1. כן. כי רציתי טבעי כל עוד אצליח לסבול וגם מפחדת מתופעות לוואי של האפידורל.

2. כן, ב"ה

3.כואב אך נסבל.. בידיעה שעוד מעט זה יגמר. מקווה בעז"ה לעשות זאת שוב (ילדתי פעמיים) (גילוי נאות, הלידות שלי יחסית קצרות ב"ה אז זה לא תמיד בר השוואה, לא יודעת איך הייתי מתמודדת עם 10 שעות כאלה...)

4.ל"ר

5.שערי צדק. לא היתה דולה. בלידה ראשונה היתה מישהישרצתה לקחת דם טבורי לבנק כללי והיא היתה איתי בחלק של הלחיצות ועזרה לי בתמיכה פיזית..

לקחתי אפידורל מלכתחילה ומרצון. לא רואה צורך לסבול בכוח. מעבר לכך, הייתה לידה ארוכה וכל הזמן הייתי נינוחה. הרגשתי את הגוף שלי לגמרי, מתי צריך ללחות מתי יש צירים, וכל זה פשוט בנחת עם המון סיעתא דשמיא.

שקשור לרחם אבל לא ללידה, עם הרדמה אפידורלית, לפני 4 ורבע שנים. עדיין ישנם זמנים שאני

מרגישה את הנקודה בה דקרו אותי בגב לאפידורל.

אגב, ילדתי פעמיים בשערי צדק ללא אפידורל. לפני יותר מ18 שנים.

באיכילוב,

הצירים היו כואבים מאוד בגלל שהלידה התחילה בירידת מים, הרגיש לי כציר אחד גדול,לחץ כל הזמן, לא הייתי מסוגלת לשבת

המקלחת עזרה מאוד, הייתה לי דולה, זה תרם הרבה,לידה ערכה כ7 שעות מירידת המים

ולמרות כל הכאבים, היה מ-ד-ה-י-ם, ב"ה יצאתי מהלידה בתחושת התרוממות רוח ממש, לא פתחו לי וריד, לא רציתי אפידורל בשום שלב, בחסדי ה' יצאתי ללא תפרים, 

ב"ה מקווה ללדת רק טבעי,

ובזמן שכבר היה לי כואב מאוד מאוד והיה לי קשה טשטשו את הכאב בעזרת גז שעזר מאוד!

אני מאמינה שבלידות הבאות גם כן אלד כך היה מיוחד!

במיוחד כשאני שומעת על כאלו שמרגישות פחות 'שותפות' בלידה- בלחיצות וכד' בגלל האפידורל.

חשוב לי להיות מפוקסת ולהרגיש את הלידה

1. רציתי ללדת בלידה טבעית משתי סיבות, א. המחשבה על אפידורל הפחידה אותי נורא.. ב. אם אמא שלי עברה את זה 11 פעמים בלי אפידורל, אני בטוח מסוגלת!

2. כן ב"ה

3. כואב, אבל לא כזה נורא, אעשה את זה שוב בעז"ה.

4. לא רלוונטי

5. שערי צדק, אמא שלי היתה איתי בלידה, היתה משמעותית, אבל בלידות הבאות נראה לי שארצה להיות לבד (עם בעלי כמובן).

1. בעקרון העדפתי בלי, בגלל החשש מסיבוכים ומההתאוששות, אבל לא הייתי נעולה על כך - תלוי בנסיבות.

2. פעם ראשונה עם, פעמיים בלי. 

3. תלוי בלידה. בלידה השניה היה טבעי - לידה מהירה מאוד (יחסית אלי - 3 שעות משהגענו עד שנולדה), הגענו, התארגנו, חוקן ועוד, ועד שהתלבטתי לגבי אפידורל, הייתי בפתיחה 8, אז ותרתי. פקעו מים ואחרי כמה לחיצות היא יצאה. התאוששות מאוד מהירה וטובה. בלידה השלישית - היה מיעוט קיצוני של מי שפיר, נתנו לי פיטוצין, לא היה קל, בשלב כלשהו רציתי אפידורל אך המרדים היה עסוק. נתנו לי טשטוש - והוא עשה את העבודה, הלידה התקדמה, חבל לידה היה כרוך פעמיים, ואני חושבת שעדיף היה לעבור את זה בטבעי כי יכלתי להגיב בדיוק - מתי ללחוץ ומתי לא. ההתאוששות סבבה.

4. בפעם הראשונה הייתי 21 שעות בחדר לידה, אחרי 15 שעות נשברתי ובקשתי אפידורל, נגמר בחדר ניתוח בלידת ואקום בגלל ראש גבוה מדי, וגם בגלל שבגלל האפידורל לא הבנתי איך אני אמורה ללחוץ... ההתאוששות לא היתה קלה (בריחת שתן במשך כשבוע...)

5. פעמיים ברמבם ופעם בביקור חולים לפני האיחוד. לא לוותה אותי דולה. אני לא אוהבת לערב עוד אנשים זרים בתהליך וסומכת על עצמי וכמובן על סיעתא דשמיא.

לא רציתי במיוחד לידה טבעית, ואין לי שום דבר נגד אפידורל.

קיבלתי אפידורל בפתיחה 2.

ההתאוששות הייתה קשה לא בגלל האפידורל אלא בגלל התפרים. סיוט.

1. רציתי מאוד. חששתי מאפידורל (ואכן בלידה שניה לקחתי והיה לי ממש לא טוב). מאמינה שיש לי יכולת ללדת טבעי.

2. לידה ראשונה ושלישית- טבעי. בע"ה גם רביעית בקרוב.

