@-עדי
היא כבר תתן מספיק נימוקים

למה שלא תצאי למסע למקומות של פרעות "ת"ח ות"ט"?

או מסעות הצלב..

מה הקטע כאילו?

ואני לא מרגישה כל קשר לנושא.. 

ביהדות אין עניין להסתכל אחורה.

עושים את זה לפעמים כדי לדעת איך להמשיך קדימה.

אבל כל "קידוש השואה" שנעשה פה זה בגלל שזו ההצדקה היחידה לציונות החילונית.

לא, אני אישית לא מכירה כאלו שניצלו ממסעות הצלב וכו' אבל כן יש לי קרובי משפחה ששרדו את השואה. 

מה זה קשור?

מה העניין להתמסכן על העבר?

ללב יש תפקיד חשוב מאוד מאוד והוא אפילו העיקר!

אבל הוא ממש לא זה שצריך להכוין את העניינים ולא דרכו מחליטים "צדיקים ליבם ברשותם"

שאל בצדק למה לא סיור פרעות תרפט

שחשוב לך לצאת וזה יתרום לך אז תסעי.

מבחינה רוחנית אם את מרגישה היזק אז זה שאלה אבל אני מניח שזה לא הכוונה.

אבל אם את יוצאת אז ראוי שתקראי את הבעיות בתועלת עצמה ז"א למה בעצם יכול להיות שהיציאה עצמה לא נותנת תועלת חינוכית רוחנית למרות שנראה ככה בהתחלה, ואז תדעי להיזהר ולהטמיע את התועלת מהיציאה בך ולא לאבד את זה לשווא.

קיצור נראה לי אם את אישית רואה תועלת לעצמך אז תצאי.

אבל מבחינת עצמי אני יודעת שבעז"ה בלי נדר לא אסע לחו"ל  לדברים אחרים אז השאלה היא אם זה שווה את היציאה או לא. בלב כבר וויתרתי אבל אמרו לי שזה הזוי שיום גוש קטיף הרבה יותר עצוב ומזיז לי מיום השואה ויש בזה משהו..

בחודשים אייר וסיוון בהם התרחשו מסעות הצלה את גם חושבת שצריך להיות עצובים במיוחד וזה צריך "להזיז לך"?

ביהדות אין דבר כזה אבל לאומי על זה שמלא יהודים מתו.

רק הזכירו את זה על הדרך בט' באב או בעשרב בטבת וכד'.

בט' באב לדוגמא יש קטע כזה לקרוא ספרי שואה וכאלה.

בעיני זה עיוות עצום.

אנחנו מתאבלים על חורבן הבית.

ואפילו לא זה העיקר,אנחנו בעיקר מתאבלים על עכשיו על זה שעכשיו הוא לא נבננ.

לכל אורך היהדות היו פרעות ובכל זאת אף אחד לא חלם לתת להם מקום כמו שנתנו לשואה.

מי שקידם את זה בעיקר הציונים שלפחות לאלה מבינם (והם הרי היו הרוב..) שחילונים זו הצדקה היחידה לקיום המדינה.

אני לא מבין למה דתיים משתתפים בכל הפסטיבל הזה הזה של "זכרון השואה".

שבלצאת מהארץ. אני כנראה לא אדם מספיק רוחני.

בכל מקרה אני חושב שזה דבר חשוב אם אדם מרגיש שהוא מנותק מזכרון השואה לצאת למסע. אני חושב שיש לימוד והפנמה חשובה של הרבה דברים כאשר נפגשים עם כאבים וחורבן בסדרי גודל כאלה.

יש שיקולים נגד:

יציאה מהארץ (אפשר להתיר מצד לימוד תורה שלא יכול להתקיים בארץ)

פרנסה לגויים אנטישמיים (אכן בעיה, אבל אם יש משהו שחשוב לי לעשות אין איסור לפרנס גויים אפילו אם הם אנטישמיים                                      בשבילו,אולי לא ראוי אבל במקרה כזה שיש לזה חשיבות כל כך גדולה אני חושב שאפשר, אבל                                        צריך לזכור שזה ויתור ברמה מסויימת)

זה חוויה שעוברת מתישהו ולא משאירה רושם (זה טיעון אמיתי השאלה היא האם תצליחי בכל זאת לנסות להטמיע את                                                                         התכנים והמסקנות מהמסע ואז תהיה תועלת חינוכית)

קיצור אם את עושה בירור ורואה בצורה ברורה מה את מרוויחה ומה את מפסידה ואת עושה את השיקולים ומחליטה שיותר חשוב לך לצאת אז בהצלחה.

כל הטיול חופרים על איך בני האדם יכולים להגיע לשפל המדרגה ולהיות כ"כ אכזריים וללמוד מכך להבא ולאהוב כל אדם..

ואת הסיבה האמיתית שמאחורי השואה הם שוכחים.. תשארי בבית וזהו..

