א. יכול להיות שהוא כן מצליח להבין ממך את הלחץ.. 

ב. את צריכה להגיע איתו למצב שהוא מצליח פעם אחת. למשל אם את מרגישה על ידי הבעות הגוף שהוא משדר שהוא בכיוון

או פשוט נסי להושיב אותו באופן יזום כמה פעמים עד שיצליח. ברגע שהוא יצליח- הוא יבין יותר טוב את העניין הזה ומשם הדרך תהיה קלה יותר

ג. זה באמת לוקח יותר זמן לפעמים הם חוששים מהשירותים, יש כאלה שאפילו מעדיפים שישימו להם טיטול ורק אחרי זה, זה קורה. ממליצה לך לא ללחוץ עליו למרות שזה קשה לפעמים כדי שלא יווצרו לו פחדים סביב הנושא הזה. (מזמינה אותך לפירוט באישי, אם בא לך)

אני יודעת שזה מה שדורשים בגנים, ובצדק. זה מאוד מעמיס על הסייעת להחליף לילדים במשך היום.

אבל ברגע שהחוק בארץ השתנה, וגם שלוש הפך להיות במסגרת ה"חינוך חובה חינם" (או מה שזה לא יהיה..)- אז בעצם אין לגן אפשרות לקבוע שמי שלא גמול לא יכול להגיע לגן.

יש ילדים, יותר בנים אאל"ט, שמה לעשות- הם לא גמולים גם בגיל שנתיים וחצי. יש הרבה ילדים שרק בגיל שלוש מצליחים.

אני חושבת שהלחץ שלך לגבי הכניסה לגן לא צריך להפוך ללחץ כלפי הילד להיגמל. לחץ זה הדבר האחרון שעוזר לילד להיגמל. והרי גם אחרי שילד גמול הוא מפספס לפעמים- וגם עם זה הסייעת צריכה להתמודד.

יש לי ילדה אחת שרק אחרי פסח בגן שלוש התחילה לחזור הביתהבאופן קבוע בלי להחליף בגדים באמצע היום.

ובגן שלה היו ילדים שהיו עם טיטול כמעט כל השנה.

אין מה לעשות, שולחים בתיק בגדים להחלפה באופן קבוע, וכלפי הילד משדרים רק עידוד והצלחה.

אבל אצלנו בחיים לא התקשרו.

אי אפשר להזעיק את ההורים פעמיים ביום מהעבודה כל יום אם הילד, מה לעשות, לא גמול.

זה לא הגיוני. וכאמור- לחץ על הילד לא יעזור לו להיגמל.

נשמע שהוא דווקא ממש קלט את הלחץ שהיה עד עכשיו.

לא הצלחנו לגמול את בתנו כשנכנסה לגן 3, וגם לא אח"כ.

היא היתה הולכת לגן עם טיטול (וטייץ מתחת החצאית כדי שהילדות האחרות לא יראו את הטיטול).

הסייעת היתה מקסימה, אך כנראה בגלל העומס (36 ילדות בגן) - היא הצהירה שהיא לא מחליפה לה. 

זה לא היה כ"כ נוראה עם הקטנים, הטיטול לא היה כ"כ ספוג עד שהיא חזרה הביתה,

אבל לגבי הגדולים - אי אפשר כמובן להתעלם...

אם היא עשתה גדולים בטיטול התקשרו אליי או אל בעלי. ב"ה שהעבודה של בעלי במבנה צמוד לגן. 

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות