דימוי עצמי/דימוי גוף בהריוןאנונימי (פותח)
אני כבר ב"ה לקראת סיומו של חודש שביעי.
רציתי להעלות סוגיה שמטרידה אותי ו לשמוע מה אתן חושבות/מרגישות...
מתחילת ההריון אני נלחמת בגוף שלי- ממש ככה!
הוא היה ממש יפה לפני ההריון, ועם כל יום שעובר אני מרגישה שהוא בוגד בי...
הרגליים משמינות, הישבן, וכמובן-הבטן. הוא כבר לא מתפקד כמו פעם (מבחינה פיזית).
אז נכון שזה תהליך טבעי וככה זה בהריון, אבל אני מרגישה פשוט כלואה בגוף זר!
מרגישה שהשינויים מעציבים אותי... (הבטן, פיגמנטציה בבטן, החזה שגדל וכו') אני סולדת מעצמי ולכן גם לא מסוגלת לקבל מחמאות מבעלי...
אתמול זה ממש התפוצץ, קיימנו יחסים ואח"כ הוא אמר לי איזה יפה את וכו' לפשוט כעסתי עליו!! אמרתי לו שהוא שקרן ושיפסיק עם זה כי אני יודעת שזה לא נכון! אני יודעת שהוא נגעל ממני ו רוצה שהגוף שלי יחזור להיות כמו שהיה פעם!
פשוט איבדתי שליטה ו כנראה שפגעתי בו קצת... הוא פשוט לא ענה לי...
אני מתוסכלת. אני מרגישה שזה מטריף אותי. אני מרגישה ממש לא מושכת למרות שעליתי 7 קילו שזה בסדר גמור...
אני משוגעת? יש פה עוד מישי ש מרגישה ככה?
כל כך מקנאה הבנות שאוהבות את הגוף ההריוני שלהן...
למרות שאני מקבלת הרבה מחמאות על ההריון ועל המראה הכללי - ברמה האישית קשה לי מאוד עם עצמי...
מזדהה מאד מאדאנונימי (3)
ואז כל כך קשה להיכנס לחנות לבגדים הריון כי ההרגשה שכל בגד נראה הר..
אבל מה שעזר לי ואולי יעזור לך זה שבעיני אחרים זה לא נראה כך.
זה הגוף שלך ולכן השינויים מטריפים אותך, אבל באמת שבעיני הסביבה זה יפה. ובעלך באמת חושב שאת יפה.
לקח לי זמן להבין את זה.
אז אני מתבאסת על עצמי אבל יודעת שבעזרת ד' אחזור למראה הקודם. אם לא עלית הרבה בודאי זה יקרה
7 קילו בחודש שביעי זה ממש לא הרבהאנונימי (4)

ונראה לי שקצת הגזמת בהתפרצות.

אני מבינהה שקשה ושאת לא רואה את זה, אבל אולי שווה לעשות קצת עבודה עצמית כדי להבין ש7 קילו זה בערך מה שירד בלידה, ושזה כנראה ממש ממש לא נורא, ועובדה- אנשים אחרים גם חושבים כך. הם לא מחמיאים כי הם צריכים (כמו שנראה שאת חושבת על בעלך) אלא כי זה מה שהם חושבים.

אז כנראה שזה גם מה שהוא חושב, וחבל שמרוב חוסר אמון וקושי עם עצמך- זה נופל עליו.

 

ובסוף בסוף- עוד חודשיים את מסיימת ותוכלי לחזור לעצמך.

תשמרי טוב לא להשמין אחרי הלידה..ירושלמית טרייה
נשמע שממש לא עלית הרבה.
קצת סבלנות ובעז"ה תחזרי לגוף שלך.
גם אחרי הלידה לפעמים יש נפיחות מנוזלים, והבטן עוד רפויה ובדרך כלל בולטת, אבל זה עניין של זמן.
תקראי קצת באינטרנט על רצפת האגן, שלא תתחילי עם כפיפות בטן או תרגילים מזיקים אחרים אחרי הלידה.