3. לידה ראשונעה היתה קשה מאוד. לידה שלישית- חוויה מדהימה, לידה מהחלומות...

4. לא היתה לי דולה, אבל המיילדת היתה מיוחדת וטובה מאוד.

1. לא מעוניינת באפידוראל. מכיוון שבלידה הראשונה היחידה שלקחתי אפידוראל הכאבי ראש היו מטורפים. ובעיקר מכיוון שבלידה טבעית חווים את הלידה. וזו חוויה כ"כ קסומה ששווה בשבילה לחוש את תחושות הלידה.

ב.ילדתי 6  לידות טבעיות.

3. אכן אלד טבעי גם בלידה הבאה, בעז"ה. אני מגדירה זאת ככאב מתוק, כאב שמקרב לה'.

5. ילדתי בבי"ח בנהריה,ללא דולה.

לידה רגועה ושמחה,

בידיים מלאות!

גם עם אפידורל חווים, פשוט בלי צעקות.

אני יודעת על בשרי מה זה לצעוק בלידה....

מלידה אחת יצאתי לגמרי צרודה!!

אבל הייתה לי גם לידה יפה, שבה הכול הסתדר יפה.

הגעתי עם הדולה לחדר הקבלה, ולא היה תור בכלל. הייתי בפתיחה 5.

הכול תיקתק, לא היה צורך בהתערבויות מיוחדות.

התקלחתי בנחת (בחדר לידה טבעית), קיבלתי עיסויים והרבה תמיכה נפשית.

אחרי 5 שעות בחדר לידה, ילדתי.

כל הלידה לא צעקתי, עד הלחיצות.

להגיד לך שלא כאב? זה שקר!!

כאב מאאאוד!!! אבל כשהכול מתנהל כשורה, אפשר לצלוח את הכאב!!!

עברתי גם לידה עם אפידורל וגם שתיים בלי.

בזו עם האפידורל הרגשתי כאילו באיזשהוא אופן זה קורה בלעדי...

בלידה טבעית המעורבות של האם היא הרבה הרבה יותר משמעותית, גם טכנית- פיזית, וגם רגשית ונפשית.

מכיוון שהיתה לי לידת אפידורל יש לי למה להשוות, ואכן הרגשתי יותר את הלידה בלידה טבעית.

בקשו לשתף בחוויות אישיות ואכן זה מה שעשיתי.

תגובות כשלך, אנונימית יקרה, גורמים לי ולעןד חברותי לא להשתתף בפורם.

בתור אחת שעברה לידה עם אפידורל, בלי יותר מדי אפשרות אחרת

כאב לי לשמוע שבלי אפידורל אין חוויית לידה. 

1. לידה ראשונה רציתי ללדת בלי, לידה שניה לא כ"כ.., לידה שלישית ורביעית לא באתי סגורה אבל העדפתי לא לקחת.

בכללי מעדיפה תמיד לא לקחת תרופות ואמרו שההחלמה קלה יותר בלי.

2. 3 לידות אפידורל. לידה רביעית בלי.

3. בע"ה ארצה ללדת שוב בלי אפידורל, אבל זה תלוי בלידה.

4. לידה ראשונה כבר לא עמדתי בכאב, שניה פחדתי שיכאב(וילדתי חצי שעה אחרי שקיבלתי), שלישית עברתי הרב בלי אפידורל אבל היה ארוך מאד אז לקחתי.

5. שערי צדק קפלן ומעייני הישועה.

בלידה רביעית כאב הרבה פחות מהלידות הקודמות והיה מהיר יותר ולכן היה לי מעולה בלי אפידורל.

אבל בלידה ראשונה ושלישית זה היה נצרך ועזר מאד, ובלידה שניה הרגיע את הפחד..(לא היו כאבים מטורפים)

1. לא

2. כן, פעמיים..

3. קשה מאד אבל כנראה שאעשה זאת שוב..

4

5. איכילוב ומעייני הישועה, בלי דולה. בלידה האחרונה במעייני הישועה הייתה לי מיילדת שעודדה אותי ללדת בתנוחת כריעה וממש עזרה לי.

1. מאוד רציתי- רציתי להוכיח לעצמי שיש לי הכוח לעבור את זה בלי משככי כאבים, שהגוף שלנו מותאם ללידה... וגם לא רציתי את החשש שבדקירה לאפידורל ואתההשפעות שיש לפעמים לאפידורל אחרי.

2. בלידה הראשונה לא, נתנו לי אפידורל אך מאוחר מדי (פיחה 8) והוא לא השפיע. כן עשה לי כאבי גב אח"כ.

בלידה הזו רציתי לידה טבעית, התכוננתי, חשבתי על זה, למדתי על עיסויים, תרגילים עם כדור, תרגלתי נשימות והרפתי בשירותים לאורך ההריון, כתבתי תכנית לידה- וב"ה ילדתי טבעי.

3. בלידה הראשונה עברו רק 6.5 שעות מפתיחה 3 (אז הגעתי לבי"ח) ועד ללידה, כך שלא חששתי מאורך הלידה, והאמנתי שאני מסוגלת להתמודד עם זה, מכיוון שצפיתי שהלידה תהיה קצרה. 

בפועל- היו צירים עוצמתיים ברמות, כמו בלידה הראשונה, אבל הייתי ממש שמחה בהם, הרגשתי עוצמה ולא סבל, ואני מצפה כבר ללדת שוב! (הלידה לקחה רק 3 שעות מהרגע שהתעוררתי באמצע הלילה ועד שהתינוק נולד!!!!! אז לא חוכמה...)

