@-עדי
היא כבר תתן מספיק נימוקים

למה שלא תצאי למסע למקומות של פרעות "ת"ח ות"ט"?

או מסעות הצלב..

מה הקטע כאילו?

ואני לא מרגישה כל קשר לנושא.. 

ביהדות אין עניין להסתכל אחורה.

עושים את זה לפעמים כדי לדעת איך להמשיך קדימה.

אבל כל "קידוש השואה" שנעשה פה זה בגלל שזו ההצדקה היחידה לציונות החילונית.

לא, אני אישית לא מכירה כאלו שניצלו ממסעות הצלב וכו' אבל כן יש לי קרובי משפחה ששרדו את השואה. 

מה זה קשור?

מה העניין להתמסכן על העבר?

ללב יש תפקיד חשוב מאוד מאוד והוא אפילו העיקר!

אבל הוא ממש לא זה שצריך להכוין את העניינים ולא דרכו מחליטים "צדיקים ליבם ברשותם"

שאל בצדק למה לא סיור פרעות תרפט

שחשוב לך לצאת וזה יתרום לך אז תסעי.

מבחינה רוחנית אם את מרגישה היזק אז זה שאלה אבל אני מניח שזה לא הכוונה.

אבל אם את יוצאת אז ראוי שתקראי את הבעיות בתועלת עצמה ז"א למה בעצם יכול להיות שהיציאה עצמה לא נותנת תועלת חינוכית רוחנית למרות שנראה ככה בהתחלה, ואז תדעי להיזהר ולהטמיע את התועלת מהיציאה בך ולא לאבד את זה לשווא.

קיצור נראה לי אם את אישית רואה תועלת לעצמך אז תצאי.

אבל מבחינת עצמי אני יודעת שבעז"ה בלי נדר לא אסע לחו"ל  לדברים אחרים אז השאלה היא אם זה שווה את היציאה או לא. בלב כבר וויתרתי אבל אמרו לי שזה הזוי שיום גוש קטיף הרבה יותר עצוב ומזיז לי מיום השואה ויש בזה משהו..

בחודשים אייר וסיוון בהם התרחשו מסעות הצלה את גם חושבת שצריך להיות עצובים במיוחד וזה צריך "להזיז לך"?

ביהדות אין דבר כזה אבל לאומי על זה שמלא יהודים מתו.

רק הזכירו את זה על הדרך בט' באב או בעשרב בטבת וכד'.

בט' באב לדוגמא יש קטע כזה לקרוא ספרי שואה וכאלה.

בעיני זה עיוות עצום.

אנחנו מתאבלים על חורבן הבית.

ואפילו לא זה העיקר,אנחנו בעיקר מתאבלים על עכשיו על זה שעכשיו הוא לא נבננ.

לכל אורך היהדות היו פרעות ובכל זאת אף אחד לא חלם לתת להם מקום כמו שנתנו לשואה.

מי שקידם את זה בעיקר הציונים שלפחות לאלה מבינם (והם הרי היו הרוב..) שחילונים זו הצדקה היחידה לקיום המדינה.

אני לא מבין למה דתיים משתתפים בכל הפסטיבל הזה הזה של "זכרון השואה".

שבלצאת מהארץ. אני כנראה לא אדם מספיק רוחני.

בכל מקרה אני חושב שזה דבר חשוב אם אדם מרגיש שהוא מנותק מזכרון השואה לצאת למסע. אני חושב שיש לימוד והפנמה חשובה של הרבה דברים כאשר נפגשים עם כאבים וחורבן בסדרי גודל כאלה.

יש שיקולים נגד:

יציאה מהארץ (אפשר להתיר מצד לימוד תורה שלא יכול להתקיים בארץ)

פרנסה לגויים אנטישמיים (אכן בעיה, אבל אם יש משהו שחשוב לי לעשות אין איסור לפרנס גויים אפילו אם הם אנטישמיים                                      בשבילו,אולי לא ראוי אבל במקרה כזה שיש לזה חשיבות כל כך גדולה אני חושב שאפשר, אבל                                        צריך לזכור שזה ויתור ברמה מסויימת)

זה חוויה שעוברת מתישהו ולא משאירה רושם (זה טיעון אמיתי השאלה היא האם תצליחי בכל זאת לנסות להטמיע את                                                                         התכנים והמסקנות מהמסע ואז תהיה תועלת חינוכית)

קיצור אם את עושה בירור ורואה בצורה ברורה מה את מרוויחה ומה את מפסידה ואת עושה את השיקולים ומחליטה שיותר חשוב לך לצאת אז בהצלחה.

כל הטיול חופרים על איך בני האדם יכולים להגיע לשפל המדרגה ולהיות כ"כ אכזריים וללמוד מכך להבא ולאהוב כל אדם..

ואת הסיבה האמיתית שמאחורי השואה הם שוכחים.. תשארי בבית וזהו..

