היו מלא דברים ששלחתי להראות לרב (כל מה שהיה טיפהל'ה לא מושלם) למרות שחשבתי שזה כן טהור, אבל בתכל'ס זה התפקיד של הרב וזה לדעתי מובן לגמרי שאחרי כמעט שנה שלא עשיתי את זה אז אני לא אזכור...

זה לא המלצה, זה מחויב המציאות.. אין שום עניין שתדעי לפסוק לעצמך. זה אפילו אסור לדעתי. איך את יכולה לדעת?הרי תמיד תמיד יש הפתעות שלעולם לא תוכלי לצפות מראש 

האמונה שלך בגוף שלך נוגעת להכרה שלו העמוקה יותר. דיני טהרה גורמים לך להיות מודעת לגוף ולמה שעובר עלייך

אבל את הפסיקות תשאירי לרבנים.

שאם אני שואלת על אותו צבע כל חודש... אז יאללה! לזכור את התשובה!!

וב"ה אני דווקא זוכרת ובקושי שואלת לעומת פעם...

זה בעיקר הנסיבות שמצטרפות למראה.

כשיש נסיבות שחוזרות על עצמן שוב ושוב בצמידות למראה מסוים (למשל דלקת בדרכי השתן, כאב במקום מסוים בזמן בדיקה וכו'), נסיבות שהרב כבר חקר ושאל אותי לגביהן, והתיר כבר מס' פעמים, אם אני נתקלת שוב באותו מראה, בצמידות לאותן הנסיבות, אני יודעת מה התשובה.

אני חושבת שכאן הניסיון שנצבר הוא רלוונטי.

אבל בסתם מראה שאני לא בטוחה לגביו מצד הצבע או מצד הנסיבות, אני תמיד שואלת.

בפרט אחרי לידה.

אבל המצוות וחובת הלימוד חלה על כל יהודי.
ויש הבדל דק מאוד בין חסיד לבין חסיד שוטה.
הרב שפוסק לנו במראות אמר לנו שבהתחלה באים הרבה ואחר כך כבר יותר יודעים.
אם את אוהבת להיות לא חושבת ולא לומדת אז שיהיה לך לבריאות.
ואני לפחות עומדת מאחורי גישתי ולא מסתתרת תחת האנונימיות המתעתעת.

אבל כשיש נטיה כלשהי, אפילו קטנה אין עניין של ברור מאליו ואת לא יכולה לפסוק לעצמך

יפה לך שאת מתיימרת "להבין איך הרב פסק"..

ההתייחסות היא לתוכן הדברים.

מזה יודעת? קראה את דרכי טהרה? הרי שם כתוב בכל סעיף וסעיף כמעט שתמיד תתיעץ עם תלמיד חכם, והכרעות אישיות, למשל בענייני מניעה זה "עוון פלילי"

--- "השתדלנו למעט בשליחת הקורא לשאלת חכם.. אבל ברור הוא שבספר כהלכות נדה נזקק השואל לחכם בדינים רבים, ואי אפשר לענות על הכל בכתב.."

---- כמו"כ כתוב בהקדמה שהספר הזה ניתן כשיעורים לנשי תלמידי חכמים וקיבצו את השיעורים לספר, כדי שהן תלמדנה אחרות. כך שלא כל אחת יכולה להתיימר שהיא ברמתן, ויכולה לא רק להבין את הכתוב, אלא גם לפסוק...

פסיקה, גם בתחום הזה, דורשת הכרה והבנה מעמיקה לא רק ב"דינים". מה לעשות שלרב יש את הידע הזה, ולרובנו אין.

תקראי את ההקדמה של דרכי טהרה, ותראי כמה הנושא הזה מורכב. את צריכה ללמוד מתלמיד חכם כדי לרכוש את הידע באמת

ועובדה שהוא כתב שהשיעורים שהתאגדו לספר, ניתו ל"נשים נבחרות". נשים מסוימות, שנבחרו.. שהן נשות תלמידי חכמים.