4.

5. זאת בלניאדו, הייתה מיילדת ממש בראש הטבעי, עזרה לי ממש, ואמא שלי כמובן,שבלעדיה אני לא יולדת (:

דולה זה חיצוני לי מידי. מאחר והיה סיכוי שאמי לא תגיע, דיברתי עם חברה בגילי שאולי תתלווה אליי... העדפתי את זה על פני מישהי "חיצונית" לחיי.

1. לא, לא, לא

2. בלידה אחת לא הספקתי אפידורל ובדיעבד אני שמחה בזה, היא היתה מהירה אז

זה גם לא היה נורא...

3. אם תהיה לי לידה מהירה וקלה אעשה את זה, אם הלידה תיקח זמן ויהיה ממש כואב אז לא

4. לא קרה

5. קפלן, בלי דולה, אולי אם הייתי יולדת בלי אפידורל לידות ארוכות הייתי רוצה עזרה פיזית

בפן הנפשי דולה זה ממש לא בשבילי

1. לא. היה לי ברור שארצה אפידורל ברגע שאוכל לקבל! למה? כי הכאב מפחיד אותי ולמה לסבול סתם?

2. לא, ב״ה קיבלתי אפידורל כבר כשהגעתי לבי״ח.

כל השאר פחות רלוונטי מן הסתם..

מעדיפה במאה אחוז חווית לידה עם אפידורל, להיות נינוחה ומשוחררת, מאשר ה״חוויה״ עם הכאב שכל כך מפחיד אותי.

1. לידה ראשונה רציתי,אך היא נפתחה בירידת מים והצירים נהיו כואבים תופת, ביקשתי מייד אפידורל שהקל ועזר מאוד ונתן לי כח להמשיך. לידה שניה רציתי בלי אפידורל כי חשבתי לעצמי מה כבר יכול להיות, הלידה התקדמה מהר מאוד ואכן לא היה זמן לאפידורל, הלחיצות היו סיוט שאי- אפשר לתאר, מה שגרם מאוחר יותר לסוג של דכאון אחרי לידה, ידוע שאחת הסיבות להתפתחות דכאון כזה יכולה להיות סבל של כאבים שהיולדת מרגישה שיכלו להמנע ממנה.

מלידה שלישית והלאה (יש לי 8 ילדים)- רק אפידורל, לכתחילה גמור, לא מפחית לי מעוצמת החוויה בכלל...נותן לילדים אמא שמחה שרוצה להביא עוד, בטוחה שאם לא היתה קיימת אפשרות לאפידורל הייתי הרבה יותר מונעת הריונות.

2. עניתי בתוך 1

3. עניתי בתוך 1 

4. עניתי בתוך 1 

5.בלידה השניה בלי האפידורל הייתי עם דולה והיא זו גם שלחצה לכיוון הטבעי...חוץ מזה עם אמא שלי, פעם אחת בשבת עם חברה טובה. אני יולדת בגלל אזור מגורים בבית חולים מסויים שמאוד דוגל בשיטה טבעית וצריך ממש להפעיל שם לחץ לקבל בזמן אפידורל, אבל אני עושה את זה.

כמו שכתבתי,עניתי מהמקום שלי כדי להראות שמי שמרגישה ממש פחדים מלידה יכולה להיות יותר רגועה כי גם אפידורל זה לא סוף העולם ולא כמו שלפעמים נותנים לאמהות תחושה שזה לא בסדר מכל מיני סיבות של השקפה.

אבל יש בצד זה סיכונים וכל אחת מגיבה אחרת מן הסתם אז נא לא לקחת את התגובה שלי כעצה למישהי מה לעשות או לא.

את השניים הראשונים ילדתי עם אפידורל,  לא הייתי מסוגלת לחשוב על ההתמודדות עם עוצמת הכאב.

בגלל שאין תחושה, לא מרגישים האם לוחצים נכון, מה שיכול לגרום ל... טחורים ושאר מרעין בישין. לקח לי הרבה מאוד זמן לחזור לשגרה אחרי הלידה (חודש- חודשיים), לשבת, ללכת כמו שצריך...

בלידה השלישית רציתי לנסות משהו אחר, חשבתי שאולי כך תק' משכב הלידה תעבור בצורה קלה יותר.

ואכן כך היה.

חשוב לי לומר שהמיילדת היתה מדהימה  (ילדתי בבי"ח מאיר בכפ"ס, מיילדות מדהימות, וזורמות בקטע הטבעי).

ביקשתי לדחות את האפידורל עד לנק' שבה כבר לא אוכל לסבול, היא הרגיעה אותי ואמרה שניתן לתת אפידורל עד פתיחה 8 (!!) ושאין לי מה לדאוג.

הצירים התפתחו, היה כואב, אין מה לומר, וב"ה בסוף ילדתי בלי אפידורל. שלוש שעות אחרי הלידה כבר התהלכתי במחלקה, בלי שום כאב, שום טחורים וכו'.

את הלידה הרביעית כבר היה לי ברור שאעשה בלי אפידורל. וגם אחריה ב"ה לא היו שום בעיות.

תראי, זה אינדווידואלי לכל אחת. כמה יכולה לסבול את  הכאב ולא להגיע מותשת ללידה עצמה.

אני יכולה לומר בוודאות שכדור פיזיו, הליכה בזמן הצירים ולא ישיבה על המיטה (בבי"ח מאיר מאפשרים, בבי"ח קפלן- שם ילדתי את הרביעית, לא מאפשרים וזה ממש תוקע ומעכב את זמן הצירים) מזרז את התהליך ומקל על הכאב.

