והילדה בוכה בחוץ ואני בוכה בפנים והשמים אדומים
בעיניים עצומות אני מביטה למרחק=טיפשות מוחלטת
יום יבוא ואני אחייך זה יקרה רק בעוד שבעה גלגולים אבל סבבה
את עוד חושבת שהעולם ניתן להשפעה, שהוא משתפר או יכול להשתפר, אני חכמה יותר, אני צריכה לכרות לי חלק מהמוח
אני לא מתנשאת, ברור לי שכולם בעצם יודעים יותר ממני אבל אין לי דרך להתעלם ממה שאני חושבת
וזה נחמד להיות אדם רע זה מספק הלוואי שהייתי מצליחה לעשות את זה
מדהים אני אדם כל כך חכם וכולם הצליחו להבין את העולם חוץ ממני
והדממה מעיפה מבט בשקט מזוייף ומסלקת אותו
אני מתגעגעת לחוסר תקווה זה מספק
ולזמן שבו חשבתי שאני צודקת
או לזמן שבו הלכתי בדרכים של אחרים
אני אדם מטופש הולך בדרך של עצמו ולא מאמין בה
וסגול הוא הצהוב החדש
אולי מוזיקה זה דבר רע שירים כאלה לא יכולים להגיע ממקום טוב
אני לא בדיכאון פשוט יש לי תאונה עם המוות והשתילו לנו איברים הפוכים
והילדה לא בכתה אף פעם
ואני כן יודעת לכעוס אני םשוט יותר חזקה ממכם ומסוגלת להסתיר את זה
ואת מתה אז זה לא משנה בכלל
ולפעמים יש ילדים קטנים שלא מקבלים סוכריות
והשמיים עכשיו ורודים
או אדומים אבל לא אדום של דם אדום של פצע
והפרח האהוב עלי הוא צבעונים לבנים
וסליחה היא מילה נזילה היא נשפחת על שולחנות מנקה כתמים ויוצרת אותם בו בזמן
אני רוצה להרוג מישהו כי אז אני אהיה רעה זה יהיה הרבה יותר קל ככה
או להיות טובה
ולבכות
אני מוזרת אבל בדרך מאוד מאוד רעה
וילדות זה דבר טוב ואני לא בטוחה שהיתה לי אחת כזאת