פסיקה זה לא פתיחה של ספר ולימוד. זה ידע בהמון תחומים,ברמה של כמעט תלמיד חכם, ולימוד מפי רב שמסמיך אותך

אם יש לך את זה, בבקשה תפסקי לעצמך

לא רק לימוד - כמו שכתבתי כאן למטה ("מסיבה פשוטה או כמה")

שעות של שימוש רב - לשבת אצלו שעות, להתבונן יחד עם הרב בעדים ולראות איך הוא פוסק.

זה חלק בהסמכה לפסיקת הלכה שיהיה קשה מאוד לאישה לרכוש.

עם כל הכבוד.

היא עלולה לאסור את המותר.

אני פחות חוששת לאפשרות השניה.

ולא שוברת את הראש

בעלי בודק את העדים ואם יש לו שאלה הוא פונה לרב

התפקיד שלי הוא רק לעשות את הבדיקות בפועל

זה לא עדות שאז הבעל פסול מלהעיד.

זו פסיקת הלכה.

בעלי פוסק לעצמו ולנו בשאלות קלות של חלב ובשר ובשאר שאלות עד כמה שידיעתו מגעת.

מה שהוא מסתפק שהוא עלול לאסור, כלומר עלול להחמיר עלינו, בגלל חוסר נסיון - אז אנחנו שואלים רב גדול ובקיא.

אבא שלי הוא רב ופוסק במראות, והוא פוסק לאמא שלי הרבה שנים (הוא לא היה עושה את זה אם היה אסור)

על מפתח העניינים של דרכי טהרה - לא ראיתי שום איזכור לזה.

וזה מלבד מה שידוע לי, ומה שבעלי פוסק לי.

הרי אם הכל לבן וצח ברור שאין מה לשאול..

אם יש חלק לא לגמרי נקי הוא שואל רב, הוא לא פוסק לבד

מה שרציתי לומר שאני לא מסתכלת על זה בכלל, ברגע שגמרתי לעשות את הבדיקה עצמה

מבחינתי גמרתי את תפקידי, לא רק שלא מתעסקת עם זה אם יש שאלה

אלא אפילו לא בודקת אם זה נקי לגמרי או שיש שאלה, הכל בעלי עושה

אני מסתפקת במה שהוא לא יכול לעשות- שזה הבדיקה עצמה (וזה גם יותר מדי בשבילי)

ככה יש בינינו חלוקה שווה... באמת לא רואה עניין לענות את עצמי גם במה שהוא כן יכול לעשות...

א. השאלה שלי הייתה קשורה לדעה ש"מה המצב" פירטה.

השאיפה של אדם יהודי היא לגדול בהלכה, וכמובן גם ביר"ש ובלימוד התורה. כן, אני מאמינה שכל אדם צריך להיות רב לעצמו, ולצד זאת- לעשות לו רב.

תמיד יהיו שאלות פשוטות שקל למצוא להן את התשובה בספר, גם אם צריך להתאמץ, ושאלות מורכבות שבעבורן יש לשאול רב.

ב. אבל המקרה של דיני מראות נראה לי שונה. גם בגלל שזה מוטל על האישה- גם בגלל שהוא עובר בשימוש ת"ח, גם בגלל שאף ספר לא נותן תשתובות (כולן מסכימות שא"א ללמוד את הדינים מספר, ומה שיש בספרים מתאים למיעוט שבמיעוט של מקרים)

אני לא מוכנה לקבל את הטענה שאישה צריכה לשאול על כל מראה. זה לא נראה לי עולה בקנה אחד עם המצווה שלה לספור והאחריות שלה, כמו שלמדתי וקראתי עליהם.

באחד מספרי השו"ת של הרב אבינר נתקלתי בתשובה שלו לשאלה מלפני עשרות שנים, כשהיה רב בקשת אאל"ט, ובה הוא מפנה שואלת לקטלוג עדים- כדי שתקבל מושג... זה נשמע מעניין ביותר....