יש גם מכשיר (השתמשתי איתו בלידה האחרונה, לא זוכרת את שמו) שמעביר זרמים חלשים לאזור הגב, מה שמטשטש את כאב הצירים. זה גם עוזר, יש את זה אצל דולות והן משכירות את זה ליולדות.

לא לקחתי דולה. לבזמן צירים אני מעדיפה להתרכז עם עצמי... לא יכולה שייגעו בי... ושוב, גם כאן זה אינדווידואלי. מכירה הרבה חברות שבירכו את הדולה שלהן אחרי הלידות.. 

שיהיה בהצלחה בע"ה.

ובבריאות. הכי חשוב!!!

גם בשתי הלידות הראשונות רציתי, אבל בסופו של דבר עד שהתקבלתי ללידה הייתי כ"כ מותשת שלקחתי אפידורל.

הלידה השלישית (לפני כמעט 13 שנים) התקדמה מהר מהצפוי - אולי בגלל שקבלתי חוקן, אולי בגלל שבעצם ככה הלידות שלי מתנהלות אבל לא ידעתי - וילדתי 10 דקות אחרי שנכנסתי לחדר לידה.

אחרי הלידה הזו התחלתי ללמוד ברצינות את הנושא של לידה טבעית כדי להגיע מוכנה יותר לחדר לידה וב"ה שאר 5 הלידות שלי היו ללא אפידורל, ובעיני הן הרבה יותר חוויתיות ומעצימות משתי הלידות הראשונות.

אני זוכרת שלאחר אחת מהן אמא שלי שאלה אותי איך היה ואמרתי שהיה כואב. אז לידה זה כואב, אבל עדיין, אני חושבת שבלידה ללא אפידורל וחיבור רציף למכשור רפואי נוסף כתוצאה מכך, יש תחושת שליטה גדולה הרבה יותר וזו חוויה בסיסית שכל יולדת מחפשת.

אני מקווה בע"ה שגם בלידה הבאה אזכה ללידה טבעית וטובה ובעיקר לידיים מלאות.

במענה לשאלה הרביעית, מה שחשוב לי להדגיש הוא שלמרות שמאוד רציתי ללדת גם בשתי הלידות הראשונות ללא אפידורל לא הייתי מוכנה לסוג כזה של לידה. ידע הוא כח, וללא מספיק ידע מקדים לדעתי אין יכולת להתמודד עם עוצמת הכאב של לידה (שבחסדי ה' נשכח מאיתנו בין לידות). כיום אני מודעת לכך שהשלבים המוקדמים של הלידות שלי ארוכים ביותר, ודווקא השלבים הפעילים קצרים במיוחד. כיון שאפידורל ניתן בד"כ רק לקראת השלב הפעיל ברור שמבחינתי הוא מיותר, ולכן עיקר ההתמודדות שלי היא בשלבים המקדימים שהם ארוכים ומתישים. המסקנה שלי מכך היא שחלק מהידע של יולדת חייב להיות זיהוי השלב בו היא נמצאת בלידה וההתמודדות הנכונה עם השלב הזה, כולל אגירת כוחות לשלבים מאוחרים ומתישים יותר.

ולשאלה האחרונה - שבע הלידות הראשונות שלי היו בשע"צ והשמינית בהדסה עין כרם. לא ליוותה אותי דולה באף לידה.

שבזמן בו ילדתי עדיין לא היה קיים בצורה אופטימלית בשע"צ.

הייתי מאוד מאוד מרוצה בעין כרם! ולראשונה מזה הרבה לידות לא חיכיתי לשנייה בה אוכל לברוח הביתה. את האשפוז בשע"צ אף פעם לא חיבבתי, בעין כרם היה פשוט מושלם מבחינה זו.

כיום אני שומעת הרבה דברים טובים על הביות המלא בשערי צדק אז אני ממש לא יודעת מה לעשות בלידה הבאה בע"ה... אבל חושבת שבכל זאת אלך לעין כרם ואתפלל שגם הפעם יהיה מוצלח. אני חושבת שנתוני היסוד שלהם פשוט יותר מתאימים לי. 

ועם אפידורל=לא טבעית?

אוקי.. גישה מעניינת.. 

לא מרגישה שבגלל שפחדתי מאפידורל זאת היתה "לידה טבעית" כמו שתמיד מתארים לידות "טבעיות" אבל שיהיה..

לענייננו..

1. אני ממש מפחדת מאפידורל. הרעיון שמחט תהיה תקועה לי בגב עושה לי רע ואני לא יכולה לחשוב על זה. בלידות הראשונות עד שהתחרטתי שאני רוצה אפידורל- לא הספקתי, בשלישית אפילו גז צחוק לא הספיקו להביא לי.  

2. לידה בלי אפידורל, בלי מוזיקת רקע , לא לידה במים או משהו. רגילה בחדר לידה רגיל.

3. תלוי בלידה.. היו לידות סבירות יותר היו לידות טראומטיות יותר (לידה רביעית וחמישית - זרוז בלי אפידורל. כואבבבבב מאדד אבל מהחמישית דווקא יצאתי איכשהו עם פחות טראומות ) הגיוני שאעשה את זה שוב. פשוט כי האפידורל מפחיד אותי לא מתחייבת על שום דבר..

4 לא רלוונטי (מעולם לא רציתי "טבעי" רציתי ללדת בצורה טובה, בריאה ומהירה. המהירה לא תמיד עבד. אבל הבריאה הכי חשוב. בעז"ה שימשיך כך..)

