אז כן, כבר היו פה מלא שרשורים כאלה..
אבל זה טיפה שונה ![]()
אני דואגת למלא את הימים שלי בעשייה (התנדבויות, מפגש עם חברות, לבלות עם אחותי..) אבל אני ממש מרגישה שאני לא עושה כלום- אפילו שכל היום אני עסוקה בדברים חיוביים!
מה לעשות עם התחושה הזאת?
בתחילת החופש הרגשתי ש"החופש הזה יהיה מיוחד והחופש הזה אני באמת אתנדב ואעשה..." - וזה באמת קורה, אבל אני לא מרגישה מסופקת או שאני באמת עושה משהו..בתחילת החופש חשבתי לעצמי שהנה זה עוד שנייה עובר ואז אני ארגיש באמת את הסיפוק העצום על לשמח ילדים בבי"ח וכו'. אבל זה לא קרה
וכבר אין לי מוטיבציה להמשיך לעשות ולפעול..
אני מגיעה למיטה בסוף היום, שואלת את עצמי מה עשיתי היום.. התשובה היא תמיד משהו-נפגשתי עם חברות, הייתי בחונכות וכו' אבל בהרגשה- כאילו הייתי במיטה כל היום ולא זזתי..
מקווה שהצלחתי להבהיר את עצמי..