ג. כמו שנשים לומדות להיות טוענות רבניות או יועצות הלכה, למה שלא תלמדנה לעצמן את הנושא הכי רלוונטי לעצמן ולגופן?

בחיים הן לא יצברו שעות שימוש רב כמו שרבנים עושים.

הן לא יצברו ותק בפסיקה כמו שרבנים צוברים.

הן לא תמלאנה כרסיהן ש"ס ופוסקים באותו היקף כמו שרבנים עושים.

כבר סיפרתי פה על יועצת הלכה שבאה להתייעץ עם רב גדול לגבי פסק שפסקה לאישה על מראה שהוא אסור.

שאל אותה הרב איך פסקת לאסור?  הרי לכאורה יש את הצד הזה והצד הזה להתיר? ענתה - שהיא הסתפקה, וכדי שלא יגידו שמורות הלכה מקילות, היא אסרה את העד.

הרב צעק עליה - מה תגידי בשמים כשישאלו אותך למה אסרת אישה לבעלה? (וזה רב שבחיים לא שמענו שהרים את הקול).

נדיר שאישה תוכל להתמסר לתפקיד של פוסקת הלכה ולהקדיש את השעות המרובות הנצרכות לשם כך.

צריך להבין שלאסור כשאפשר להתיר, זה לא פחות חמור מאשר חלילה להתיר את האסור.

ואני לא מדברת על מראות פשוטים וברורים. אם כי תמיד - גם כשזה דימום ממש, יש אפשרות שהרב יתיר (בנסיבות מסויימות). אז למה לאסור לעצמנו את מה שיתכן שמותר, רק שלנו אין הידע ההלכתי להתיר?

אלא בקטע של אחריות. לקיחת אחריות.

ואגב, ברור לי שלא מדובר על מקרים של אדום שמצד אחד ברור שזה דם ולא קטשופ- ומצד שני יכולים להיות היתרים שונים (פצע, יש במה לתלות...)

הקושי שלי הוא שאני לא בטוחה מה לכתחילה לכל הדעות מותר- מה זה צהוב? וירוק?

ומכאן מתחילות הבעיות, שאני רואה עד ולא בטוחה אם בכלל יש על מה לשאול, כדאי לשאול, או חובה לשאול,

כשאישה אחרת תדע בוודאות שזה טהור.

יש דבר גדול בלשאול רב- מרגישים את מעלת ועוצמת חשיבו העניין (להתעסק בדם ושלייה... כדי להתיר אישה לבעלה), אבל אני מרגישה מטופשת לשאול על משהו שמסתבר שברור שהוא טהור (בטח ובטח כשלוקח כמה ימים לקבל תשובה).

זו נקודת המוצא- הצורך ,לדעתי, ליצור נקודת פתיחה זהה, שיהיה ברור מה בטוח מותר. כן, אפילו בדוגמאות בהדרכת כלות. לא של הספק, לא של השאלות, אלא של ה"כן" החד-משמעי. חייב להיות כזה.

ואפילו מקטין את הרבנים בעיני.

ציירת עננים שאלה מלכתכילה אז כן מלכתכילה אני ממש חושבת שאישה צריכה לדעת כמה שיותר לא לאסור סתם ולא להתיר כשאסור אלא באמת לדעת מה צבע מטמא ומה צבע שלא..

וכשיש ספק אז שולחים את הבעל לרב בטבעיות ובשמחה של מצווה ובלי בושה.

סיפרתי לבעלי על השרשור, ועל הדעות שהוצגו בו,

והוא הגיב שלדעתו ההגדרות שגויות: דיני מראות, דבר ראשון מתבססים על הצורך להחליט האם הצבע מותר או עלול להיות אסור: זו לא שאלה של הלכה ולא פסיקה, זה עניין של מציאות.

אח"כ, להחליט האם המראה אוסר או שאפשר להתיר- זו פסיקת הלכה. וכמובן שהפסיקה מבוססת על מציאות והכרתה...

ולזה התכוונתי.