5. 4 לידות בשע"צ. בלידה האחרונה היה עומס מטורף (כבר כתבתי על זה כאן אני חושבת..) והייתי צריכה לחכות בתור לזירוז, אז פשוט עברתי להר הצופים, התקבלתי ללידה מיד והיה בסדר גמור, חוץ מזה שלא התכוננתי לשבת בבי"ח לא דתי.  הצוות היה מקסים, ומבחינתי זה הכי חשוב.

לקראת הלידה החמישית חשבתי על דולה ששמעתי עליה המון דברים טובים (קרני סלומון 0545827166) עשתה לחברה שלי חוויה מתקנת בלידה, משהו מדהים. אבל הגעתי למסקנה שאין לי עצבים לדברים האלה, וכמו שאני מעיפה את בעלי מהאיזור בזמן הלידה- אז אני אעיף גם אותה, אז חבל על הכסף

**המלצה... לי מאד עזר בלידה האחרונה, בכל פעם שהיה ציר, וצריך לדחוף ונורא כואבבבבבב להתפלל על מישהו אחד. עלינו, על הלידה על התינוק, על הבעל, על הרווקים במשפחה/חברים וכו'...  להתרכז במישהו אחד. וזה ממש עזר לי וגם הרגשתי שהצלחתי להתפלל עליהם, דבר שלא קורה לי בד"כ בלידות, כשיש לי רשימה ארוכה של שמות להתפלל עליהם ברצף.

1. חלמתי תמיד על לידה טבעית (ולא רק בלי אפידורל, אלא בלי מכשור בכלל), אך בשתי הלידות הראשונות הייתי מרותקת למיטה (בראשונה - רעלת וזירוז, בשנייה - ירידת מים ובית חולים שאינו מאפשר להיכנס לחדר טבעי עם ירידת מים, ומיילדת מרגיזה). הייתה אתי דולה, אך לא נהניתי כל כך מנוכחותה. 

2. בלידה השלישית שלי הייתי בחדר הטבעי בלניאדו, עם דולה מדהימה. הייתה חוויה מיוחדת. 

3. זה לא היה קשה  (אף שהיה ארוך. גם בשתי הלידות שקדמו ללידה השלישית והמדהימה הייתי שעות ארוכות בלי אפידורל, אך כשאת מרותקת למיטה - הכאב חזק יותר ותחושת חוסר האונים גדולה יותר, לדעתי). 

4. בלידה הרביעית לקחתי אפידורל, ברגע האחרון ממש (נלחצתי כשראיתי בקבלה יולדת המשתוללת מכאב והמאבדת שליטה, וגם הייתי עייפה אחרי שלושה ימים של צירים). ילדתי לפני שהאפידורל התחיל להשפיע, ובכלל לא היה נורא. צחקתי על עצמי שביקשתי אפידורל... 

5. הלידה הטבעית והמיוחדת הייתה בלניאדו, בליווי דולה מדהימה, שעזרה לי מאוד מאוד. 

לדעתי, חשוב להיות גמישה, ומוכנה לכל אפשרות. הכול לגיטימי. תלוי בתחושה שלך ובנסיבות. 

בהצלחה, לידה קלה!

1. רציתי ללדת ללא אפידורל, כי זה נראה לי יותר נכון וטבעי וגם פחדתי מהכנסת האפידורל ומה שעלול ח"ו לקרות...

    אבל באתי בגישה שאם ממש ארגיש צורך בו, אקח...

2. ילדתי ללא אפידורל

3. זה היה קשה, לא הרגשתי בזה שום צורך, בשום שלב. מקווה לעשות זאת שוב בלידות הבאות

4. לא רלוונטי לי

5. ילדתי בבי"ח פוריה. אמא שלי ובעלי היו איתי בלידה. היו מאד משמעותיים- אמא יותר בקטע הפיזי

רציתי ללדת בלידה טבעית, כי זה הכי טבעי... והפחידה אותי יותר הדקירה של האפידורל...

והאמנתי שאני יכולה לעשות את זה!

אחרי הלידה הראשונה, שהיתה כמובן מכאיבה, אבל ממש הפתיעה אותי לטובה היתה מהירה הרבה יותר ממה שציפיתי, והכאבים לא סוף העולם), שמחתי לגלות שאני באמת מסוגלת ללדת באופן טבעי.

בגלל נזק שנגרם בלידה הראשונה, לקראת הלידה השניה חיפשתי תנוחה טובה יותר משכיבה על הגב, וגילתי שמתאים לי ללדת בעמידה על הברכיים (על המיטה, עם הפנים למשענת המיטה כשהיא זקופה). 

ילדתי ככה עוד פעמיים, ומקווה שיהיו עוד כמה...

כל הלידות היו במעייני הישועה. בראשונה היתה תומכת מתנדבת משם, והנוכחות שלה עזרה לי.

מאז אני מסתדרת מצויין בעצמי...

ממליצה על הספר 'לידה פעילה'.

רציתי ללדת בלידה טבעית, כי זה הכי טבעי... והפחידה אותי יותר הדקירה של האפידורל...

והאמנתי שאני יכולה לעשות את זה!

אחרי הלידה הראשונה, שהיתה כמובן מכאיבה, אבל ממש הפתיעה אותי לטובה היתה מהירה הרבה יותר ממה שציפיתי, והכאבים לא סוף העולם), שמחתי לגלות שאני באמת מסוגלת ללדת באופן טבעי.

בגלל נזק שנגרם בלידה הראשונה, לקראת הלידה השניה חיפשתי תנוחה טובה יותר משכיבה על הגב, וגילתי שמתאים לי ללדת בעמידה על הברכיים (על המיטה, עם הפנים למשענת המיטה כשהיא זקופה). 

