אז אתה מדבר על בניית בית המקדש?

מתי כבר יהיה הסוף?????? |אנחה|

ויש הרבה דברים שאני לא רוצה-

לא רוצה לצום, לא רוצה שיהיו פיגועים, לא מחכה לשלושת השבועות ולתשעה באב, לא רוצה שמקומות בא"י יהיה מלאים במזיקים ושלא תהיה בהם גישה ליהודים, לא רוצה לחיות בחששות מנסיעות בין ערבים וגירוש מהבית 

והכי לא רוצה לעבור את תשעה באב בלי שבית המקדש נבנה

אבל מה האדם הפשוט יכול לעשות חוץ מלנסות להתחזק ואולי לחזק אחרים?

אבל לבנות עשו סיפורים

בצהריים

כולל לא גדולי תורה משמעותיים ובטח שלא ראשי השלטון.

צריך לשאוף לשם, אבל זה יקח זמן.

(או שזו המסקנה שלך מזה שאף אחד לא עושה שומדבר בנידון).

זה לא זה.

בית המקדש זה לא "סתם עוד איזו מצווה". 

זה מצווה שצריך את עם ישראל בשבילה.

זה מצווה, להזכירך, שלקח כמה מאוד שנים א-ח-ר-י שנכנסו לארץ, עד שהעם היה בשל להגיע אליה.

זה תהליך.

ולכן, בהחלט - להרבות באהבת חינם בין יהודי ליהודי, זה חלק ממש בבניית בית המקדש - לגמרי!!!

לבנות את הבית עצמו? תכל'ס, נניח שאתה מחר שולט פה במדינה, מצליח איכשהוא להעיף את הערבים, מנצח במלחמת עולם שלישי - ואז אתה בונה את בית המקדש, את הבית עצמו - האם זה אומר שהעם מוכן אליו? האם זה אומר שהעם יתחבר אל בית המקדש, וירגיש בכל מאודו שהוא באמת רוצה את המקדש?

האם יש בכלל טעם לבניית מקדש שרק 15 אחוז מהעם יכנסו אליו.

בכלל לא בטוח.

צריך להתחולל שינוי רציני בעם כדי שנוכל לבנות באמת את בית המקדש - לא רק פיזית, זה הצד הקל של העניין. פיזית ייקח להערכתי חודשים בודדים (אלפי בנאים, תוכניות מזורזות על ידי עשרות ומאות מטובי האדריכלים של המדינה, צליחת הבירוקרטיה במהירות בעזרת עקיפת כשלים כאלו ואחרים..במקסימום אני מהמר על שנה. לבניין המקדש עצמו, לא כולל כל המעטפת של העיר העתיקה). הצד הקשה שהוא הוא זה שלוקח זמן, זה הצד הרוחני, הצד הנפשי, לחבר את העם למצווה הזאת.

תפילין? מצווה פרטית, שלך, אכן מייצרים על ידי לקיחת עור בהמה, עיבודו, כתיבת כמה מילים עליו, תפירתו, הכנסתו לבית שעשוי גם מעור בהמה, וכו'.. - זה מצווה פרטית, אתה עושה אותה לעצמך (וגם בה, אגב - אדם שכל היום רק אוכל שקצים ורמשים, מחלל שבת בפרהסיה, וכו' וכו', וסתם מניח תפילין פעם ביום כי הוא חושב שזה מגניב - לא בטוח בכלל שזה ייחשב לו כמצווה...).

אבל בית מקדש? מצווה כללית על כלל עם ישראל.

למה יהושע לא בנה את בית המקדש?

למה עותניאל בן קנז לא בנה את בית המקדש?

למה אהוד בן גרא לא בנה את בית המקדש?

למה שמשון לא בנה את בית המקדש?

למה גדעון לא בנה את בית המקדש?

למה שאול לא בנה את בית המקדש?

אז לא.אני ורבותיי סוברים אחרת ממך. בית המקדש זה מצווה כלל ישראלית וכל עוד העם לא בנוי אליה, זה יהיה חסר תועלת להקים את המקדש.

בכניסה לארץ לקח מעל 300 שנה להקים את המקדש. נקווה שהיום יקח פחות זמן.

כבר שואלים באורים ותומים וה' היה אומר להם איפה לבנות. זה נשמע קצת מגוחך שאתה אומר "ה' עדיין לא בחר את המקום" כאשר אני ואתה יודעים שה' ידע מששת ימי בראשית איפה ייבנה בית המקדש.

גם מלך עקרונית היו צריכים להקים (מלך יהודי!) מהכניסה לארץ אבל לקח זמן עד שהגיעו להבנה חלקית (של מלך ככל העמים) ועוד יותר זמן עד שנכנסו לראש של מלך מיוחד לעם היהודי.

יש מצוות שרוחנית לוקח להן יותר זמן להתקיים, כן.

ואני לא הולך להיכנס לכל העניין של "חולק על הרב קוק" - אם באמת קריטי לך, תשב עם תלמידים (ותלמידי תלמידים) מסויימים של הרצי"ה שיסבירו לך באריכות ובניחותא את העניין, אם יש לך זמן. רק שיהיה ברור לך - לא, ממש לא כמו מה שאתה חושב.

אני לא מקבל את הטיעון של "מה עשו בשביל זה",אם מחפשים את הבחינה הפרקטית לא רק שיש גישות שונות אליה ככל הנראה,אלא שיש גם הגבלות ביטחוניות ברורות (שלהן אין עמדה אחת בנוגע לפתרונן ככל הנראה) שגם אם לא נתייחס אליהן לא בטוח שיזרזו את בניית הבית.

אם מדובר במובנים לא פרקטיים אז אין לדבר צל של ראיה,זהו דיבוב בשמם ולא נכון לעשות זאת ובכלל צריך להזהר מכבוד ת"ח

​

אבל הרבה מהעם הפשוט רוצים בהחלט

רק לא יודעים מה הם יכולים לעשות כדי לקדם

אני מדברת על אנשים בלי כוח מנהיגות או הסברה, שלא ממש יכולים לשנות דברים בשטח

בביאת המשיח

להוספת שכינה וקדושה בעולם

לסגולות המיוחדות שבקורבנות ובקורבן התמיד להוסיף טוהר וזוך בעולם ובנו בפרט

למציאות שלימה בתיקון עולם במלכות שד-י בו יהיה ה' אחד ושמו אחד

איזה כיף לצפות ולחזות רעיונות גדולים

כמה קשה להרגיש בחסרון היומיומי ולשאוף לשינוי

וכמה נדרש ממני האדם להתנתק מהחומריות על מנת לתת ביטוי לחיסרון ולהתאבל

וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.

לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.

ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.

דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.

יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.

ועוד הרשימה ארוכה...

החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי