אופס, תקעתי את זה במקום הלא נכון, וכבר אי אפשר להוריד את זה..

לפחות יכולתי להוסיף התנצלות בעריכה...

ראיתי כאן בפורום את התיסכול והצער של כולם על ההרס בבית אל. את כולנו זה ציער באופן אישי.

אף אחד לא אמר כל מיני סיבות למה זה עצוב,

פשוט קשה לראות את ההרס הזה, בלי פילפולים והסברים, פשוט ככה זה.

קל וחומר:

אם ככה הרגשנו כשראינו את הדחפור מפיל קירות של הבית.

לא ייקרע לנו הלב מלראות את אל אקצה???

אל תחפשו יותר מדי הסברים 'למה אנחנו רוצים בית מקדש'

זה רגש טיבעי, פשוט ככה זה!

ביוטיוב יש המון שיעורים שמדברים על זה בצורה נורא יפה...

אליך בגלל שיש בה בעיות רפואיות והחיבור יגרום שהגוף ינסה לרפא אותה והתהליך עלול להיות קשה ומכאיב...

בית מקדש זה החיבור של ישראל ושל כל העולם לקדוש ברוך הוא. חיבור אמיתי, שכשהוא מגיע, היסורים הם גם כן יסורים של אהבה. קרבן לה'.

אנחנו נרגיש במוחש את הקב"ה בעולם, מן המשך של מעמד הר סיני, שכולם מרגישים את ה'

את צריכה הוכחות שזה נכון בשביל להאמין לזה?

"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות"

הרי בבית המקדש השני היה בית מקדש ולמרות זאת אחרי החורבן אמרו בית חרו החרבת קמח טחון טחנת...

(לחלק מהדעות)

ברור שלא מספיק לבנות בימ"ק, צריך לעשות את רצון ה' בשלמותו. תסתכל/י בחתימה שלי, זה מספר חגי, דגש על "ואכבד"

עומדים על הגג של ישיבת 'שובו בנים' ברובע (מטר מהר הבית) ופשוט מסתכלים על אל אקצה 

לא רלוונטי לבנות שבינינו. כתוב בכניסה "הכניסה לנשים אסורה"

הולכים להתפלל בשערי הר הבית. כשרואים את הערבים שנכנסים חופשי, ויהודים וכלבים חוטפים דחיפות משוטרים ערבים, ומטר לידך מהלכים שועלים, לא מעניין אותך שום דבר חוץ מבית המקדש.  

על כל הטוב שהיה וכו...

יש המון (אני לא רוצה לומר שזה חרדים, אבל זה חרדים..) שאצלם משיח זה אומר שיותר לא יהיו פיגועים, מחלות, מינוס בבנק...

זה לא משיח!

אנחנו אמורים לשאוף למלכות בית דוד, השראת שכינה, בית המקדש, נבואה. זה המטרה! לא "שיבא כבר משיח ויגאל אותנו מהפיגועים והצרות.."

כשמבינים את זה, הציפייה למשיח ובית המקדש ממלאת את כל החיים.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...