ילדתי ככה עוד פעמיים, ומקווה שיהיו עוד כמה...

כל הלידות היו במעייני הישועה. בראשונה היתה תומכת מתנדבת משם, והנוכחות שלה עזרה לי.

מאז אני מסתדרת מצויין בעצמי...

ממליצה על הספר 'לידה פעילה'.

שלום לך ובשעה טובה!

ילדתי לפני תשעה חודשים את ביתי השלישית ב"ה. רציתי ללדת בלידה טבעית אחרי שלא היה לי טוב עם אפידורל בלידות הקודמות.

לקראת הלידה עשיתי קורס הכנה ללידה של יפה ברנשטיין- הנוסחה ללידה תומכת ומהנה- וזה עבד!

ילדתי ללא אפידורל ובלי כאבים!

ללא ספק אני אעשה זאת שוב בע"ה בלידות הבאות. זו הייתה חוויה מדהימה!!!

אני ילדתי בשערי צדק. ללא דולה ועם מילדת שהייתה לחוצה שיש עוד יולדות שמחכות בחוץ....

במחשבה לאחור הרגשתי כמו בסוג של מפעל..... ב"ה שבלידה עצמה נהנתי כ"כ שזה לא הפריע לי אלא רק אח"כ

שיהיה לך רק טוב בע"ה!

ילדתי 7 לידות עם אפידורל ב"ה,

הם היו לידות מדהימות, מאחלת לכולן את הרוגע הזה (גם לאלו שבוחרות ללדת טבעי)

ולידה אחת היתה טבעית וטראומטית,

בעלי אפילו לא הספיק להגיע.

היא היתה לידה מהירה מאוד, ילדתי 10 דק' לאחר שהגעתי באמבולנס.

והיו לי כאבים חזקים מאוד!!!!!!

בכל אופן, שתהיה לך לידה קלה עם זכרונות נעימים.

בלידה ראשונה לא התכוונתי אפילו ללדת בלי אפידורל. ידעתי שזה אמור להיות קשה (אפילו בגמרא כתוב על "המבכירה") וגיסתי שילדה שלושה שבועות לפני אמרה לי שאבקש מיד, כדי שלא אסבול כמוה (עד שהגיע המרדים)

ביקשתי אפידורל עוד כשהייתי בקבלה... הם קצת צחקו עלי. אבל שורה תחתונה כשכבר הייתי בחדר לידה מוכנה לאפידורל הכאבים היו בשמים!!! עד היום בעלי משחזר את היללות שלי... לא הצלחתי לנשום! האפידורל היה הנס שלי . וזה היה רק פתיחה 3.

בלידה שניה כמובן ביקשתי מיד אפידורל, והיא התמרחה סתם במשך קרוב ל-12 שעות.

בלידה שלישית החלטתי שאני רוצה בלי. בסייעתא דשמיא- הכאבים היו נסבלים ביותר! ציר פעם ב-7 דקות בפתיחה של 7-8. גם בפתיחה 10 הכאבים היו ממש בסדר. אבל המיילדת ציוותה עלי ללחוץ לפני שהרגשתי לחץ וזה היה ממש מייסר. אח"כ נהייתה לי בצקת. וההתאוששות מהלידה היתה קשה הרבה יותר מהקודמת עם האפידורל.

לידות רביעית וחמישית ילדתי תוך שעתיים מאז שהתחילו הצירים, ב"ה בלי אפידורל, הלידה הרביעית התאוששות מ-ד-ה-י-מ-ה

והחמישית מייסרת ומייגעת בעקבות תפרים (הוא היה הכי שמן שלי)

ההמלצה האישית שלי: קחי בחשבון שלידה ראשונה היא קשה יותר בדרך כלל (יש ניסים, נכון, אבל בנורמה) ותהי פתוחה בראשך לקחת אפידורל במקרה הצורך.

אני מכירה מישהי שחלמה על לידה טבעית כל הזמן, הגיעה ללידה ראשונה- היתה יומיים עם צירים זוועה, התחילה עם טשטוש, המשיכה עם פיטוצין ואפידורל... אחרי סבל של למעלה מ24 שעות. אז חבל להיות מקובעים. חשוב לקחת בחשבון את כל האופציות.

1. אני מעדיפה ללדת בלידה טבעית. מפחיד אותי ללדת עם אפידורל. בלידה הראשונה ילדתי עם אפידורל והרגשתי שאני כבולה למיטה עם "עבותות" - מוניטור, עירוי ואפידורל  - בלי חופש תנועה, ומתי שהכי צריך אותו...

2. אחר כך ילדתי בחסדי שמים 2 לידות מהירות בלי אפידורל.

3. לידה טבעית - אין אפס, כואב מאוד וקולני מאוד (אצלי) אבל שווה את זה לדעתי (ושוב, זה לא מחייב כי זכיתי ב-2 לידות מהירות)

4. שערי צדק. אני טיפוס קצת סגור. מתפדחת מאנשים ולכן אני מעדיפה כמה שפחות שותפים ללידה, מקסימום בעלי ואחותי.

-הפחיד אותי הסיפורים שיש על אפידורל, רציתי לנסות בלי אבל לא היתי נעולה על זה, אמא של גיסתי נכה מאפידורל והיא זו שאמרה לי שאם צריך לוקחים...

