עד גיל חצי שנה הוא אמור להכפיל את המשקל שלו, ועד גיל שנה - לשלש אותו.

זו חתיכת משימה, לשלש משקל תוך שנה.

חייבים לעבוד על זה גם בלילה

בגיל 3 חודשים הוא חייב לאכול גם בלילה!!!

גמילה מאכילה בלילה יכולה להיות בגיל 9-10 חודשים, לפי העניין.

הוא שאת תאכלי טוב, תקפידי על שעות שינה, ותהיי רגועה.

כל הדברים האלה תורמים לייצור של חלב מזין.

בדרך כלל תינוקות שיונקים חלב מזין מספיק, מתחילים מעצמם לעשות הפרשים גדולים יותר בין הנקה להנקה בלילה.

ואם לא - סימן שהוא צריך את ההנקות התכופות האלו כדי לצמוח ולפרוח .

אז ממליצה לך לנסות להניק בשכיבה, ואז הוא יכול לישון לידך - במיטה, לפי הכללים של שינה בטוחה, או בעריסה/עגלה.

כך הרבה פחות מתעייפים, וכמעט לא מרגישים שקמים להניק.

בגיל שלושה חודשים תינוק יכול לישון 6 שעות רצוף לפחות. אפשר כל כמה לילות להוסיף רבע שעה.

ואחרי מספר לילות לשלוש שעות וחצי. לאט לאט.  גם התינוק לבד מגדיל את הפער.

אפשר ,אם רוצים, להגדיל את תדירות הארוחות אחרי צהריים. כדי שבטוח יהיה שבע.

לא עושים ככה.

אלא - אם יש במשך היום הפרשים גדולים יותר משלוש שעות, אז אפשר לנסות להקטין אותם לטובת הלילה.

וגם זה לא תמיד עובד.

ותדעי ששלוש שעות הפרש באופן מסודר לאורך היממה זה גם יפה.

יש תינוקות שתלויים על אמא כל היום.

חוץ מזה שגיל שלושה חודשים זה המן שבו תינוקות מגבירים את ייצור החלב על ידי הנקה תכופה. מה שנקרא קפיצת גדילה. זה שלב וזה חולף.

אחרי 3 שעות ובוכה מרעב? או אחרי שעתיים וחצי?

תמנעי ממנו אוכל עד שיעברו שלוש שעות ורבע או וחצי?

מצטערת אבל זה נשמע לי נורא ואיום...

אצלי הקטן קם לאכול עדיין בגיל שנה, אומנם לא מסיים בקבוק אבל זה מרדים אותו (הוא בלי מוצץ...)

ולדעתי הילד ידע מעצמו מתי להפסיק לקום. אם הוא קם כנראה שהוא צריך את זה.

וזו תקופה קשה שצריך לקום כל 3 שעות בלילה אבל צריך לדעת שב"ה זכית וזו כרגע המשימה שלך. יש כאלו שמתחננות לקום למישהוא כל 3 שעת. זו מחשבה שעזרה לי כשהייתי מיואשת מהקימות בלילה

וזה לא שהגיע הזמן לגמול. זה שהוא קצת גדל ומסוגל לעשות הפסקות ארוכות יותר.

פתאום תראי שישנת חמש וחצי-שש שעות רצוף.

אם זה לא קורה בינתיים, בגיל חצי שנה תוסיפי לו מוצקים. זה ישביע אותו יותר, ויעזור לו לעשות הפרשים גדולים יותר.

יש מיעוט שזה קורה אצלם לבד בסביבות גיל שנה (או אפילו לפני - מתי מעט).

מבין אלה שלא נגמלים בעצמם בסביבות גיל שנה (=הרוב) - שוב יש ויש.

בתרבות שלנו יש מיעוט אימהות שאין להן בעיה עם זה ומוכנות להמשיך כך גם הלאה (בחברות אחרות, בתקופות אחרות, באזורים אחרים בעולם - המצב שונה. אבל בתרבות שלנו לרוב האימהות קשה להמשיך כך). כשלא מנסים לגמול מאכילת לילה רוב הפעוטות נגמלים מעצמם בתהליך הדרגתי מאוד, ארוך מאוד, עם תקופות כאלה ותקופות כאלה והתקדמויות ונסיגות - כך שבערך עד גיל שלוש מתחילים לישון את רוב הלילות שלמים. אבל יש טווח גדול והרבה שונות מפעוט לפעוט.

ורוב האימהות, אלה שזה דורש מהן יותר מדי ולא מסוגלות להמשיך ככה מעבר למינימום ההכרחי* - גומלות באופן אקטיבי. יש המון שיטות, וחלקן מאוד ידידותיות כלפי התינוק.

ממליצה לא לדאוג לזה מעכשיו, אלא להתמקד באתגרים שאני בטוחה שלא חסרים לכם לעת עתה בבוא היום, בוודאי תמצאו לכם את הדרך שהכי תתאים לכם, שתיתן מענה הכי טוב לצרכים שלך ושלו.

* לגבי המינימום ההכרחי שהזכרתי - נראה לי שרוב יועצות השינה יגידו לך שזה חצי שנה, ורוב יועצות ההנקה יגידו לך שזה שנה. אני נוטה יותר לעמדה של יועצות ההנקה. כאמור, לשלש משקל תוך שנה זו משימה מכובדת מאוד, ובעיקר כשהקיבה כזאת קטנטונת. צום לילה שנורמלי בשביל מבוגרים - לא מתאים בשלב הזה. ויש להאכלות לילה משמעות גם מבחינת sids, לא עלינו - שזו סכנה שקיימת בכל השנה הראשונה.

אצלי אישית -

מצד אחד גם לי קשה מאוד לקום בלילות, מצד שני שמעתי שהנקה בלילה מפחיתה משמעותית את הסיכוי למוות בעריסה, לא עלינו ולכן אני סוחבת עד גיל 9 חודשים. בגיל 9 חודשים הסיכון למוות בעריסה קטן, וגם - פיזית הם עוד לא ממש יכולים לעמוד במיטה ולבכות.

לצערי הצלחתי להעביר להן את המסר רק ע"י בכי. פשוט להגיד להן, "לא, את הולכת עכשיו לישון" ולחכות שיחזרו לישון. זה כרוך בבכי ארוך, אבל בסוף הם מבינים את המסר. נכון שזה נשמע אכזרי, אבל לעומת הדור הקודם שיעץ לי להשאיר אותן בחדר בוכות עד שירדמו זה נראה לי הרבה יותר אמפטי, כלומר להישאר איתן בחדר עד שהן נרדמות.

באופן כללי אני מאוד בעד הגישה שהאמא צריכה לבחור לה שיטה שמתאימה לה אישית ושהיא מרגישה איתה נינוחה. כי רק את יכולה להרגיש את עצמך ואת התינוק שלך. בהצלחה.

מקריאה פה בשרשטר אני יכולה להבין שזה רע?

מה לעשות עם כן?

היא אוכלת ב12 בלילה וקמה שוב ב6 או 6.5 לאכול

כמובן שאף פעם לא מזיק לשים לב למשקל ולחיתולים.

אם הכול תקין פשוט תיהני מהמצב

רק קחי בחשבון שתינוקות משנים הרגלים. שאם יקרה לא תתאכזבי.

במקרה נתקלתי במשהו יפה שכתבו במקום אחר על הנקות בלילה, אולי זה יעזור להרגשה...

http://idanmelamed.co.il/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%A2%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%A3/%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA/

ועוד מאמר מאותו אתר על דפוסים שונים של שנת תינוקות:

http://idanmelamed.co.il/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%AA/

בהצלחה!

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות