חסדי שמיים מרובים, עצומים. צאו וראו כי טוב ה'. הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.
משאול תחתיות הוציאני ובמקום גבוה שמני. את מצבי הפך לטובה גדולה ואת התורה אשר אהבתי זכה אותי ללמוד יומם וליל. בהשגחה פרטית עצומה בורא עולם דאג שזה יחכה, אני לא הבנתי למה ומדוע, אך היום מבין אני ויודע גם יודע, ומבין מה היה וקרה אם זה היה לפני. הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. חסדי ה' גדולים הם מאוד, כמה טוב להגיד בבוקר חסדך ה' ואמונתך בלילות. וכל הטוב הזה אף על פי שעברתי על דברך ורשע אני, ואף על פי כן הטוב הגדול הגיע ושומע אתה לתפלותי.
אבל צערי מה גדול הוא שכפוי טובה אני ואין בי התעוררות גדולה בכל זמן להודות לך מעומק הלב ואיני מצליח להודות לך מליבי אף על פי שרוצה אני. אנא מלך מלכי המלכים זכני ה' יתברך להודות לך באמת. בהתלהבות וזכני לעבדך בשמחה, זכני לעשות לך נחת רוח, אני באמת אוהב את תורתך, מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי, כל כך אוהב אני ללמוד את תורתך הקדושה, כלכך נהנה אני מלשבת על דף גמרא ותוספות, ויקר ל מאלפי זהב וכסף, אני מניחם בצד והולך לתורתך הקדושה. התחביב הגדול ואהוב עלי הוא לימוד תורתך הקדושה, תודה רבה לך ה' יתברך שזיכיתה אותי לעסוק בתורה, תודה רבנו של עולם על טוב כולכך גדול שלא היה לי ולא חשבתי שיהיה.
רק כאבי שעוד נשארו בי אנא מלך עולם, רק אתה יכול, בבקשה תקח כי אם לא אבדתי.
בכל מקום הם מופיעים ומחמירים. וזה נורא ואיום. נורא כשאני חושב על זה ברצינות.
ואני באמת מפחד מהלבנים ולכן כבר שנים שאני מפספס אז אנא עשה נס.
בטוח אני שאתה אוהב אותי.
אני בטוח שהכול לטובתי ואין אתה עושה לרעתי.
אז אנא, עשה אל תאחר.
תודה אבא, תודה!
"אם אמרתי מטה רגלי חסדך יסעדני"