-. בלידה הראשונה ילדתי עם אפידורל, היתי בשבוע 41 מי שפיר ממש נמוכים, היתי בזרוז יום שלם והלידה לא התקדמה מרגע האפידורל ועד הלידה עברו 4 שעות, במקרה שלי האפידורל ממש האיץ את הלידה

-את 2 הלידות הבאות ילדתי בלי אפידורל

-היה קשה אבל שווה, ב"ה עבר מהר לידה אחת 45 דקות בחדר לידה, לידה שניה שעתיים בחדר לידה (בגלל שהפנים של העובר זזו טיפה הוא לא ירד, בזכות הדולה המדהימה שלי שעשתה איתי כמה תרגילים ממש טובים הראש התמרכז ויצא מהר, זה סיפור קלאסי של לידה שיכולה להתסיים בניתוח)

- לידה ראשונה שערי צדק לידה שניה גם לידה שלישית ביקור חולים

בשעה טובה !!

בס"ד

1- כן. פחדתי מהתערבויות חיצוניות יותר מהלידה עצה שהיא תהליך טבעי של הגוף

2- כן, ב"ה, שלוש פעמים רצוף... (כל הלידות שלי)

3- עד כמה קשה ביחס למה? לא יודעת. היו לי קרעים וכ',

אבל אם ה' יזכה אותי שוב ללדת, ארצה שוב ללא אפידורל. (מפחדת מהזריקה בגב יותר מאשר מהלידה עצמה..)

5- קפלן, בלי דולה, לא הרגשתי שחסר לי משהו... (אימא שלי הייתה איתי)

1. רציתי כבר בלידה הראשונה. באופן כללי רציתי טבעי יותר. אולי גם הרגשתי שזה גם משהו מאוד נשי... כמו להגשים את הנשיות שלך, את התכלית שלך. חוץ מזה פחדתי מאפידורל, שמעתי מרופאה מהקהילה כל מיני דברים מפחידים מאוד דווקא על אפידורל, כך שהחלטתי שלא אקח, ואם לא אעמוד בכאב אז אקח פטידין (אני לא טועה בשם, נכון?). 

2. הראשון - היתה לידה ארוכה וקשה, בשלב מסויים נשברתי וביקשתי פטידין כפי שתכננתי למקרה שאשבר, אך כבר אי אפשר היה (כי מי השפיר כבר לא היו נקיים. התכנון שלי מראש לא כלל אפשרות זו...). אז תוך כדי כאב נורא מבלי לנסות להתמודד איתו - נפרדתי מהחיים... פשוט הרגשתי שאני לא יכולה יותר. ואז חשבתי לעצמי (לא יאומן איך שהלוגיקה המשיכה לעבוד...) שעדיף כבר קיסרי על פני למות, ואז חשבתי לעצמי שעדיף כבר אפידורל על פני קיסרי.. ואז צרחתי - אפידורל, עכשיו!!

אחר כך היה בעיה עם הלחיצות, וכמעט ועשו גם ואקום. לכן בלידות הבאות חשבתי שלא נכון לקחת אפידורל, אך מרוב טראומה מהלידה הראשונה - החלטתי כל פעם לבקש בכל זאת אפידורל. לפני הלידה השנייה למדתי על העניין של הלחיצות קודם. 

ברביעי - ילדתי ללא אפידורל.

לגבי האווירה, ההרגשה בלידה וכו' - 

בלידה הראשונה - נראה לי שהיה יכול להיות לגמרי אחרת עם מלווה שהיתה מתאימה לי. 

בכל מקרה היתה חוויה לא נעימה, גם לפני האפידורל, וגם אחריו. היה גם מאוד כואב. 

בלידה השנייה - היתה לידה קסומה. לא סבלתי בכלל. היה לי מעט מאוד צירים כואבים לפני שהגעתי לבית חולים, ונתנו לי מייד אפידורל. הייתי צריכה ללחוץ משהו כמו 3 לחיצות עדינות, והוא היה בחוץ (גג ארבע שעות סך כל הלידה). בזמן הזה התפללתי על שמות של נשים שלא זכו עדיין לילדים, ועוד. אני חושבת שזה היה הזמן הכי מיוחד מבחינת קרבה לה' שחוויתי בחיי. אמא שלי ובעלי היו איתי, אך אני לא ממש איתם. הייתי בעולם אחר, גבוה, הרגשתי ליד ה'. 

בלידה השלישית - היתה לידה מזעזעת, עם שתי מיילדות מזעזעות. הזלזול מצידן, חוסר היכולת לקום ולפעול כי אני עם אפידורל, חוסר היכולת לקדם את הלידה כי פשוט מנעו ממני - זה היה נורא נורא. גם בלידה עצמה היה ממש לא פשוט, היה איום על קיסרי. גם אחרי הלידה לא כיבדו את הבקשות שלי. וגם האשפוז היה זוועה. בקיצור - החלטתי שלא עוד אפידורל! לא עוד להיות עקודה על המיטה!

בלידה הרביעית - שלוש שעות לאחר שהתחלתי להתלבט האם הפעם הצירים הם לקראת לידה - הגעתי לבית חולים (אחרי נסיעה של כמעט שעה באמבולנס). חצי שעה אחר כך כבר ילדתי. 

הנסיעה באמבולנס היתה לא נעימה כלל, כי לא יכולתי לעזור לעצמי. הייתי חייבת לשבת קשורה באמבולנס.

אבל הלידה עצמה היתה מעולה מעולה. 

לא פתחו לי וריד (שזה דבר שמאוד מציק לי), בדקו אותי פעם אחת בלבד בדיקת פתיחה (המקסימום שהצבתי לפי החלום שלי...), לא עשו לי מוניטור (שזה בדיוק מה שרציתי). 

