מישי?? רעיון??
מתוסכלתתתתת
מישי?? רעיון??
מתוסכלתתתתת
רייצ'ל=)בתכלס זה שנה סטלה .. יש לחץ לקראת סוף שנה.
אבל זה תלוי אם את משקיענית או לא
שנה פשוט...
אני צריכה ללמוד איך יושבים יותר מרבע שעה ולומדים (!!!) אבל לומדים לא ...
אוחח
לא ציפיתיייייי..לפיד בוער!באממת זה ככה??
השישית היתה לי הההשנה שנה כיפית, מלאה בשמחה מטורפת!!
אין לי כח לייאוש,תסכול,חרישות.
אני אחת מטבעה ששמחה ומפחדת לשקוע בגלל הלימודים האלה,..
וכן,אני אחת כזאתי שלא מסוגלת לחרוש.. לא בנויה לזה!! ובשיעורים יש פעמים שאני גם מאבדת כבר ת'ריכוז מרב שיעמוום!! ואז באמת לפני כל מבחן יושבת פי אחד וחצי מהזמן שהייתי יכולה לשבת אם רק הייתי מקשיבה בשיעור..


מה עושים במצב כזה??
איך מתמודדים?
זה לא כזה נורא כמו שמתארים את זה
ואם תחליטי שזה שנה כיפית,
ולוקחים תבגרויות בצחוקים
ולא נחנקים מהם
אז יהיה כיף.
כי סה"כ הרבה חברות, וכיףףף
דרשתי קרבתיך..
בצל ירוקאני האמת לא מאוד למדתי. בקושי הייתי באולפנה.
וואלה, אני מתחרטת.
הכי חשוב - זה לא לחפף. ללמוד כמו שצריך כל השנה גם אם קשה.![]()
לא אומרת להיות חננה רצח. אבל מינימום של למידה כל השנה.
אצלי גם זה לא היה, וכשאתה מגיע לבגרויות.. קשה קשה.
כי פתאום אתה רוצה מאוד להצליח.
וחוץ מזה, באמת, אחלה שנה.![]()
יש מלא מלא ימי חופש וזה מה זה בפאנן ![]()
עושים דברים עם חברות.. נהנים מהחיים.
ומה הכי כיף?
להבין פתאום שאשכרה סיימתי י"א![]()
הייתה אחלה שנה!!!
מצטרף מאוד ל"בצל ירוק"!
את הבגרויות לקחתי בקלילות, לא למדתי אליהם יותר מידי, וממליץלהתחיל ללמוד אליהם כבר מתחילת השנה (ללמוד בקטנה, לא באטרף).
בעיקר, כדאי ומומלץ מאוד לעשות כמה דברים משלך שאתה לא מחויב אליהם- לדוג' לימוד גמרא, כושר, אופניים, כדורסל, עבודה מידי פעם וכו'... בהצלחה, והעיקר תמיד בשמחה!!!
מסכימה מאוד!!
לא לקחת קשה..
ואצלנו אומרים שהשמינית יותר קשה- אני מאמינה להם משום מה..
באמת, השביעית- זה הכל בראש!!
זו שנה כייפית מאוד- וצריך לבחור איך לקחת אותה..
ב"הצלחה ענקית לכולם
הבגרויות לא תופסות יותר מאשר שלושה חודשים הכי הרבה וטיפה למידה במהלך השנה (אבל ממש טיפה...)