אני באמת תוהה לעצמי, כל אלו שכתבו שרק רב או תלמיד חכם יכול לפסוק, 

אתן לא שואפות שהבעל שלכן יהיה רב או תלמיד חכם? ברור לי שמי שיכול צריך לשאוף להתגדל בתורה וגם ללמוד מספיק כדי ךדעת לפסוק.

גם אישה מחוייבת בלימוד ההלכות הקשורות אליה- לא כדי לשאול אלא כדי לדעת מה לעשות, "לפסוק" לעצמה...

ולא כל אחד שלמד כמה שנים בישיבה יכול לפסוק, במיוחד לא בתחום הזה.

וההחלטה אם הצבע מותר או אסור זה ממש לא עניין של מציאות,

זה עניין של שאלת רב. הרבה פעמים צבע נראה שעלול לאסור, אני שולחת לרב ומגלה שהפסיקה היא שדווקא אפשר להתיר

החלוקה שלו לא נכונה, ולדעתי זה בגלל שהוא לא חוו זאת על בשרו. זו מצווה שניתנה לנשים ובגלל שהן מקיימות אותה, הן יוכלו להעיד, שהחלוקה שלו אינה מחוברות למציאות

..לכתם כשמנסים להיטהר, אם יודעים שיש פצע וכו'.

רבנים מנוסים גם מכירים כבר מצבים רפואיים ויודעים יותר, נראה לי.

ולכן יידעו להתיר במקום שמי שלא בקיא יאסור.

אני לא רואה, מהמעט שאני יודעת, איך אפשר לפשט את זה כל כך.

ממה שראיתי בינתיים זה תחום מסובך עם אינספור פרטים ואפשרויות.

וכך כותב גם הרב אליהו.

ולא כל תלמיד חכם הוא פוסק.

גיסי הוא דיין, וכשאנחנו שואלים אותו על ענייני בשר וחלב בכלים שערבבנו הוא תמיד מעדיף שנשאל מי שעוסק במיוחד בזה. אז נכון שלא כולם ככה, אבא שלי, למשל, הוא מאלה שאוהבים לדעת ולפסוק בעצמם, אבל שוב, בדברים יותר פשוטים.

נראה לי שאין טעם להתווכח כי אתם באמת רוצים להיות יותר עצמאיים בזה.

אז יהי רצון שתצליחו בלימוד ותזכו לשמור ולעשות.

ונראה לי שכדאי שתבחרו רב שיש לו מעט זמן ומוכן להשקיע ולהסביר את הפסיקות שלו, ובזמן הקרוב כן תלכו לשאול ותנסו גם ללמוד מניסיונו ולא רק מהספרים. הרב שאנחנו שואלים הוא כזה שבאים אליו רק אחרי 12 בלילה ויוצאים אחרי 30 שניות.. מניחה שיש כאלה שלא כך

ועם סייעתא דשמיא אולי תזכו גם לעזור לשכנות

מסכימה איתי שאם לא תראי את הצבע במשך חודש שלם, או יותר כבר ייתכן שתשכחי בדיוק על מה מדובר?

זה אומר שאת לא יכולה לפסוק לעצמך..

ברור שמותר לך לשאול ולברר, אבל את הפסיקה תשאירי למי שצריך. ואם את שואלת נקודתית זה משהו אחר

עצם הרעיון של לפסוק לבד הוא בעייתי

כל אחת יודעת שהיא צריכה להיות זהירה בהלכות האלו. וכל מי שכתבה כתבה על הגוונים המותרים.

כולן כתבו שאם מתעוררת השאלה הכי קטנה, הן שואלות רב.

תצוגה של כלי תחבורה, בעיקר משאיות מקום המדינה עד היום. אפשר גם להיכנס לתוך רוב כלי התחבורה.

מדשאות, אגם עם ברבורים, מתקנים שווים, פינת חי קטנטנה

בעיקר המזרקות שוות, יש גם קצת מתקנים

הפארק המפורסם שנמצא בלב ירושלים ;)

הצבאים מסתובבים בחופשיות, ואפשר לראות אותם. אפשר לקבל גם משקפות בכניסה.