תוך כדי לידה, למרות שנרשמתי קודם, שאלו שאלות טכניות. שמעתי את בעלי אומר שאין תעודת זהות וידעתי שיש בתיק.. ולא היה לי אכפת. הצלחתי לשים מסך חוצץ מכל מה שלא רלוונטי לי לעכשיו. 

היה כאב אבל אני לא זוכרת את זה בכלל כטראומה. הפוך - הייתי בשליטה על מה שמתאים לי מבחינת הצוות הרפואי, ועל מה שלא. כשהמיילדת הכניסה לי מסרגה כדי לפקוע את המים - אמרתי לה בלי להתבלבל שתוציא אותה, ושלא תעשה שום דבר לפני שתשאל אותי קודם. אכן מאז היא שאלה על כל דבר. 

בחדר הלידה אף הספקתי להתקלח לאחר הלידה וזה היה מדהים... 

3. לגבי הקשה כבר עניתי, לגבי לעשות את זה שוב - מקווה ששוב אזכה ללדת ללא אפידורל, ושיהיה בעזרת ה' בקלות.

4. כבר עניתי...

5. 3 לידות לניאדו (ומאז מאוד לא ממליצה לסמוך על המיילדות שם רק בגלל שיצא לבית החולים שם של מקום טבעי, זה ממש תלוי על מי נופלים שם, כמו בכל מקום). אחרונה - עין כרם. 

היתה דולה בשתי הפעמים האחרונות (משהי אחרת כל פעם). בשתיהן יצא שהן יעצו משהו משמעותי. אך רוב הזמן זה לא היה משמעותי. במובן מסויים אף הפריע לתמיכה מבעלי. 

בהצלחה!!

משהי בשם הניה שוחט, היא ממש מצחיקה ויש לה הופעות בכל הארץ, היא חרדית לא דתית לאומית

או מישהי כמו חנה כהן אלורו

לא דוס, אבל דתי. לא הייתי בהופעה.

ותראי אם יש משהו מתאים

יש הצגה על החיים של נעמי שמר עם שירים שלה, אולי יתאים לכם

והרוב סגור ליישובים / אולפנות וכו'

אז רק ישבתי וריירתי 😅

במהלך היום עייפה

וגם נראה לי כדאי להפסיק מתישהו לא?

להפסיק בבת אחת זה לטלטל את הגוף.

וחוץ מזה אין כללים של מתי להפסיק, הרבה מפסיקות בחודש חמישי אבל אני הייתי צריכה גם בחודש שישי ויש כאלה שלוקחות עד הלידה

השאלה מה עדיף, בחילות או עייפות, כל אחת והשיקולים שלה.

הדרגתי

אחרי שהייתי בטוחה שאני כבר יותר טוב

ועדיין היה צריך להתרגל..

זה הריון ראשון שלך? 

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).

לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

היה בטוח שהתחיל החופש

אמרנו לו שכן

הוא: מה? לא! (בטון של מורה שאומרת 'אין על מה לדבר') 😂

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)

כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.

נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.

* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

למשל השיטה הייחודית של חב"ד.

עונת אור זרוע למי שנוהג וכו'

אני רושמת שם

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים

אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.

גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.

מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך

על הצלקת אני לא יודעת להגיד

לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?

או רק להטבה כל פעם?

משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?

משתמשת במאמנים

הגעתי רק לשיפורים קצרים

לא נעלם לגמרי

מתיחות של האזור כדי לשחרר את השרירים התפוסים?

מוזר, אם זה רק שרירים תפוסים זה אמור להשתפר די מהר עם מתיחות ותרגול עם מאמנים.

צלקת מהלידה זה מציק אבל גם בר טיפול ומשתפר עם הזמן.

לפעמים טיפול רגשי יכול לעזור, כי הגוף כבד מתרגל שזה כואב ומתכווץ כל פעם וזה גורם למעגל של כאב.

וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.

אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.

בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.

אולי היא תיתן המןצה לטיפול שונה

או תמקד את הפזיותרפיסטית

שזה בהחלט יכול לעכב קליטה, תלוי מה בדיוק יש לך. מוזר שאמרו שלא רלוונטי. הייתי הולכת לשמוע עוד חוות דעת אצל רופא פרטי, גם לגבי הזרע. 

זה אצל פרופסור פרטי עם הרבה המלצות שקיבלתי עליו. ממה שכתב לי זה נישה גדולה rmt=3 ..

אני גם קראתי שזה מעכב וגם מסוכן להריון ויכול לגרום להפלות .

גם לגבי הזרע אנחנו הולכים לרופא פרטי עם המלצה

סתם ערערו אותי .. כנראה רצו להצדיק את זה שלא שלחו אותנו לבדיקות רלונטיות 

ולאחר מכן להחזיר עובר כבר באותה מחלקה ובינתיים בעלי יעבור את הטיפול לוירקצו כי זה גם לוקח זמן.. הבנתי שאין לי ברירה ובאמת להתייעץ עם עוד גורמים ואני באמת שמחה שעשיתי את זה

תודה לךך

מניסיון מר שלי- תלכי על מה שהלב שלך אומר,תתייעצי שוב ושוב אם צריך

גם פרופ' לא בהכרח מבינים טוב, לפעמים הרופאים הפשוטים יותר מבינים יותר. שוב מניסיון עשיר שלי בתחום הריון ולידה (לא קשור לנישה אבל בכללי) 

מוזר שלא עשו היסטרוסקופיה לפני הטיפולים.

בהצלחה רבה!! לא יודעת לגבי מה שנמצא אצל הבעל...