ילדים...)

היו עוד הזויים, אבל זה היה ההזוי הראשון אז אני זוכרת אותו  הכי טוב ..

מרגיש שזה יהיה סיפור שתספרי לנכדים שלך בעז"ה... (: 

האולפניסטיות  חולות על חיילים.. (: 

כשהייתי בשמינית זה היה מיד אחרי הגירוש, כמעט כולן אצלנו אמרו אז שמי שהיה חייל בתקופה ההיא היא לא תצא איתו...

בסוף הקורס פסיכו שהיה לנו עשינו מסיבה והמדריכה הציעה שאת העוגות שלא אכלנו נביא למג"בניקים

כולן בלי יוצאת מן הכלל התנפלו עליה בשלילה...

עברו חלפו להן השנים

את כחלק מאלו שגורשו? 

לא נשכח! ולא נסלח!

אני מתאר לעצמי שכל בן יודע מה ההבדל בין שמלה לחצאית

עזוב מה אומרים אני מכיר את הכל. 

וחוץ מחפירות לא הוסיף לי כלום בחיים.. 

(: 

את גם גננת?  

ענק ! ענק !

תשמע - יצא לי לראות עוד כמה סטטוסים שלך. אתה פשוט בעל חוש הומור משובח.. 

חחחחחחחחחחחחחחח

זאת הייתה המטרה.. (: 

במקום לרכל עלינו, אולי בכל זאת פנקי בסיפור ... (: 

הסיפור עם הנדנדה ענק.

ומשער לעצמי שאם היה צוחק במקום לקחת קשה. עד היום היית זוכרת את שמו ושם אמא שלו.. (: 

אצלנו בישיבה התעסקנו הרבה בהכנה לזוגיות, לימודים, כישורי חיים וכו' - שוה כל רגע.

חז"ל הורישו לנו את מסכתות אבות ודרך ארץ ובכלל התעסקו לא מעט בכללי התנהגות בסיסיים והדרכות לחיים.

עם כל הרצון ללמוד עוד כמה דפים בסוגיה חורצת הגורלות של "שור שנגח את הפרה", יש סדר עדיפויות.

ומי שלמזלו לא גדל בחברה מעורבת - לא מכיר אותם לפרטיהם. אפשר להיות אדם מאוד נחמד ואדיב ומכיל ומתחשב, אבל פשוט בלי הידע החברתי הנדרש.

שבנים שמנים.
זה האופי שלנו, שמנים

למרות שגם אני מסכים שיש הרבה בנים מצ'ואיסטים עם רגישות של סלע (חיוך שלם)

חבר שלי שתה קולה בפגישה...פתאום יצא לו גרעפס באמצע הדיבור...חחח פ-ע-מ-י-י-ם

והיא עוד רצתה להמשיך...

על זוג שהיו בחדר ייחוד, ולכלה נשפך קולה על השמלה.

אז חבר אחר אמר: זה עוד בסדר, תחשוב מה היה קורא אם היה נשפך לה הקולה לתוך הפה...

פגישה שניה. הבחור הגיע מהישיבה שלו, כלומר - מרחוק, והגיע בדיוק בצהריים. אז הוא קנה לנו מגש פיצה, בקובוק מיץ וכמה כוסות. חיפשנו מקום לא-הומה-אדם לשבת לאכול בו, ותפסנו איזה ספסל ברחוב צדדי ליד גאולה.

אנחנו יושבים, אוכלים, שותים, מפטפטים. פתאום עוברת איזו אישה קשת-יום ירושלמית טיפוסית, נועצת מבט בבקבוק המיץ שלנו ושואלת אם אפשר לשתות כי היא ממש צמאה. כמובן שהסכמנו בשמחה והיא הודתה לנו וכו'. והלכה.

אחרי כמה דקות היא מגיעה מהכיוון ההפוך (כלומר, חזרה אלינו מאיפה-שזה-לא-יהיה שהיא הלכה אליו) ושואלת: "אפשר לשתות שוב? יש לי כבר כוס..." ושולפת מהתיק את הכוס שנתנו לה קודם. שוב, נתנו לה. ואז היא אומרת: "אני ממש עייפה, אפשר לשבת רגע?" ומכיוון שכמו שני דוסים מצויים היה רווח בינינו, היא התיישבה, איך לא, בינינו. דווקא זרמנו, דיברנו איתה כמה דקות, ואז היא הוציאה סיגריה והתחילה לעשן. פה נשברנו, החלפנו מבטים והחלטנו ללכת, רק מה, אכלנו פיצה - צריך לברך ברכת המזון... אני יושבת עם הסידור ותוך כדי היא ממשיכה לדבר איתי, אני מהנהנת.

