אן תשובה אחת יש אלפים
מפה לא יצא לך כלום
תפתחי רמבם וכוזרי והרב קוק

בשביל ראשית- 

התורה או ישראל.

את לא היית רוצה שהעולם היה מתקיים? חס וחלילה חס ושלום!

ושלא יצא מזה שאני כל היום ממורמרת... אני שמחה בדרך כלל אבל לפעמים כאילו בשביל מה הוא ברא את זה..

בליקוטי מוהרן א', תורה ס"ד, שה' ית ברא את העולם מחמת רחמנותו, רצה להיטיב שטבע הטוב להיטיב, עי' שם

בס"ד

בואי נסביר את השאלה יותר לעומק: כל הנשמות נחצבו תחת כסא הכבוד, ומשם שוגרו באקספרס לעולם הזה. במצב המקסימלי, אם יעשו רק מצוות וימצו את מלוא הפוטנציאל הרוחני, יחזרו למקום ההוא, אם לא, ישנו תהליך ארוך של נקיון ודרגות פחותות. אז למה ללכת למסלול ממקום שבמקרה הטוב נחזור אליו. זה משול למי שמשקיע 100 ש"ח בכרטיס הגרלה שהפרס הזוכה מכולם יהיה 100 ש"ח, למה לקנות?

המגיד - מלאך שהיה נגלה לחכמי ישראל, של רבי יוסף קארו מסר לו תשובה לשאלה זו, ואמר לו שהנשמה תחת כסא הכבוד נהנית מזיו השכינה אך בידיעה שזה לא מגיע לה. ארוחת גורמה שכולה צדקה, היא אוכלת ונהנית אך מתביישת. היא נשלחת לעוה"ז ולאחר עמל רב, היא תקבל מנה פחות איכותית, אבל כולה שלה!

http://www.olam-jew.com/shut/lama-elokim-bara-et-haolam.htm

כשמגיעים לשאלה כזאת... "מה ה' נהנה שאני סובל?"  תדעי שפה היצר הרע מנסה לקחת את המושכות

אז עוצרים ואומרים... אני סומך על הצדיקים שהיו לפני..שהיו יותר חכמים ממני... ולפעמים גם סבלו הרבה..

וראה זה פלא...לא שאלו את השאלה הזאת

אבל לפעמים אני אומרת-

ה' למה בכלל המצאת אותי? כאילו הבקשה היחידה שיש לי עכשיו זה שתיקח אותי, לא רוצה יותר להיות בעולם הזה...

אז לא תמיד כמובן, אבל לפעמים כן!

לא משהו שממש בגללו, אבל חלק מהסיבה שלפעמים לא בא לי לחות זה בגללו. ובגלל ההשלכות שלו.

אם זה היה משהו כזה אז לא היתה לי שום בעיה ולא הייתי רוצה למות לפעמים.

עדיין יש לך דרך לעזור?

לא נראלי!

אחרת באה בלי להתכונן אפילו

בס"ד

כדי שהרב ארוש יוכל לכתוב את 'בגן האמונה'..

ותאמינו לי שהייתי מעדיפה לא לעבור את זה גם אם היה לי נורא משעמם... וזה אפילו לא תלוי בי הסיפור עם הקציני מבחן!

ואפילו לי אין מה לעזור עם זה אז זה מייאש במיוחד!

א

זה נכון

ב

אני לא רוצה שתגיד דברים לא ראויים עליו

ולכן לא רוצה שתדבר.

שסתום במתנה?

מה שנקרא להתענג על ה'...

הרי כתוב בגמרא על הפסוק "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" וכי עכשיו הוא לא אחד?

אלא עכשיו מברכים על הרע "דיין האמת" ועל הטוב "הטוב והמטיב" לעתיד יברכו על הכל "הטוב והמטיב"

רואים מכאן שהעיקר של העולם הבא הוא שיבינו שהכל לטובה...

זאת הבחינה היא מעין עולם הבא"
 זאת הבחינה היא מעין עולם הבא...
"הן דין, הן רחמים – כולה לטובתך, מחמת אהבה שהקב"ה אוהב אותך, כמו שכתוב: 'את אשר יאהב ה' יוכיח'...  על ידי הדבקות של אדם באין-סוף... שידע שכולו טוב וכולו אחד.
"וזה שאמר משה לדורו: 'אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים', כי משה הוא בחינת אין, ודורו הדבוקים אליו ראוי להם לדעת.. בחינת ה' הוא האלוקים".
 (ליקוטי מוהר"ן ח"א ד)

למה "מעין עוה"ב?"
- כי רק בעוה"ב רואים את הדברים לאשורם
וכאן זה עולם הפוך.
- לכן- נלענ"ד- מי שחי בידיעה שכל המקרים הקורים אותו הם לטובתו [גם הרעים]
זה מעין הבחינה לעיל.

...

כתוב שחותמו של הקב"ה "אמת"   

כמו חותמת, אם תנסה לקרוא ישר מהחותמת תראה את הכתב הפוך...

רק אחרי שתחתום על הדף אז הכתב יהיה קריא..

ככה בשעת מעשה קשה להבין איך זה לטובה...רק אחרי מעשה מבינים

וחייב לו הרבה הייתה לי תקופה בחיים שהספרים והדיסקים שלו ממש החייו אותי.

וזה לא סותר דבר ממה שאמרתי.

וזה לא נכון שהוא תולה את הכל באמונה.

תלוי באיזה ספר.

ב"בשדי יער" הוא תולה הכל בהתבודדות.

ב"בגן התודה" הוא תולה הכל בלהגיד תודה

ב"בגן החכמה" הוא תולה בתמימות ופשיטות

ב"בריתי שלום" הוא תולה הכל בשמירת העיינים וכו' וכו'..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....