כשהמחשבות מתערבבות אחת בשניה ועושות מלחמה ואתה מרגיש צורך להתייחס לכולם ואין לך כח או לא בא לך ויש הרבה מידי מחשבות בשביל יום אחד זה מתיש ומעייף.
ביום ראשון היה צום וכבר עברו שבוע ויומיים מאז יז בתמוז שה' ישמור אותנו
ובערב עשיתי סיבוב באופניים ושאלתי אותה אם היא רוצה גם ואמרנו יאלה ואני רציתי להפגש פה והיא רצתה שם ויצאתי פשוט אחרי עשר דקות אבל היא ענתה רק אחרי חצי שעה וזה היה קצת באסה כי זה היה יכול להיות מגניב שנעשה סיבוב אופניים ביחד
ואחכ היה טיול אופניים ועוד לפני שהגעתי לסניף אז נפלתי. כי מה הקטע,בבית באופנים שלנו אז תמיד אני פוחדת לעלות מהכביש למדרכות הנמוכות האלה כי זה מפחיד ליפול לצד אבל טוב אחלה אפפעם זה לא קורה.אתם יודעים,המדרכות האלה שמעוכות והם 4 סנטימטר גובה מעל הכביש.ואז רכבתי באופניים לא שלי ונפלתי ככה על כל הצד זה היה ממש מבהיל/מפחיד וגם תאמת מפדח קצת אבל מכפת לי.ונהיה לי שיפשוף בברך.אבל לא סתם שפשוף כמו של ילדים קטנים,משו משודרג כזה.וגם נקרעה לי החצאית בציני בברך ולא היתה סיכת ביטחון אז שמתי תמכנסיים שישתבח שמו שתכננתי ליסוע לסבתא כי ככה הבאתי פיגמה גם.קיצווררר..והיה לי כואב וכל שניה זה נדבק לפצע.והאופניים של מי שזאת בכלל לא נוחות.רק הידיות שלהם כאילו ההגה.אבל חוצמזה סתם אופניים גבוהות מידי ואיפשר להוריד ת'מושב ולא נוחות כאלה בקיצור.
ואז נסענו וכל שנה כבר כאב לי ונפלתי ולא הפסקתי כמעט ליפול.ובגלל שהם גבוהות מידי אז לא יכולתי לעצור כל רגע כי הרגליים בקושי הגיעו לרצפה.יוואוו זה היה-לא כיפ.וגמכן הבטטות האלה שקוראות לי עצלנית.נה נה נה.
ואז הבאתי ת'אופניים לאושר והלכתי ברגל ואחכ הדר באה ונסעתי באוטו והיא צריכה ללמד אותי נהיגה כבר וגם אבא צריך
ובכלל בקושי היה צל במקום הזה ובבוקר היה ממש טוב כי יצאתי מהבית ואז חזרתי ואז זאתי שלחה לי הודעה שאולי אני יביא תדבר כדי שנלמד קצת וממש ישלה ניסים לילדה והבאתי ובכלל לא למדנו והיא הכינה פיתות והיה מצחיק קצת ביום הזה
והארטיקים היו ממש טעימים
וכמה אנשים יכולים להצטלם יואו. אבל אמא אמרה שצריך ליות פשוט.לא להיות בכל תמונה אבל גם לא בכוונה לא להיות בכל תמונה.אז אני צריכה להתחיל להיות בתמונות..כי תכלס צודקת. וזה גם סנוב מידי לא להיות בשום תמונה
כמו בעלון שאני נראית שם רק איזה פעמיים בקטן מרחוק וגם זה במקרה אבל מכפת לי טוב לי ככה
אז אולי רק מעכשיו נתחיל ליות פשוטים