אולי ללמוד הרבה הרב קוק..
זה ממש טוב
אבל דווקא מהסיבה שאני די סטלנית ומפחדת להכשל.....
במיוחד באנגלית![]()
ממש אשמח לעצות מועילות מבנות ששרדו אתזה
אישית, זו אחת השנים שהכי נהניתי.
ממש ניצלתי אותה וכייפתי.
יש בגרויות, סבבה
אחרי הבגרות הולכים עם חברות לכייף.
ולא נלחצים מכמויות החומר
לי אישית היא היתה השנה הכי טובה אבר 
שנה שבה את פשוט יכולה לבנות עצמך אחרי שכבר מרגישה בטוחה במקום שלך ובמסלול חיים
אני במהלך השנה לא התרכזתי בללמוד(דיי לא עשיתי כלום) ואז בסוף שנה חרשתי ואז יצא שגם הפסדתי את כל תקופת הבגרויות וגם נדפקתי במגנים.. לעומ"ז חברים שלי גם עשו שטויות וזה וגם למדו כל השנה ואז הם יכלו קצת לנוח אפילו קרוב לבגרויות..
בשביעית באמת צריך ללמוד אבל הכי חשוב זה איך:
להביא פוווווווווול אוכל
ללמוד עם מישהי כיפית וזורמת שיודעת לעשות מדי פעם הפסקות של חירפון בשביל לפרוק מתח![]()
וללמוד בדרך שאת אוהבת כי ככה תוכלי יותר להתחבר ללימוד
וסתם נקודה למחשבה-אם לא תלמדי ורק תעשי חיים כל הזמן ההורים והמורים ילחיצו אותך ויכעסו עלייך ואז זו באמת תהיה שנה לא כיפית..
*והכי חשוב כל כמה ימים לתפוס כמה חברות ולעשות משהו ב-א-מ-ת כיף כדי להשתחרר!!!!![]()
אז המון בהצלחה!!! אני מאוד נהנתי השנה מקווה שאת גם תהני...
זה שלב! ואת צריכה לעבור אותו! ואת יכולה לעשות אותו כיפי מאוד. שביעית זו שנה שבד"כ כבר יותר מיושבים מהחמישית -שישית. את כבר יותר מכירה את הבנות בשכבה שלך ויש זמן למעבר. להכיר בצורה שונה, לא לרוחב (להספיק לדבר עם כולם ולהכיר ברמה החיצונית) אלא לעומק- לחזק קשרים ולבנות חברויות עמוקות. ב"ה סיימתי שביעית בסיפוק אדיר! גם מבחינה לימודית, אבל גם מבחינה חברתית וגם מבחינת עצמי.. להכיר יותר טוב ודעת מה אני רוצה מעצמי בחיים באופן יותר ממוקד ובהיר. וכמו שכל דבר בלתי ידוע נראה מפחיד.. כשנכנסים זה בכלל לא ככה.. זה שצריך ללמוד יותר זה לא באמת כזה קשה.. ומלא פעמים במשך השנה מצאתי את עצמי אומרת : "וואלה שביעית זה לא כזה ביג דיל כמו שכולם מלחיצים"...
הרבה הצלחה!
השיטה היא לראות מה יש לפניי כרגע ולא לדחות או להדחיק. רק ככה מצליחים!
1. להשתדל ליצור תוכנית ולהיצמד אליה. למשל- לא לחכות למבחנים או מתכונות כדי לחרוש. ללמוד טוב כל השנה.
לפני מבחנים או מתכונות או בגרויות- לחלק את החומר ל "מנות"- ולפרוס את זה על פני זמן מספיק ללמידה.
לעשות הפסקות וצ''ופרים שישמחו ויעודדו...
אם קל לך ללמוד עם בנות- לשבת איתן וללמוד.
אם נוח לך יותר לבד- אם אופציה.
2. למצוא חברות טובות ולכייף איתן.
3. למצוא חברות ולדבר איתן. לשחנש.
4. ליצור קשרים משמעותיים עם בנות.
5. למצוא זמן לאירועים שוברי שגרה- טיול, התנדבות, הדרכה בתנועה ....
זו שנה כיפית. בונה. משמעותית מאד מאד.
תהני ממנה!
בהצלחה!
מוזמנת אם צריכה...
ללמוד טוב *כל* השנה (אבל לא יותר מדי - רק כדי להקל על התקופה האחרונה )
זה השנתיים האחרונות שלך אז צריך גם *להנות*- תחביבים חברים בנע
בתקופה של הבגרויות - אני חשבתי כל הזמן מה אני אעשה בחופש וזה נתן לי פוש ללמוד
אל תקשיבי לכל מי שאומר שזו שנה קשה ומפחידה וזה, כי זה חרטות!!
אחת השנים שהיו לי,
וקשה לי להתרכז הרבה זמן
ולא למדתי כל השנה (רק לפני מבחנים)
ולא הייתי נכנסת לשיעורים
ועדיין עושים את זה, ובטוב ובכיף.
מטיילים נהנים.
מפתחים קשר אמיתי עם החברות. כבר לא סתם לדבר ולהכיר, אלא מעבר. עמוק יותר.
הלימודים זה רק חלק קטן,
זאת שנה ככ מבררת ועמוקה. ממש תגיעי לנפש שלך בצורה חזקה.
תבני תהיי מה שאת רוצה, תחלמי.
וגם תעשי בגרויות, שזה בקטנה וזה עובר.
אין לי מושג למה כולם ככ מלחיצים על זה,
יצא כזה הרבה פעמים שאמרתי 'באנה מה העניין של כולם להלחיץ זה אחלה תקופה!'
קיצור כנסי בנחת, בראש טוב, זו שנה גדולה!!!
הלוואי שהיה אפשר שוב 


משו..
איך אפשרררר??
ממוצע לגמרי לגמרי
ברור שלמדתי שעות ושניסיתי להשקיע בתקופה של הבגרויות,
אבל בסדר לא היה ככ נורא כמו שתיארו את זה כולם!!
היה עבר ממשיכים הלאה.
סופו של דבר מה שזוכרים זה הקטעים הטובים הטיולים וזה...
ועוד איזה מחכנת הולכת להיות לנו....![]()
נחל
לפיד בוער!<צ>
תודה לכל העונים..עודדתם

לפיד בוער!בס"ד
שתהיה שנה טובה לכולם!!
מלאה סיפוווווקקקק![]()
וו..לא לשכוח-
:
להיות בשמחהההה אמיתית תאאאאאמיד![]()
![]()
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...