אמנם לא הצלחתי השנה מסיבות כאלה ואחרות אך אני רואה את עניין הלימוד כדבר שצריך לקבוע לו עיתים.

מקיץ לפני שנתיים סידרתי "נוהל בוקר" ו"נוהל ערב" כאשר נוהל בוקר מתחיל בלצאת מהמיטה ונגמר כשהגמרא נסגרת אחרי התפילה.

ברגע שאדם קובע זמנים מסודרים וקבועים ביום ללימוד, גם אם זה לא לימוד ארוך אלא 20 דקות סך הכל, זה עושה אותו משהו שונה לגמרי. 

כדאי לעסוק בזמנים הללו בחשיבות לימוד התורה והעיסוק בה- יש את אורות התורה ותפארת ישראל שאפשר ללמוד אותם (הם מורכבים, כדאי לשמוע שיעורים באינטרנט על הספרים הללו)

בס"ד

הזכרת לי כמה אני מתגעגע לגמרא שלי...

לומד שמו"ת, גמרא, רמב"ם ולפעמים קצת אורות.

לבד ובחברותא עם אבא.

כמו שמוטי אמר, הקביעות היא הדרך הטובה ביותר לגרום לעצמך ללמוד.

וחוץ מזה צריך פשוט לאהוב את זה. ולכן צריך למצוא את מה שהאדם יהנה ויאהב ללמוד

והזכרת לי שני דברים מאד חשובים!

האחד - אדם צריך ללמוד איפה שטוב לו. כלומר ראוי לחפש ביכנ"ס שנעים לך ללמוד בו וטוב לך בו.

השני - ע"פ פסקה של הרב קוק (שוב בעוונותי אני לא זוכר איפה היא) יש לאנשים מסויימים שייכות יותר לאגדתא ולאחרים לשמעתתא, כלומר על האדם ללמוד דברים שהוא חפץ ללמוד, שטוב לו ללמוד ושהוא מרגיש שמפתחים אותו. 

בשלב הראשון של הלימוד לדעתי אדם צריך לעסוק רק במה שטוב לו, זה בא מהאמונה שמתוך שלומד וטוב לו ילמד דברים שלעתים הוא פחות מתחבר אליהם. 

מה אעשה ואני לא נהנה ללמוד כמעט כלום?

ואם אני מתחיל ללמוד תמיד יש דברים שאחשוב עליהם? ( גם אם זה בלימוד בקביעות)

יש כל כך הרבה ספרים וכל כך הרבה דברים שאפשר ללמוד, בטוח שיש משהו אחד, אחד! שתתחבר אליו. 

יש מצב שתתן כמה סוגים של דברים שאפשר ללמוד מסגנונות שונים שיכולים לעניין גם אנשים רחפנים שלא אוהבים להתעמק יותר מדי אבל מצד שני רוצים ללמוד משהו מעניין ובעל משמעות

שלקרוא רק פשט- עם מפרשים- זה מאד מאד יפה!
אפשר להתמקד כל פעם במפרש אחר.
ממליצה- רש"י כבסיס.
על גביו להוסיף כל פעם קצת. 
מה שאוהבים.

מתיקות התורה מובטחת....
בהנאה!!
- השיר הנ"ל לא לשמיעה כרגע [כי הוא עם מוזיקה] - אבל הוא...  מתוק...-

"אם היו בני אדם מרגישים
את מתיקות וערבות טוב התורה
היו משתגעים ומתלהטים אחריה
ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב- למאומה
כי התורה כוללת 
כל הטובות שבעולם"

בס"ד

תתחיל בללמוד מה שבכל מקרה חייבים ללמוד, גם אם לא אוהבים. שמו"ת והלכה.

ובעז"ה זכות התורה והעמל יעמדו לך שיפתחו בפניך גם שאר מקצועות התורה.

למדתי בבוקר לפני התפילה(כשקמתי בזמן) בלימוד של שני פסקאות ברב סלוביציק ב"על התשובה"
ואחרי התפילה השאיפה הייתה לשני פרקי תנך
בערב גמרא ורמבם יומי
ובין לבין קראתי ספרי הגות של הרב ליכטנשטין הרב שג"ר והר עמיטל
ולפני שבת בחורף בעיקר את הרב מדן על פרשת השבוע
למדתי די לבדי...אבל לפעמים כשיצא עם אחשלי גמרא אז היה לימוד עצבני
מדי פעם הייתי לוקח איזה צעיר מהחמישית ולומד איתו

בעיקרון זו עבודה סיזיפית
אתה לומד ולומד ולא רואה את הסוף
אבל הפסוק אומר לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו
חכם רואה כמה למד והספיק
הכסיל רואה כמה עוד נשאר
וזה נותן כוחות המון כוחות

שני פרקים בתנ"ך כרגע ספר שמואל ביום (פשט וקצת פירושים)-לבד, הרמב"ם היומי-לבד,

גמרא עם אבא בשבתות,

ובמסגרת של בית מדרש לנוער פעמיים בשבוע עם מרצים שונים,רק בחופש.

---

לדעתי לא כדאי תמיד ללכת דווקא לדברים הכי רחוקים וקשים,ללמוד מה שמספק אותך.

ולא תמיד יש באמת כוח ומרץ אבל אתה יודע שאם תוותר לעצמך רק היום על פרק זה ילך ויישכח (מניסיון), אז בהתחלה אתה צריך להכריח את עצמך קצת ואח"כ זה כבר בא מתוך שמחה,ככה זה אצלי..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....