ואז..יצאתי לפניהם והחזרתי לה ת'אופניים הלא כיפיות שלה ולפחות בחזור הייתי לבד ולא עם חבורת ילדות שנעצרת כל רגע אז זה היה יותר מהיר ופשוט.ואז טסתי בחזרה לכניסה והספקתי תאוטטובוס לספתא ברגע האחרון ב"ה כי אחרת הייתי צכה לחכות שעתיים
ועליתי והיה מאחורינו מישו עם רדבק וכיפה וחולצה ירוקה כזאת (תם זה לא באמת חשוב) והדס אמרה לי אחכ שהוא הסתכל עלינו בנסיעה וניסה להבין איך אנחנו קשורות ואיך אנחנו קשורות ליפה גם
ואז הגענו
ותאמת שהיה ממש נחמד ואפילו כיפ
ובצהריים הכנו צ'יפס ושניצל תירס
וסלט
וציירתי את היהללו את שם ה' כי הוא צווה ונבראו
ולמדתי אותה איך מציירים ילדים חמודים עם פאות יפות
ובכלל לא יצא לי כמו שיוצא בדר"כ
ובא נראה אם אתם מזהים מיזה=) 
חח יצא חמוד כזה מצחיק
ובלילה היה באלי לי לשמוע שירים ואז אמרתי אתזה בקול ואז תפסתי תצמי (נראלי אפילו שזה היה בגלל איזה שרשור כאן) הי מה באלך לשמוע שירים כאילו,תרצי בית מקדש גאולה
אז התחלתי לשיר באאליי לשמועע שיריםם באלי-לשמוע שירים.באאלייי גאולה שלימהה באלי-גאולה שלימה
באאליי בית מקדשש באלי-בית מקדש.באליי סנהדרין בא-לי סנהד-רין!! וככה השתגעתי שם וחבל שאיפשר לקרוא מנגינות כי זה יצא מנגינה ככ מצחיקה משעשעת שכזאת. ואז הגיע גם באליי נבואה באלי-שתהיה נבואה.ואני אהיה אשת נביאים (אשת נביא!!אחד אחד!!) חח יואו היה מצחיק ואז יצא קול מצחיק בסוף!! החייההיים כזה.כמו מסרט משו.וואי ואז טליה התקשרה ועניתי לה.וסליחה ששיגעתי אותך אולי. ואז תמר התקשרה וזה היה עוד יותר מצחיק והדס סיפרה לה על האשת נביאים יואו טאטע.באלי עוד פעם ככה.יום כזה עם שיגעונות חמודים וטובים. באמת באמת שעדיף ליות משוגע שמח מאשר נורמאלי,גם לא דוקא עצוב,אפילו רגיל.
אבל אם אתה משוגע שמח רוב הזמן אז גם כשלפעמים יש דברים שגורמים לך להעצב אתה עצוב אבל במקום יותר שמח וזה עובר יותר בקלות. ועדיף לצחוק.אבל מותר גם לבכות לפעמים.בעיקר בכי של לב נשבר.כמו בתשעה באב.ולבכות לה'.אבל בכללי צריך וטוב לשמוח.
( איזה נחמד זה להתארס ורק אחכ ליות בת שבעשרה אבל באסה לחכות אחכ הרבה זמן בשביל אישור מבית משפט..
האנשים היותר מידי חברותיים האלו שיש להם 7 חברות טובות..אוח..מוזר,מוזר
פצע כואב בברך שמאל מהאופניים שיהיו בריאים של ההיא משמה.שלא עולים על עליות קטנות מהצד שלהם (רק מישר הם עולים) אין דבר העומד בפני הרזון. אפשר לעבור אפילו בתוך חור של מחט-זה יפה אמרה)
קיצור ואז בשלישי חזרנו הביתה.ואכלנו שלוש ציפסים ביחד,צ'יפס חטיף.ואני אכלתי כמעט שתיים.ואחכ היה לי ככ מגעיל.
וישלנו סבתא חמודה.ונהינו בערך עשירות.
