לעיתים, זה לא שאתה נהי'ה שמן יותר, אלא שפתח הכניסה נהי'ה משום מה צר יותר... ואז כדאי שלא תעבור דרכו.
אל נא תשכח, שזנב הוא זנב ולא איזו חתיכת תוספת קטנה שקשורה לה מאחורנית. ויותר משהזנב קשור לבעליו, בעליו קשור אליו.
-אי'ה
הרבה יותר משעשע לנהל שיחה עם מישהו שלא זורק לך מילים קשות וארוכות כמו: "השתלשלות העני'ינים הרגילה בנסיבות כגון אלו היא כדלקמן", ומסתפק בכמה מילים קצרות ופשוטות כמו: "קח עוגה, פו".
אם אתה מתישב ומרגיש שאתה לא מספיק חשוב פשוט תקום ותזדקף. דודה של ינשוף טוענת, שאפשר, שזו עצה שימושית לעוד הרבה דברים שהיא מכירה...
המחשבה ותשומת הלב הן שעושות את ההבדל הקטן... (ואני אומרת, ההבדל הגדול)
שים לב לאן שאתה הולך, כי לא בכוונה אתה עלול להגיע בדיוק למין שומקום.
אף אחד לא אוהב להישען על המעקה, שעל גדת הנהר, כשאבן גדולה נוחתת לה פתאום מלמעלה.
נסה לא לשבת על הקוצים.
א. זה הורג אותם לגמרי;
ב. מישהו בונה עלי'הם אולי את ארוחת הצהרי'ים הבאה שלו.
ומי שלו טעם מחית דרדרים מוקרמת בשמש יער חורפית מוגשת קרה או חמה, לא טעם מחית מימיו.
ברגע שגילית איזו מכפות הרגלי'ים היא הכף הימנית, כבר אין לך הרבה התלבטויות בקשר למי מהן היא הכף השמאלית. ואז נותרת רק הבעי'ה באיזו מהן להתחיל לצעוד. (זה גם חכם)
בשביל הבור (בור לא עם עיגול למעלה, עם עיגול באמצע.. כאילו, לא בור ברצפה, בור שלא כל כך יודע המון) האות א היא סתם שלושה מקלות. המשכיל בעת ההיא, כי יראה את המקלות הללו יקרא לבטח בקול" "א!!". (וניקוד כמו ה-א של האבא)
אתה לא יכול שלא לכבד מישהו שיודע לאי'ית מוצאי שבת אפילו אם הוא מאי'ית אותו בשגיעוט.
-השפן