לפני הטיול עושים לכם הכנות ענקיות על השואה ועל כל הזוועות שקרו שם, ואתם באים עם ציפייה לראות ולהרגיש את זה.

אבל עבר המון שנים מאז, ושיפצו את כל המחנות והכל.. אז הרגש כבר לא יעבוד כ"כ.. 

חברים שלי אמרו שהם התאמצו כדי לבכות שם..

אבל אם את כ"כ רוצה לנסוע אז תסעי.. למרות שלדעתי זה סתם טיול מיותר..

מה יש לך לחפש בחו"ל?!

יש מספיק מקומות שמיציגים הכל בארץ.

אם את רוצה להזדעזע,לכי תשמעי סיפורים מניצולי שואה.

זה גם כסף שהולך לגויים,אנטישמים שסתם מרוויחים מלא מכל המסעות האלה.

שמעתי שיש מסע אחר, קצת דומה בארץ. במקום להוציא את הכסף לגויים,תתרמי אותו לניצולי שואה שחיים בארץ במצב קשה.

ולפי דעתי,לא צריך לצאת מהארץ אא"כ זה משהו שיכול להציל חיים,לדוגמת ניתוח שאין בארץ.

זה ארץ הקודש,הארץ שחלמו עליה מלא מלא דורות. נשפכו כ"כ הרבה דמים בעבורה.

זוהי דעתי בגדול..

בהצלחה בהחלטה! 

לפי דעתי,

אם כבר את בוחרת אולי לצאת,

אז עדיף לחכות שנה, או במקרה הצורך אפילו עוד אחת, כדי להיות בטוחה,

במקום לצאת ישר ואז להתחרט..

"הכל סובב את האשכנזים". 

לא מכירה אנשים שהמסע לא הותיר בהם חוויה..!

אני חושבת שאם יש לך לב שיכול לכלול את כל הרע אז לצאת אבל אם את אם לב חלש( כמוני ) לא לצאת...

צאי! זה חשוב!

תריך לבקר בעבר להכיר אותו ולהיזהר ממנו. התרבות המצרית שהייתה חזקה ותופסת וגרמה ל80% מעם ישראל לא לרצות לצאת ממצרים הייתה חזקה מדי ולכן עם ישראל נצטווה להתרחק כיון שהיא עוד עלולה לפתות את האדם לחזור לשם. עם התרבות הנאצית זה לא כל כך אותו דבר.

רצה להיגאל ולעלות לארץ ישראל.

כולם רצו לברוח. אף יהודי לא רצה להיות בשלטון הנאצי גם מבחינה אידאולוגית פילוסופית

היה העבר והיום הוא לא אקטואלי אבל זה לא אומר שאין טעמים נסתרים אחרים.

על פי הרב קוק יש דברים שנתקדשו מצד זה שהם קניין באומה לנצח ולכן הם נשארים. אבל להשליך בהכרח בין מצרים לכל אומה זה ממש טעמא דקרא וזה בטוח לא מחייב.

את יודעת מי המציא אותה? יגאל אלון

זה מקור שמוסמך להוריד אנשים מהארץ ולגרום להם לפרנס גויים? לא נראה לי

"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל".

אך כמו שאמרו, לא מפיו של יגאל אלון אנו חיים.

אגב זה נראה לי סיסמא מאוד יהודית.

אין איסור לפרנס גויים. וכנ"ל על פי רוב הפוסקים (נראה לי על פי כולם) אם נחשיב את התועלת התורנית רוחנית שביציאה לפולין כלימוד תורה אז כולם יתירו.

"הביטו צור חוצבת ומקבת בור נוקבתם הביטו אברהם אביכם ואל שררה תחוללכם"

קיצור נראה לי מוזר שצריך להביא מקור לזה שצריך ללמוד מהעבר ושההתבננות ההיסטורית מגדלת את האדם.

בכרך הראשון מסדרת ‘בינה לעיתים’ צועד הרב זאב סולטנוביץ’ לאורו של ר’ יהודה הלוי בספר הכוזרי, בהסבירו למלך כוזר מדוע נפתחו עשרת הדברות במילים: “אָנֹכִי ה’ אֱ-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם” ולא נאמר: אנכי אשר בראתי את העולם והאדם? תשובתו של ריה”ל מבררת את יסוד מחשבתו האמונית: ההתבוננות ההיסטורית. מניתוח המאורעות ההיסטוריים ומבחינת ההתרחשויות העולמיות מתגלה העניין האלוקי. דברי ימי העולם הם המסלול שבו מובילה ההשגחה האלוקית את האנושות מן התוהו אל ימות המשיח. היסטוריה היא המצע לצמיחת רעיונות ומחשבות, והיא שדה ההתגוששות בין התרבויות והתפיסות הרוחניות הגדולות ביותר. אורה של התורה הולך ומאיר לאיטו, ומוביל את העולם אל עתידו הגאולי.