ואז..ביום רביעי הלכנו לעשות קניות לשבת ועלה פוולל כסף ונשאר רק 17 שישים. והודיה החמודה! לא באה לקניות כי היא לא באה לשבת והיא לא רוצה להתבאס. ואז..זהו.הגלידה קצת נפתחה וחיכנו שנתיים לאוטובוס.סתם לא,אולי רבע שעה.
ולפעמים המצב ככ בטטה|: לא אוהבת שאבא ואמא כאלה..ככה. חח ובלילה המורה שאלה אותי אם אמרתי להם על הבגרות כי הרב אמר לה להגיד ואמרתי לה אוי גיוולעד והיא אמרה ממש אוי גיוועלד!!מה אני יעשה איתך עכשיו?? והיא גם עושה הרבה פעמים שתי,שני,סימני פיסוק ביחד.זה הכי יפה ככה..והיא אמרה שהוא בטוח לא יוותר לה אז אמרתי לה שלא תגלה לו קיצורר..ואז אחכ היא אמרה שהיא מרגישה שהיא הרסה לי את הלילה אז אמרתי לה שמזה לא כי זה היה ממש מצחיק!!באמת אני הייתי במיטה ופשוט צחקתי.ואחכ גם לאה אמרה שהיא שאלה אותה אתזה אבל לאה..אינלה בעיות (מהסוג הזה אהמ שירה) אז המורה אמרה לה שטוב היא תתקשר אליהם מחר. ואני חשבתי שנראלי אני יפסיק לחשוב ליות מורה רק בגלל דברים מהסוג הזה.
יום חמישי היה דיי סבבה נראלי. בערב נסעתי לירושלים והיה כיפ מאוד.ולא שמרנו נגיעה;) וזה היה פאדיחה הפעם הראשונה.והיה ממש כיפ. ואנחנו יום אחד נדע איך מגיעים לבתים האלה של החיילים בהר ציון שמה.חייבת ליות דרך להכנס.ועשינו טיול על הגגות קצת.והיה שם בית אחד או היתה שם סוגשל פנימיה לבנים עם חבל קשור בתקרה ומגבות עליו.ומרפסת כזאת.והם יכלים להרחיב.והיה שם מכשיר מגניב כזה שנראלי הוא בודק חשמל מעגל סגור פתוח וכאלו.וזה פדיחות להסתכל לאנשים לתוך הבית אבל לונורא.כי לא באמת ממש הצצנו. ומגניב לאנשים שגרים שם. והגג הכי שווה.
ווגם התפללנו בכותל וזה היה ככ בזמן כי ממש הייתי חייבת להתפלל כבר כי המוח שלי נסתם לגמריי ועוד עם כל המצב בטטה וזה.
וב"ה באמת ה' הביא ת'ישועה והיה יום שישי מצויין מצויין.ושמח כזה.וגם היה לי זמן בלי לעשות כלום.והכנתי עוגה.ושניצלים לשבת וקציצות ולמיני דברים עשיתי והיה יום טוב. וגם שבת היתה טובה. והיה קצת כיף קצת לא כיף שהודיה לא הגיעה אבל אושר באמת היתה חסרה.ושיחקנו ודיברנו ובלילה דיברתי המוווןןן ועשינו סיבוב ואז מישי נזכרה שעוד רבע שעה השעון שבת נכבה אז התחלנו לחזור ואז רצנו כמעט ובדקה האחרונה הספקנו כמה בנות להגיע למעלה (קומה 7!!במדרגות!! אבל גם מי שעלתה במעלית הספיקה כמונו) ולעשות שהשעון ימשיך עוד והם האריכו אותו עד אחד וחצי. כי כשהאור נכבה שם זה ה כ ל כולל השירותים אפילו.חוצממה שבשקעים אבל בשקעים היו רק מנורות קטנות כאלה שבקושי עושות אור
וזהו. הלכנו לישון קמנו התפללנו בערב עשינו קבלת שבת כמה בנות ובכלל לא היה נחמד מאוד חיממנו תאוכל עשינו קידוש ועוד קידוש וקידוש שלישי לקינוח ואז בכלל לא היו רעבות בנות ובקושי היו בשולחן וסתם סתם
ושיחקנו עתידות
ואמרו שאני יחזור לתקופת יהושע בן נון.ומתאים לי דוקא.וכלמיני דברים אמרו לא זוכרת בדיוק.ויכניסו אותי למאסר עולם בטעות
אבל זה רק בגלל שלא כולם היו. אבל לתקופת יהושע בן נון אף אחת לא תיקח לי.