השארנו לה את הבקבוק כשהלכנו

גררתי בחור אחד בפגישה שניה לשטוף את הבית של אחי (שהוא מכיר, הוא היה השדכן). סיפור ארוך... זה היה מוצאי שמחת תורה וערב שבת, והם נסעו מוקדם לשבת ולא הספיקו לנקות את הבית וידעתי שזה ממש מבאס את גיסתי. וגם ככה היתה לי רק שעה עד האוטובוס, אז אמרתי למה שלא ננצל אותה יפה.

אז הוא הסכים (הנחתתי עליו את זה על הבוקר), ואחר כך גם נסענו יחד באוטובוס לירושלים, שלוש שעות שעות וחצי נסיעה.

כשסיפרתי את זה לחברות שלי באותה שבת, הן היו בהלם ושאלו אם הוא לא זרק אותי אחר כך. אמרתי שבינתיים לא אבל אין לדעת כי זה קרה רק הבוקר. היום הוא בעלי

חבר שלי ישב בפגישה בגן ציבורי, ושיחקו שם ילדים קטנים בכדור... בקיצור הכדור התגלגל אליהם ופגע לה ברגל

ההיא לא רצתה להחזיר להם את הכדור...שמה אותו מאחרי הגב כמו איזה גננת...

בקיצור...התחילה לריב שם עם הילדים והוא מסתכל וחושב לעצמו  "מה עושים במצב כזה?" 

מדברים איתה
ושולחים ילד לקחת לה את הכדור

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

לכל המברכים, ועל המילים החמות שכתבתם.

אנסה להתייחס לדברים שנכתבו:

@שפלות רוח

תיארתי את התהליך שאני עברתי. זו אני, זו האישיות שלי, זו צורת ההתמודדות שלי עם העולם. לזרוק את השכל זה לא הדרך שמתאימה לי...

@דג כחול

הוא מוסר שאתה מוזמן לשאול, והוא יבחר אם לענות (או שהשאלות מכוונות אליי?)

הוא לא כ"כ פעיל בפורום הזה, וביקשתי ממנו לא להזדהות בניק שלו (כי הוא לא כ"כ אנונימי).

@מרגול

כנ"ל - אם תשאלי משהו ספציפית, אולי הוא ירצה\יהיה מוכן לשתף.

@הפי

מסכימה לחלוטין. אין דרך אחת נכונה. זה לא שרק אם רואים כוכבים נוצצים בדייט הראשון יהיה לכם זוגיות מוצלחת. החיים הרבה יותר מורכבים מזה, וכל אחד צריך למצוא את הדרך שלו, את הנתיב שלו בעולם. 

רק משום מה אנחנו שומעים בד"כ את הבשורה הטובה של הסוף, ולא שומעים על הדרך שהובילה לשם, על הקשיים והאתגרים וההתמודדיות בדרך, ואולי יש כאלה שמדמיינים איך שאצל אחרים הכל מושלם ורק אצלם שום דבר לא עובד, הדייטים לא מתקדמים וכו'.

אז ניסיתי לצייר קצת מהתמונה והדרך שלי..

@פתית שלג

בעיניי, זה לא קשור לגיל, זה קשור לאופי, למבנה האישיות, לצורה שבה מקבלים החלטות, לכלים שאיתם מתמודדים עם אתגרים.

מהניק שלך למשל…

שאלתי לארוס שלך:

איך היו התחושות שלך בתחילת הקשר? דומות לשלה או שיותר ניצוצות והתלהבות?

ובהמשך לכך- איך זה היה לך כשלראשונה שמעת אודות תחושותיה בתחילת הקשר?

ולשניכם- האם כרגע, כשאתם אחרי הבחירה אחד בשניה, ועוד לפני החתונה עצמה (או קצת אחרי, מניחה שטרי יחסית…), אתם מרגישים איזושהי התלהבות בפנים לקראת העתיד המשותף? או ציפייה, או כל רגש דולק אחר תנסחו זאת כפי שתרצו.

מזל טוב!