עבר עריכה על ידי ריעות. בתאריך כ"ג בתמוז תשע"ה 15:15
אז לא הצלחתי לישוןוגם לא להבין עד הסוף
מה שכן
הצלחתי להשתלט על עצמי, וזה כבר יפה
הציפיה הזו מעצבנת אותי
אבל היא מובנת
למה אני שוב מגיעה למקומות האלו?
ולמה אנשים מתעקשים לא לדון בכבוד?
בסופו של דבר, אף אחד לא מושלם
אפילו לא אלו שהכל מאוד נהיר להם
ובעיות יש בכל מקום
כן
זהו
אני עצובה בגלל זה, ובו בזמן נחושה ומלאת הקלה
עצוב שכאלה דברים קורים
מישהו ראה את הסרט 3096 ימים? אני מפחדת שהוא יעשה לי סיוטים ומצד שני הוא נשמע נורא מעניין
ומישהו מכיר את הת'ר דייל?
ולפעמים כשתל אביב אינה נסגרת, אני צועד עם הקצב של העיר
מתחת לרגליי היא מהמהמת צלילים שיירקמו בסוף לשיר
בגלל שבחרתי טוב לי
הגדר הטובה בילבל אותי לגמרי |נבוך| אני צריכה רב פרטי
אני הגדרתי את זה כהלכה, היא כבחירה חכמה
אתמול שני אנשים חשובים אמרו לי שאני חכמה
היה טןב לבכות באמת.סוף סוף
ולצחוק
אני חושבת שההורים שלי ממש מאושרים כשהם רןאים אותי צוחקת
הלוואי וידעתי לצייר
ככה הכאב נראה: בגודל של אגרוף, צורה של גבשושית, ושחור שחור. ואפשר להקטין אותו. אה ויש לו אצבעות
הסטוריה
מה עם הספר שלי
אוח
ומה אני הולכת לעשות עם זה? יש לי תחושה שאני צריכה לעזוב ודי
לא שזה יקרה
אני פשוט מכורה נואשת
היה כיף לראות שוב פעם קרובים קרובים
אני צריכה כבר לסיים את שרלוק
ואז פרינדס
ואז ביג טיים ראש
ואז בית אנוביס
|נושם עמוק| מה אני הולכת.לעשות עם זה? זה כואב מדי, מדי
גם לו צריך לומר תודה. רואים? רואים?? טוב להיות אחד שדן לכף זכות
אני רק רוצה לשיר כל היום
זה מייאש
(בעיקר כשבנצי מנשנש)
תכף תשעה באב. אמאלה
ואני רוצה לשחק
יש מאות סרטים שאני צריכה לראות
זה לא ייגמר לעולם
בא לי יער
ופלסטלינה
ואוכל טעים חדש
בא לי בית
ואנשים
וכלב
ומקום לעבוד בו
וילדים
וחלונות גדולים
וים
וחיוך
אחח. איזה יום
וזהו