וזהו. סעודשלישית ונגמרה בת. ובקושי בקושי בכלל לא דיברנו. ובאמצע סעודה שלישית אז העפנו פקקים של בקבוקים.מילאנו אויר בבקבוק וסגרנו כמעט עד הסוף ואז קפצתי עלזה והפקק באמת עף אבל הרגל כאבה.כי שכחתי שאחרי שקופצים עליו-האויר יוצא ואז כאילו קפצתי חזק ממש על הרצפה אז קצת כאב אבל לונורא. והיא קצת הצטרפה כי בהתחלה זה היה רק אני ורחל
ואחרי זה היא יצאה עם חנה למרפסת הזאת ונעלתי אותם וזה הי לא טוב.אוף ולא הייתי צריכה לעשות אתזה|: אופ
וזהו. סידרנו ניקינו עשינו הבדלה ניקינו עוד קצת החזרנו ת'בית למצב הרגיל שלו וזהו. ואני קלטתי אותה שהיא חיכתה כדי ליסוע איתי!אני ראיתי אתזה.וככ ריחמתי עליה כי גמאני ככה
ואז באמת היא נסעה איתי ואז אחכ היא אמרה תודה על הטרמפ ושבוע טוב ובכלל זה לא אני זה ב"ה שאבא יכל
ואתמול לא דיברנו בכלל בכלל. ואני מרגישה נורא מצחיק שאני כותב אתזה. ואם אתם רוצים אתם מוזמנים לצחוק. תצחקו.
נוו.צחקו כבר.זהו יופי.
ואז בלילה היא אמרה מה הבהיל אותה בבוטקה שמה בשבת ירושלים. ואנשים ככ חמודים גיוועלד
וזהוו.
אתמול היה מוזר מאוד.ואמא חזרה בלילה והיתה מוזרה גמכן
ואני הייתי כמעט עצבנית כמעט מכל דבר
ולא היה לי כח וסבלנות לשאלות ולבקשות שלהם.לא של אבא ולא של אמא ולא של העולם כולו.
והיום כבר עשרים ל11. ואתמול לא התאפקתי ועניתי לה.אבל לפחות זה היה רבע שעה אחרי.וגם הסתכלתי בהודעה רק אחרי 10 דקות
אמא בכלל היתה בטוחה שכל היום אני בסמסים אז אמרתי לה שבכלל לא אז היא אמרה רק חצי יום
ואופ.
וגם היום היא היתה קצת..עצבנית? בבוקר.וזה לא כיפ שככה.
ואני צכה ללכת לקנות אלכוהול ואצטון.ולהכין שניצלים.ולהמשיך את האלבום.ולקרוא באנגלית.ולעשות תרגיל במתמטיקה לפני שהמוח שלי מתנוון חס ושלום.
עכשיו זהו באמת נראלי.איי איי.
יומטוב.תודה ה'.
:^) מחייך עם אף
*-^_^-* איכשהו זה חיבוק
=) מחייך שלנו
:* נשיקה
;) קורץ
>.< אויש מויש כזה
^.^ סוגשל שמח.אולי ארנב
הנה ימים באים נאום ה' וכל הגבעות תתמוגגנה ושבתי את שבות עמי ישראל
*
- לקראת נישואין וזוגיות