אני מזהירה אותך כי אני עליתי המון..
חמישה חודשים אחרי לידה ואני במשקל של חודש שמיני. עליתי בשבועות הראשונים, מהמצוקה, הקושי והעייפות. היה לי רעב מטורף. אז תזהרי מזה, אם יהיה לך גם כזה רעב תדאגי לאוכל טוב מוכן ואל תגעי בג'אנק.
עלית ממש קצתעדיין טרייה
אני עליתי 7 קילו בהריון וירדתי הכל תוך שבוע הגוף שלך יחזור להיות כמעט כמו שהיה או אפילו ממש אותו דבר. זה באמת קשה שהגוף משתנה לןקח זמן להתרגל לעצמך ועד שאת מתרגלת את גדלה עוד ועוד שמתי לב שבהריון חשבתי שאני ענקיית אבל כל הנשים ברחוב שבהריון היו נראות לי יפות עם בטן עגולה ויפה ואיך זה הגיוני אם עליתי אפילו פחות מהממוצע? סימן שזאת ההסתכלות שלי והסביבה בעצם רואה אותי כמו שאני רואה נשים הריוניות ברחוב זה פשוט הגוף שלי אז קשה לי להתרגל אליו אולי תקני קצת בגדים הריוניים יפים שיעודדו אותך? תהני מזה שאת לא צריכה להכניס בטן שאת עגולה ויפה ולא צריך להתנצל על זה (כמו שאולי תרגישי אחרי לידה וממש כדי שתשתחררי מזה כבר עכשיו) ובעלך באמת התכוון שזה יפה כי הריון זה יפה ואם תגידי לו כל הזמן כמה את מכוערת וכמה השמנת פה ושם הוא אולי יתחיל לשים לב לפה ושם וזה יתחיל להפריע לו...
למה את חושבת שהוא חושב ככה?אנונימי (5)

בעיניי המראה ההריוני הוא המראה הכי יפה שיכול להיות... 

 

תנסי אולי לחשוב על המשמעות, על האוצר שיש לך בבטן ואולי זה יעזור..

 

בכל מקרה, גם אם זה עדיין ממש מציק לך, כבר לא נשאר לך עוד הרבה זמן לסחוב...

 

בהצלחה!

מזדהה איתך מאוד..אנונימי (6)

גם לי קשה לראות את עצמי, אולי לא עד כדי כך.

 

אבל בעיקר קשה לי עם התחושה שהגוף בוגד בי, זה נשמע רע כי אנחנו זוכות להריון זה לא ח"ו בגידה של הגוף,

 

אבל זה ממש קשה לי שאני רגילה ללכת מהר, לעשות דברים, להתכופף וכו' וכל דבר ממש קשה\ כואב\ בלתי אפשרי..

 

זה מתסכל, אני מרגישה מוגבלת. אפילו לשבת לא נח לי...

 

 

מה אני אגיד לך? לא נשאר עוד הרבה זמן....

התחושה שלך ממש מובניתאנונימי (7)

אל תכניסי לעצמך לראש שאת לא יפה, הריון זה יופי אחר והוא מאוד נשי!! אם לא היית בהריון והיית עולה ככה זה לא היה מחמיא אבל את בהריון וזה מתבטא אחרת משומן.

נשמע שאת באמת נראית מצויין בהריון אם עלית רק 7 קילו! תהני מהמחמאות ותתחילי להאמין בהן.
ממש חשוב שגם ככה תשדרי לבעלך. אם את משדרת לעצמך שאת נראית מצויין בעלך יקבל את זה ויחמיא לך באמת! בעלי פעם אמר לי שאני יותר יפה כשאני מחייכת ובכלל כשאני במצב רוח טוב וכיפי וזה פשוט נכון! היופי הוא בעייני המתבונן והוא מעבר למבנה מסויים, זה מכלול של פרמטרים.

בהצלחה מתוקה!
הרבה נשים מרגישות כמוך בהריוןיפעת1
אני שומעת את זה מהרבה זוגות, בעיני נשים בהריון זה דבר מהמם וסקסי. מבינה מה עובד על האישה, גם אני לא מאוהבת בעצמי בהריון. אבל מקבלת באהבה מחמאות מבעלי ומאמינה שהוא מתכוון לזה. אם קשה לך, אז אפשר בחושך יותר להיות ביחד, או להתכסות קצת. ולדעת שיש אנשים שחושבים שאת יפה ולפעמים אנחנו יותר מידי ביקורתיות עם עצמנו
וואי, זה קשהברכה בעיסה
חייבים לקבל את עצמך כמו שאת,
לבכות על מה שהיה ולעולם לא יחזור,
להכניס לעצמך לראש שאת כבר לא בחורה,
חטובה ויפה, את אישה, ואת אם,
וגם כשתחזרי למשקל הקודם
ישארו סימני המתיחה, הפיגמנטציה,
וצורת החזה משתנה. והעור רפוי בבטן.
וזה מבאס.
אבל -
אז תחזיקי את האוצר בידיים שלך,
ותגידי שהוא שווה את הכל!

לי עוזר שבעלי אומר לי שוב ושוב כמה אני יפה בעיניו,
ומחמיא לי. אני נאחזת בזה ומבקשת ממנו להגיד לי את זה שוב.
תזכרי שגם אם את לא בגוף של בר רפאלי, את יפה ומושכת בעיניו. ותאמיני לו כי הוא לא אומר את זה סתם.