לפני הטיול עושים לכם הכנות ענקיות על השואה ועל כל הזוועות שקרו שם, ואתם באים עם ציפייה לראות ולהרגיש את זה.

אבל עבר המון שנים מאז, ושיפצו את כל המחנות והכל.. אז הרגש כבר לא יעבוד כ"כ.. 

חברים שלי אמרו שהם התאמצו כדי לבכות שם..

אבל אם את כ"כ רוצה לנסוע אז תסעי.. למרות שלדעתי זה סתם טיול מיותר..

מה יש לך לחפש בחו"ל?!

יש מספיק מקומות שמיציגים הכל בארץ.

אם את רוצה להזדעזע,לכי תשמעי סיפורים מניצולי שואה.

זה גם כסף שהולך לגויים,אנטישמים שסתם מרוויחים מלא מכל המסעות האלה.

שמעתי שיש מסע אחר, קצת דומה בארץ. במקום להוציא את הכסף לגויים,תתרמי אותו לניצולי שואה שחיים בארץ במצב קשה.

ולפי דעתי,לא צריך לצאת מהארץ אא"כ זה משהו שיכול להציל חיים,לדוגמת ניתוח שאין בארץ.

זה ארץ הקודש,הארץ שחלמו עליה מלא מלא דורות. נשפכו כ"כ הרבה דמים בעבורה.

זוהי דעתי בגדול..

בהצלחה בהחלטה! 

לפי דעתי,

אם כבר את בוחרת אולי לצאת,

אז עדיף לחכות שנה, או במקרה הצורך אפילו עוד אחת, כדי להיות בטוחה,

במקום לצאת ישר ואז להתחרט..

לא נראה לי תהיה להם בעיה..

אבל חשוב שתצאי עם החלטה ברורה ולא אני יוצאת אבל לא בטוח שחשוב לי.

בהצלחה! 

לא מכירה אנשים שהמסע לא הותיר בהם חוויה..!

אני חושבת שאם יש לך לב שיכול לכלול את כל הרע אז לצאת אבל אם את אם לב חלש( כמוני ) לא לצאת...

צאי! זה חשוב!

תריך לבקר בעבר להכיר אותו ולהיזהר ממנו. התרבות המצרית שהייתה חזקה ותופסת וגרמה ל80% מעם ישראל לא לרצות לצאת ממצרים הייתה חזקה מדי ולכן עם ישראל נצטווה להתרחק כיון שהיא עוד עלולה לפתות את האדם לחזור לשם. עם התרבות הנאצית זה לא כל כך אותו דבר.

רצה להיגאל ולעלות לארץ ישראל.

כולם רצו לברוח. אף יהודי לא רצה להיות בשלטון הנאצי גם מבחינה אידאולוגית פילוסופית

היה העבר והיום הוא לא אקטואלי אבל זה לא אומר שאין טעמים נסתרים אחרים.

על פי הרב קוק יש דברים שנתקדשו מצד זה שהם קניין באומה לנצח ולכן הם נשארים. אבל להשליך בהכרח בין מצרים לכל אומה זה ממש טעמא דקרא וזה בטוח לא מחייב.

את יודעת מי המציא אותה? יגאל אלון

זה מקור שמוסמך להוריד אנשים מהארץ ולגרום להם לפרנס גויים? לא נראה לי

"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל".

אך כמו שאמרו, לא מפיו של יגאל אלון אנו חיים.

אגב זה נראה לי סיסמא מאוד יהודית.

אין איסור לפרנס גויים. וכנ"ל על פי רוב הפוסקים (נראה לי על פי כולם) אם נחשיב את התועלת התורנית רוחנית שביציאה לפולין כלימוד תורה אז כולם יתירו.

"הביטו צור חוצבת ומקבת בור נוקבתם הביטו אברהם אביכם ואל שררה תחוללכם"

קיצור נראה לי מוזר שצריך להביא מקור לזה שצריך ללמוד מהעבר ושההתבננות ההיסטורית מגדלת את האדם.

בכרך הראשון מסדרת ‘בינה לעיתים’ צועד הרב זאב סולטנוביץ’ לאורו של ר’ יהודה הלוי בספר הכוזרי, בהסבירו למלך כוזר מדוע נפתחו עשרת הדברות במילים: “אָנֹכִי ה’ אֱ-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם” ולא נאמר: אנכי אשר בראתי את העולם והאדם? תשובתו של ריה”ל מבררת את יסוד מחשבתו האמונית: ההתבוננות ההיסטורית. מניתוח המאורעות ההיסטוריים ומבחינת ההתרחשויות העולמיות מתגלה העניין האלוקי. דברי ימי העולם הם המסלול שבו מובילה ההשגחה האלוקית את האנושות מן התוהו אל ימות המשיח. היסטוריה היא המצע לצמיחת רעיונות ומחשבות, והיא שדה ההתגוששות בין התרבויות והתפיסות הרוחניות הגדולות ביותר. אורה של התורה הולך ומאיר לאיטו, ומוביל את העולם אל עתידו הגאולי.

הרב סולטנוביץ באמת עוסק בזה המון

ומבחינה חוויתית לדעתי נהנים שם... לי יש עוד כמה שנים

אבל אני מדברת בתור אחת שמאד אוהבת היסטוריה...

ואני גם אף פעם לא נסעתי לשם כי אי לא בגיל עדיין...

"אם שווה לצאת בשביל זה מהארץ" מאיזה בחינה? מה פוגע בך שאת יצאת מהארץ?

אין לך אפשרות אחרת. זה לא איסור הלכתי וזה מותר לכתחילה. אם אדם רוצה דבר והוא לא יכול להשיג אלא מגויי עובד עבודה זרה מותר לו לכתחילה. האיסור לסחור עם עובדי ע"ז זה רק בימי אידיהם או שלושה ימים לפני וכו' אבל מכאן את רואה שכל שאר הזמן מותר.

ולגבי היציאה עצמה אני פשוט לא מבין איזה נזק את רואה בלצאת מהארץ.

אבל שוב זה פשוט התלבטות שלך

אבל תשקלי את שני הצדדים ותראי מה עדיף. אין לי דרך לעזור או להביע דעה.

בהצלחה!

לכן קראתי המון בשתי החוברות של העדויות ממשפט אייכמן, מאותה סיבה קראתי גם ספרי שואה רבים. והניצחון של סבא שלי זה ללכת עם הנכדים שלו ברחובות ירושלים. 

לא אמרתי שאסור לפרנס גויים, את פשוט מפרנסת את הצאצאים של הרוצחים, מבחינת ההגיון זה פשוט טפשי. 

ללכת לשמה, לומר בכל מיני מצעדים שניצחנו, ואח"כ ללכת לקנות קולה מהפולנים זה מזעזע אותי.

אני חושבת שזה דבר נכון לעשות.

לזכור, ולכאוב, ולעולם לא לסלוח.

אבל תלוי עד כמה את רגישה לכאב הזה.

(אני למשל, למרות שאני חושבת שזה רעיון נכון,

לא מסוגלת לדרוך על אדמה עליה נרצח סבא שלי.)

פחדתי ממש ממש שאני אפחד ואלחץ בפולין.

שאני אראה דברים מזעזעים וכאלה.

אבל סה"כ אין דברים מלחיצים. בעיקר שומעים סיפורים, רואים מבנים וכדומה..

המסע (אצלנו לפחות) היה מאוזן רגשית, ונגיד אחרי מיידנאק (מחנה השמדה) הלכנו לישיבת לובלין ורקדנו ושמחנו! אחת החוויות המרגשות. כלומר זה לא כל הזמן רק דברים עצובים מאד, מראים גם את העם היהודי שהיה לפני, כדי להבין את גודל האובדן.

אני מאד ממליצה לצאת למסע.

אבל חשוב שזה יהיה מבחירה מודעת שלך, תשבי עם עצמך ותחשבי מה את רוצה לקבל במסע, יתרונות וחסרונות של לצאת וכו'

וכך תחליטי האם לנסוע או לא. את לא צריכה להיות בטוחה ב100%, אני למשל יצאתי עם הרבה מאד ספקות ויום לפני עוד התלבטתי לא ללכת.. מזל ששילמתי הרבה בשביל זה

תכל'ס שני ההחלטות שתחליטי- גם אם כן וגם אם לא, יהיו משמעותיות-

אם לא, אז זה מאד משמעותי לבחור לא לצאת מהארץ בכלל, גם למסע.

ואם כן- המסע מאד משמעותי.

בקיצור זה תלוי רק בך, כל החלטה שתעשי בצורה מחושבת תהיה טובה, אם כי אני ממליצה באופן כללי לצאת למסע.

בהצלחה!

 אני....נגד... למה? קודם כל יש לך את יד ושם פה בישראל!

אנחנו לומדים בבית ספר על המורשת שלהם, וכל מה שהם רצו זה לעלות לארץ, לראות בבנינה

ואנחנו חוזרים לשם!!  מה יש כבר לראות שם??

אנשים מסרו את נפשם, גם בארץ ישראל... יש לך בכל הארץ לטייל....חסר לך מקומות בישראל?

נופים עוצרי נשימה...  קבר רחל, מערת המכפלה...

ועל מסע לפולין צריך לשלם טבין ותקילין והכל הולך לגויים שם...

אני לא אומר שגם לא צריך ללכת לשם, אנשים מסרו את נפשם, אבל למקום כזה,

אני אישית לא יחזור בחיים.   אידאולוגית. 

יום טוב.   תחליטי רק טוב!!

יש לכן מסע חלופי בארץ במקום?

זה חוצלארץ ואת מפרנסת את הפולנים האלו

ובקשר ללהתחבר

תקראי ספרים.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....