הכניסה היא ללא תשלום, אך אין שם כמעט חניה.

חיסרון- חם!!

יש לפעמים פעילויות יצירה או הצגות, גם חינמיות. אפשר להתעדכן באתר שלהם...

ליד ממילא

מרטיב לגמרי, צריך בגדי החלפה

נדלקות כל שעה או שעתיים...

מנסה ממזרח למערב ומוזמנות להוסיף עלי, כותבת רק מה שזוכרת עכשיו

בהודעה נוספת אכתוב מעיינות עמוקים/רב גילאיים:

מעיין עמית במגדלים- פארק חמוד של דשא ו2 בריכות רדודות, עם תעלה כזו שמחברת בינהם ואפשר ללכת בה גם. צמוד לעגלת קפה שווה ממש(עם אוכל והכל) ויש שם גם סטודיו סדנאות צמוד אם רוצים בכלל לסגור פינה

מצפה בניו- בין חוות עמק אברהם לאלון מורה. מצפה מהמם עם שכשוכית חמודה.

מעיין אירוס השומרון- מעיין חמוד באיתמר, בתחילת הכביש לכיוון הגבעות. נקרא גם עין נריה.

מעיין עמשא- בעליה להר ברכה, 2 בריכות רדודות בקצת מרחק אז גם אם יש אנשים זה יחסית מתחלק

עין שלהבת-יה מעיין משה- בגבעת שלהבתיה ביצהר(פשוט ממשיכים ישר עם הכביש של הישוב בלי לפנות עד אחרי הטחנת קמח, יש שילוט. בריכה עגולה גדולה ובכל הפעמים שהיינו שם היינו לבד

פארק הצנירים בקדומים- פארק דשא גדול יחסית עם כ6 בריכות כייפיות והרבה דשא, הבריכות במפלסים שונים ככה שהרבה פעמים אפשר למצוא פינה לעצמנו.. אם רוצים לסגור יום שלם יש באותה שכונה גם את פארק צפנת שהוא גן שעשועים שווה עם איזור סקייטפארק.

מעיין איל ברחלים- מעיין מלאכותי מסודר ונוח מאוד עם ילדים, יש הרבה דשא סינטטי ומקומות ישיבה והוא מתוחזק ברמה דיי גבוהה

פארק ידידיה ברבבה- מעיין חדש, יחסית עמוס(בעיקר מבחינת חניה) אבל הבריכות ענקיות ויש הרבה דשא אז לא מורגשת הצפיפות במקום עצמו. מורכב מ2 בריכות גדולות מחוברות, הכי עמוק הגיע לבת שלי(בת שנתיים וחצי) למותן. יש שם גם עגלת קפה חמודה ועגלה של שניצלונים והמבורגר כזה, אם רוצים אוכל חלבי ולא רק נשנוש, יש קצת מעל המעיין עוד עגלת קפה.

עיינות שיר בקרני שומרון- לא הייתי🫣 אבל שמעתי שגם ממש חמוד.

מוסיפה אחד בבנימין גם שאנחנו אוהבים מאוד-

עינות רעי בגבעת היובל בישוב עלי. 2 בריכות מחוברות בתעלה כזו והכל רדוד וחמוד, כולל בית עץ כזה ומקום ממש מותאם לקטנטנים.

מודה שבזה אני פחות בקיאה כי אני דיי נמנעת מלהגיע למקומות כאלה, מצד צניעות ומצד בטיחות של הילדים שלי שלא יודעים לשחות.

אבל אנסה כמה שאני זוכרת ופה באמת אשמח שיוסיפו עלי..

עין כפיר ליד אלון מורה- בריכה רדודה+עמוקה, מחוברות. יש גם ניקבה שלא תמיד רטובה.

עין אב"י(נראה לי זה השם שלו) ביקיר- חושבת שרק עמוקים

מעיין חוות יאיר- לא זוכרת אם שניהם רדודים או אחד רדוד ואחד עמוק😆 אם מגיעים לחוות יאיר יש שם טיילת תצפית מהממת עשויה כולה מעץ על הנוף.. משהו ממש מטריף.