הרב סולטנוביץ באמת עוסק בזה המון

ומבחינה חוויתית לדעתי נהנים שם... לי יש עוד כמה שנים

אבל אני מדברת בתור אחת שמאד אוהבת היסטוריה...

ואני גם אף פעם לא נסעתי לשם כי אי לא בגיל עדיין...

"אם שווה לצאת בשביל זה מהארץ" מאיזה בחינה? מה פוגע בך שאת יצאת מהארץ?

אין לך אפשרות אחרת. זה לא איסור הלכתי וזה מותר לכתחילה. אם אדם רוצה דבר והוא לא יכול להשיג אלא מגויי עובד עבודה זרה מותר לו לכתחילה. האיסור לסחור עם עובדי ע"ז זה רק בימי אידיהם או שלושה ימים לפני וכו' אבל מכאן את רואה שכל שאר הזמן מותר.

ולגבי היציאה עצמה אני פשוט לא מבין איזה נזק את רואה בלצאת מהארץ.

אבל שוב זה פשוט התלבטות שלך

אבל תשקלי את שני הצדדים ותראי מה עדיף. אין לי דרך לעזור או להביע דעה.

בהצלחה!

לכן קראתי המון בשתי החוברות של העדויות ממשפט אייכמן, מאותה סיבה קראתי גם ספרי שואה רבים. והניצחון של סבא שלי זה ללכת עם הנכדים שלו ברחובות ירושלים. 

לא אמרתי שאסור לפרנס גויים, את פשוט מפרנסת את הצאצאים של הרוצחים, מבחינת ההגיון זה פשוט טפשי. 

ללכת לשמה, לומר בכל מיני מצעדים שניצחנו, ואח"כ ללכת לקנות קולה מהפולנים זה מזעזע אותי.

אני חושבת שזה דבר נכון לעשות.

לזכור, ולכאוב, ולעולם לא לסלוח.

אבל תלוי עד כמה את רגישה לכאב הזה.

(אני למשל, למרות שאני חושבת שזה רעיון נכון,

לא מסוגלת לדרוך על אדמה עליה נרצח סבא שלי.)

פחדתי ממש ממש שאני אפחד ואלחץ בפולין.

שאני אראה דברים מזעזעים וכאלה.

אבל סה"כ אין דברים מלחיצים. בעיקר שומעים סיפורים, רואים מבנים וכדומה..

המסע (אצלנו לפחות) היה מאוזן רגשית, ונגיד אחרי מיידנאק (מחנה השמדה) הלכנו לישיבת לובלין ורקדנו ושמחנו! אחת החוויות המרגשות. כלומר זה לא כל הזמן רק דברים עצובים מאד, מראים גם את העם היהודי שהיה לפני, כדי להבין את גודל האובדן.

אני מאד ממליצה לצאת למסע.

אבל חשוב שזה יהיה מבחירה מודעת שלך, תשבי עם עצמך ותחשבי מה את רוצה לקבל במסע, יתרונות וחסרונות של לצאת וכו'

וכך תחליטי האם לנסוע או לא. את לא צריכה להיות בטוחה ב100%, אני למשל יצאתי עם הרבה מאד ספקות ויום לפני עוד התלבטתי לא ללכת.. מזל ששילמתי הרבה בשביל זה

תכל'ס שני ההחלטות שתחליטי- גם אם כן וגם אם לא, יהיו משמעותיות-

אם לא, אז זה מאד משמעותי לבחור לא לצאת מהארץ בכלל, גם למסע.

ואם כן- המסע מאד משמעותי.

בקיצור זה תלוי רק בך, כל החלטה שתעשי בצורה מחושבת תהיה טובה, אם כי אני ממליצה באופן כללי לצאת למסע.

בהצלחה!

 אני....נגד... למה? קודם כל יש לך את יד ושם פה בישראל!

אנחנו לומדים בבית ספר על המורשת שלהם, וכל מה שהם רצו זה לעלות לארץ, לראות בבנינה

ואנחנו חוזרים לשם!!  מה יש כבר לראות שם??

אנשים מסרו את נפשם, גם בארץ ישראל... יש לך בכל הארץ לטייל....חסר לך מקומות בישראל?

נופים עוצרי נשימה...  קבר רחל, מערת המכפלה...

ועל מסע לפולין צריך לשלם טבין ותקילין והכל הולך לגויים שם...

אני לא אומר שגם לא צריך ללכת לשם, אנשים מסרו את נפשם, אבל למקום כזה,

אני אישית לא יחזור בחיים.   אידאולוגית. 

יום טוב.   תחליטי רק טוב!!

יש לכן מסע חלופי בארץ במקום?

זה חוצלארץ ואת מפרנסת את הפולנים האלו

ובקשר ללהתחבר

תקראי ספרים.

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.