תחשבי כמה החיצוניות תופסת יותר מידי מקום בחיים שלנו, וזה כל כך מזיק. איך נרגיש כשנזדקן, האם גם אז
נחשוב כל הזמן כמה זה מכוער וכמה אנחנו לא נראות טוב? אי אפשר לשקר לעצמנו. יש דברים שהם לא יפים,
אבל צריך לזכור שהאדם הוא מכלול, ושהגוף הנשי הוא גם כן מכלול, ולקבל אותו עם המגרעות החדשות שלו.
אחרי הלידה תביניחננית
כמה זה היה שווה להיות הרה במיוחד "שהגוף
הזר " הביא לעולם מתנה נפלאה .תתעודדי מהמחשבה שאחרי הילדה את תרגישי קלה /הקלה יותר .הגוף יחזור לעצמו אט אט.ואת אפילו תשכחי שהיית בהריון .ע"מ לעזור לעצמך (אם תצטרכי והגוף לא עשה את העבודה ויחזור למצבו
הקודם )את יכולה ללכת למכון כושר לחזק את שרירי הבטן ,רצפת האגן וכו
ב"ה אני אמא לכמה ילדים .ואף אחד לא היה
מדמיין לעצמו את מספר הלידות שלי
תאמיני שאם חשוב לך להראות טוב אחרי הלידה
,והלידות שיהיו לךבע"ה,זה תלוי בך ...אם את אשה
מטופחת שמתמידה ומקפידה על המראה החיצוני לא תהיה לך בעיה ..
תחשבי על זה שיש נשים שהיו שמחות לעלות במשקל לא רק 7 קילו,אפילו 20קילו בלבד שיחבקו תינוק תתעודדי מהחשבה שזו מתנת שמיים שהרבה היו רוצות ואין להן .(שיזכו במהרה אמן).
בעלך מחמיא לך כי הוא באמת אוהב אותך
המשך....חנניתאחרונה
הרי הוא התחתן איתך כי הוא אוהב אותך .ועכשיו כשעלית 7 קילו הוא עדיין ממשיך שומר לך אמונים ואוהב אותך ....
הוא לא נגעל ממך זה בראש שלך זה התחושה שלך עם עצמך ......
אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

דווקא אצלנונעמי28

בצד של המשפחה של אמא שלי, היא כך כך גדולה (14 אחים) כבר בכלל אין קשר ומעקב בין הבני דודים ואפילו האחיינים

מרוב שהיא גדולה כי כל אחד עסוק במשפחה שלו.


ומצד האבא שיש רק שני אחים ומעט בני דודים, יותר ריאלי להיפגש והקפדנו יותר לשמור על קשר.

איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
🤣🤣🤣יהלומה..
מרגישה כבדהאפרסקה

אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.

והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.

אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.

אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?

צריך להציב גבולות ברוריםזוית חדשה

לומר - אני לא זמינה מחוץ לשעות העבודה ופשוט לא לענות לטל' אם הוא מתקשר.

אם הוא מבקש משהו "ב5 דק'" שבפועל לוקח שעתיים, לומר לו את זה. "בסדר, אני אעשה את זה, אבל זה הולך לקחת לי שעתיים."

"אל תדאג סיכמנו שאעשה xyz ואעשה זאת. אין צורך להזכיר לי."

אני מנסה לאכול בריא. באמת.מאוהבת בילדי

אבל קשההה לי בלי שוקולד.

ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.

עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...

מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?

אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.

 

החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?

תודה ניקזמני

לגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי

המלצה למשהו מעניין לצפות בו?ytrewq
לבטטה בחודש תשיעי שרובצת כל היום עם הטלפון 🤦🏾‍♀️

סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...


אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח! 

תכף יש דה ווייס אם את בקטעכנה שנטעה

רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.

ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.

לא מעניין אותי שירה...ytrewq
מקפיצהytrewq
ווארט ראית? יש שתי עונות.מתואמת
כןytrewq
פאוור קאפל, מעניין (לא יודעת כמה מתאים מבחינת לבושסטודנטית אלופה
ותוכן)
מה זה?ytrewq
קונספט דומה, אבל הזוגות הם באמת זוגותמרגול

ונשארים באותו מיקום

אבל יש משימות כל פעם וכזה…

יש סוטאז שמתאים ליותר מעלות.. (לנו יש של פוד אפיל)בת מלך =)
טעית בשרשור 🙃ytrewq
אני נורא אוהבת תכניות בישולאבי גילאחרונה

יש לחיים כהן השף תכנית בערוץ 11

שום פלפל ושמן זית העונה החדשה

כל פעם מראיין אדם אחר..

נורא מצחיק ויש בחיים משהו מאוד מרגיע.


אבל בכלל כשיש לי זמן אני מול תכניות בישול כאלה ואחרות 

תכונת ריצוי שבי כלפי חמותי, שהפכה לאנטיהדרים

אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.

סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).

כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .

היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???

גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .

אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .

דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו

דוגמא נוספת בחג מסוים הודענו כשבועיים לפני החגהדרים
שבסוף לא נגיע, והגענו שבת לאחר מכן לא דיברה איתי כל השבת החמיצה פנים אמרה הילדים שלכם יחזירו לכם כשיגדלו, ואחכ אחרי שבוע שלא התקשרתי אליה תקפה אותי שחבל מאוד וככה מתחיל נתק משפחתי, וגם כשאמרתי לה שתפסתי מרחק כי היא כעסה אז היא אמרה אוקיי אבל שהגזמתי (כלומר היא עושה מעשים שגורמים לאנטי ואז נהיית הקורבן)
וואי, אחותי... זה נשמע ממש ממש מאתגריעל...

באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,

שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.

 

השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.

כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.

את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור

נשמע קשוחכולנה
אם את בקטע להבין את הצד שלה אז מניחה שהיא נכנסה ללחץ לאבד את הקשר עם הנכדים, אם היא מבוגרת יש גם עניין של הקצנה שבאה עם הגיל. כמובן שלא צריך להסכים לכל גחמה שלה, אבל אם היה פעם קשר טוב בינכן אולי את יכולה לראות איך את נותנת לה את היחס ותשומת הלב שהם עדיין חשובים למרות המרחק, לפני שהיא דורשת אותם.

אוינעמי28

באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.


אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.

משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.

נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.


הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.

מאמי זה לא תקיןDoughnutאחרונה

היא מניפולטיבית ואני במקומך הייתי תופסת רגע מרחק ומתייעצת עם איש מקצוע שמבין בדבר מה לעשות. היא משחקת בך ומתעללת בך  (לא לדבר אתך שבת שלמה שאת שם כי לא באת כשהיא רצתה זו ממש התעללות רגשית) ומעוד דברים שכתבת בעבר נשמע התנהלות לא תקינה בעליל! במיוחד שהיא מערבת את הילדים זה יכול ממש להשאיר חותם, אני במקומך ממש לא הייתי מניחה לדברים להמשיך להתנהל כך שלא תעשה גם נזק לילדים.

רק שתדעי אנשים כאלה ככל שתרצי אותם יותר כך הם ישחקו בך יותר, וככל שתציבי באסרטיביות את הגבולות שלך- שצריכים להיות ברורים מאד לך עצמך- כך הם יכבדו אותך יותר, וזה נכון גם מול בעלך. אין לך אחריות על הרגש שלה אם היא נעלבת- צריך להיות לך ברור מה את רוצה ולהתמיד בקיום הרצון שלך.

ממליצה לך בחום לקבל ליווי מקצועי לשינוי הזה ולעשות אותו בחכמה, ועדיף כמה שיותר מהר. אם את במרכז יש לי המלצה למישהי ממש טובה.

התקנת התקןניקזמני

מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?

 

תלוי בפסיק. כלומר לרוב יש דימומים קלים אבל אם אתרק לרגע 1
אחרי טבילה. לפי הפסיקה אצלנו זה לא אוסר
לא בהכרח. אבל אין לדעת מתי יתחיל לך דימום הסתגלות.עניינית
ההמלצה להתקין בימי הוסת כי כך יותר קל להתקין.
לא מחייב, אבל ממה שהבנתי בדר"כ כןסטודנטית אלופה

לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.

לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.

תבררי מה הפסיקה אצלכם

לא מחייב דימום. אבל יש פסיקות שעצם ההתקנהפרח חדשאחרונה

של ההתקן אוסרת

אז תבררי מה הפסיקה שלכם. 

שקיפות עורפית בן או בתעדן1000
שכחתי לשאול את הרופאה מה היא חושבת אם זה בן או בת מה אתן חושבות לפי התמונה

אף פעם לא הבנתי איך מתמונה כזו אפשר לדעת ממתקית

חחח
אבל בכל אופן הקפצתי לך.
נראה לי שרופאות או טכנאיות רנטגן יכולות לזהות.

אני לא חושבת שבזווית הזאתכמהה ליותר

של העובר אפשר לזהות את המין...

גם אני לא חושבת שאפשר ככהרק טוב!
אולי הצאט ידע?!
אומרים לפי הזווית כלפי מעלה יותר לכיוון בןעדן1000
וכלפי מטה יותר לכיוון בת
ככה מישהי אמרה לי גם והאמת צדקההלוואייי
אז לכאורה זה נראה בת אבל אני סתם אומרת אין לי שום ידע בתחום..
זה לא נראה כלפי מעלה?עדן1000
לא מבינה בזה..אולי..הלוואיייאחרונה
בדרך כלל אי אפשר לדעת בוודאות בשקיפותהלידה שלי

אולי יעניין אותך