מצפה הדר אריאל- קריית נטפים- בריכה גדולה לא מאודדד עמוקה אבל כן סביבות 70 ס"מ, מתאים גם לילדים שלא שוחים אבל בעיקר לגדולים יחסית. בריכה מלבנית שקצת נראית כמו בריכת שחיה רגילה רק על הנוף

מעיין אוריה בתפוח- בריכה עמוקה שממנה יוצאת מגלשה אל הבריכה הרדודה, אפשר לעלות למגלשה בלי להיכנס לעמוקה. יש עגלת קפה חמודה צמודה.

בטוחה שיש עוד אבל כאמור אלה המעיינות שאני פחות בעניין שלהם אז מוזמנות להוסיף

פארק עם המון דשא, אגם ברווזים, מגלשות גבוהות ומתקנים, והכי שווה- מזרקות מים!

המזרקות פתוחות כל יום מ8-21.

בתוך הפארק יש גם את גן החי (בתשלום של 30₪ לאדם, מגיל שנתיים)

כדאי להביא מגבות ובגדי ים

שטח ענקי עם דשא, אגם, מתקנים ומגרשים. נמצא מול בילינסון והקניון הגדול אז הגעה ממש נוחה

מעבר לזה שזה שטח דשא ענק יש שם גם מתקני גן שעשועים ענקיים ואומגה קטנה. לא מזמן, אולי עדיין, היתה שם גם תערוכת פסלי חיות מיוחדים בגן הטרופי. בכללי יש שם המון אזורים

יש שם מתקנים שווים, מזרקות, וגם קצת חיות שאפשר לצפות בהם

פארק גדול, הרבה שבילים שאפשר לרכב על אופניים, יש שירותים ציבוריים בשטח, אגם מלאכותי עם ברווזים, יש מזרקות שפועלות בשעות מסויימות (אפשר להתעדכן באתר של עיריית מודיעין על השעות) עבר לאחרונה שיפוץ, יש חניה וגם מרחק קצר מתחנת הרכבת.

מתקנים שווים ומזרקות

יוצאת ממרכזית המפרץ

טיילת על החוף, ים מצד אחד, מסילת רכבת מצד שני.

אפשר לרדת ולהרטיב את הרגליים בין הסלעים.

לא חוף רחצה בכלל.

מלא צדפים.

יש גם בהמשך הטיילת מתקנים מיוחדים ונגישים גם לבעלי מוגבלויות

כניסה חינם למים קפואים. כדאי להגיע מוקדם כדי לתפוס מקום טוב.

פארק מושקע, כל מיני סגנונות של מתקנים.

יש גם פינת חי בשטח הפארק, אני חושבת שהתחילו לגבות תשלום על פינת החי אבל לא בטוחה.

פארק חמוד מאוד עם נחל קטן ורדוד שזורם. דשא מותקנים. הרבה צל

באוגוסט מתקיים פה פסטיבל יאללה גליל ים מלא הפעלות- אז יש גם ימים שיש שם מתנפחים

הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...

אם אני לא אמצא פתרון אחר.

https://babybasic.co.il/product/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=pmax_old_degel&utm_term=&gad_source=1&gad_campaignid=16462244856&gbraid=0AAAAADevRwEUBm4myr7Av2HNI0Z_GLY_b&gclid=CjwKCAjwyabTBhBFEiwAM3mNUEIq1GZ9MF8BT714CvMqPs70PxthxEeXAgXl9CkU3340dydXbnxSthoCRLwQAvD_BwE

זה ממש יקר.

לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.

סט של 4 גופיות ללא שרוולים סרוגות לבנות, מתאימות כגופייה, לחוץ, לבוש יומיומי, טיולים, גילאי 6 חודשים עד 3 שנים, מתאים לאביב/קיץ, נוחות קלה, לבוש יומיומי, עונת טיולים משפחתיים, שמחה קטנה ויקרה, בגדי חופשה, חופשה, פריטי חובה לתינוק, חופשה רגועה, תחושה נעימה, אופנתיות יומיומיות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות

בעיניי

מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)

כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.

המינוס שצריך לכבס כל יום

אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה

גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...

מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..

לק"י

למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.

אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈

מחזיק מעמד כמה שנים.

אבל עד לפני כמה חודשים, כשלא היה לנו מייבש, היה בשימוש יומיומי.

אצלנו בשימוש יומיומי + לגרור לרחבה בחוץ ולהחזיר

באושר עד יש מתקן לגובה, מומלץ ממש בחום

מעולה.

דווקא בשימוש יומיומי זה נשאר פתוח ולא נהרס

מתלה כביסה פלסטיק אופיר – אשגר אקספרס

דומה לזה. הפסים עבים יחסית. בלי מקום לאטבים

לא מכירה את המוצר ואת האתר אז לא יכולה להמליץ

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

בייבי בוס טייגר. עונה על הדרישות שלך. עגלה מעולה, אני משתמשת בה גם כטיולון. גלגלים גדולים. נוסעת בדרכי עפר. מתקפל בנוחות אחרי שמבינים את הקטע.. וקלה יחסית, גם עם האמבטיה.

ב"ה במצב כלכלי יחסית סבבה, אבל בעלי מאוד חסכן ולא אוהב להוציא כסף על דברים שבעיניו סתם, וחא כ"כ מבין למה חשוב לי גם המראה או דברים שהם לא הכרחיים ממש

וגם הוא פעם ממש לא היה מבין במחירים של דברים והכל היה נשמע לו יקר, ופשוט הייתי שולחת אותו כל פעם לעשות לי סקר שוק של כמה הדברים עולים לא ביד שתיים או במבצעים או עלי אקספרס כדי שיבין על מה אני מדברת ולמה מה שאנירוצה זה זול יחסית ולא יקר... בהתחלה ממש הייתי שולחת אותו על כל דבר והיום הוא כבר עושה את זה בעצמו, סתם חיפוש מהיר בגוגל ולהסתכל על התוצאות הראשונות לראות מחירים פחות או יותר (ודרך אגב, ככה ראינו כמה דברים שרצינו לקנות יד 2 כי חשבנו שיהיו יקרים ופתאום מצאנו בתקציב שלנו לא יד 2)

ואפשר לשאול איזה עגלה? לי נשברה השבוע ספורטליין וגם לא מצליחה להתקפל, בעיקר לא מצליחה להשכב אחורה

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

כאילו שאין לה שום חיתוך

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

או חצאית גזרה גבוהה וחולצה בתוך החצאית

בגדול, כל חיתוך שמונח על הבטן (ולא מעליה),

וגם קצת ניסוי וטעיה של גזרות של חולצות.

חצאיות גיזרה ישרה

חצאית פליסה (קפלים) וחולצה מבד אלגנט בפנים או בחוץ (תלוי בגובה וברוחב)

חולצה בפנים וחגורה

שמלות קומות

שמלות עם תפרים שחותכים את הטופ באזורים הקריטיים או שמלות שהעיצוב עם כאלה רצועות בד מכווץ (מתקשה להגדיר) שתפורים על הטופ. סגנון שיש היום להודולה וגם יש דגמים דומים שאפשר להזמין משיין.

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ תחרה או סרוג עם חורים גדולים שנחתך על הבטן

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ מקושקש שנחתך על הבטן

טופ גיזרה רחבה עם חצאית ישרה

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

יש הרבה אפשרויות, הבאתי גם כמה דוגמאות.. בהצלחה

בסוף זה תלוי גזרה ומבנה גוף

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

אולי אנחנו לא מדברות על אותה דונה?

כי אני אפילו לא מצליחה לדמיין איך זה נוח לעומת עגלה. כשאני הולכת למקום עם מדרגות, אני משאירה את הדונה ברכב, מעדיפה להוציא עגלה לפתוח לקפל מאשר להסתבך עם הדונה במדרגות.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