טיפול יכול לעזור לך מאוד.

ללכת לטיפול על דבר כזה אין בזה שום רע.

ואין לך מה להתבייש.

לא לכולן זוגיות עושה טוב,

ולכן עדיף לך , לענ"ד ללכת לטיפול

לפני שתתחילי לצאת .

אמון זה דבר בסיסי ..

יש המון סוגי טיפול, ולא הכל זה פסיכולוגית שמדברת איתך בלי סוף

על מה שעברת.

אני כן הלכתי לטיפול שכזה, וזה עזר לי מאוד.

את אמיצה מאוד שאת משתפת ומדברת על זה נראלי שזה אולי כבר חלק מהטיפול (לעניות דעתי), לשתף, אבל רק אנשים שאת סומכת עליהם. ב"ה לא עברתי דבר כזה אולי רק דברים קטנים שהרבה עוברות... אבל יש גם מקרים שבלי תקיפה את מרגישה אחרי קשר שאת לא סומכת יותר על בנים. נפגע האמון. אולי כי פשוט נפלת על קשר לא נכון... היה לי משבר כזה ומה שעזר לי זה בעיקר דיבור עם חברה טובה נשואה שאת סומכת עליה ומבינה לליבך, שתגיד לך מה טוב בקשר ומזה בעל טוב... וכמה זה מצמיח. ואולי עם כמה כאלה שטוב להן בנישואים ותאמיני שזה יהיה גם אצלך. זה מחזיר תאמון. לפעמים סתם להיות בחברת בנים (לא למטרת דייטים) שהם נורמלים וטובי לב (שזה הרוב...) גם עוזר להחזיר את האמון. להבין שנפלת על חולה מין אבל אל תתני לחולי להיות אצלך. זה שלו, יש לו בעיות אבל את מהבעיה הזאת תצאי ותעברי הלאה ותזכי לקשר טוב ושמח ובריא. אל תתני לזה לקבוע לך שלא תהיה לך זוגיות טובה ח"ו. אולי כן עם טיפול, לא פסיכולוגי (פסיכולוגים באמת לפעמים לא עוזרים צריך לדעת על מי ליפול, שתרגישי שאת סומכת על המטפל/ת. יש כאלו! אם את רוצה ניסיון להמלצה דברי בפרטי..).

בקיצור- לשמוע כמה שיותר סיפורים טובים על זוגיות ועל גברים, ככה שלאט לאט תביני שזאת מציאות שקיימת ותהיה קיימת גם אצלך בעז"ה. ולתת מקום גם לקושי- מעריכה את זה מאוד. בהצלחה!!

יצא לי לעבוד תקופה בתחום של הפגיעות המיניות, ואם את מרגישה שכרגע את לא במקום של טיפול-

אז אולי את באמת עדיין לא  שם. 

יש כאלו שטיפול במיידי עוזר להן ויש שצריכות לעבור זמן, להגיע לאיזושהי בשלות. 

אבל מה שכן- לשמור בבטן זה הדבר שהכי גרוע! כמו שאמרת, עצם השיתוף עוזר להליך הריפוי.

אני ממליצה לך לפנות לקו סיוע לנפגעות תקיפה מינית *1202, זה קו אנונימי, שמופעל ע"י נשים שעברו הכשרה מיוחדת לכך, 

מצד אחד זה לא טיפול, אבל מצד שני יש שם נשות מקצוע ששם כדי לשמוע, כשאת מרגישה שאת פשוט רוצה לפרוק...

המשפחה לטייל כולם מתו בתאונה טראומה רצינית אני מבין טיפול והכל

אבל סתם בחיים כל מיני התמודדיות ישר לרוץ לאיש מקצוע

לפנות למכון הייעוץ שע"י בית הספר להעצמה אישית והכשרת מטפלים תורת החיים. מומלץ מאוד באופן כללי, ובמיוחד למאוכזבי פסיכולוגים למיניהם.

מתוך האתר שלהם:

מרכז יעוץ וטיפול

במסגרת ביה"ס, קיים מרכז יעוץ וטיפול הנותן מענה טיפולי, רב תחומי, מתוך גישה תורנית ואמונה בכוחות הנפש של המטופל. הטיפול ניתן ע"י יועצים תורניים ומקצועיים, בוגרי ביה"ס שהוכשרו וקיבלו כלים טיפוליים מתוך תורה, על מנת לעזור לאנשים. תחומי הייעוץ הניתנים במרכז הם: הכנה לנישואים, זוגיות ושלום בית תקשורת בין בני הזוג, חיי אישות, אלימות במשפחה, נישואים שניים, רווקות מאוחרת, ילדים ונוער בסיכון, סטיות מיניות, נטיות הפוכות, בעיות פוריות, התמכרויות, בעלי תשובה, בעיות נפשיות, התמודדות עם בעיות רפואיות, נפגעות מיניות, טיפול בטראומה, טיפול באובססיה – OCD, חרדות. המרכז מונה כיום כחמישים יועצים ויועצות בוגרי ביה"ס וקולט מאות מקרים בשנה, כשהוא מקבל את הפנייה, מתאם בין הגורם הפונה לבין מטפל מטעמנו, ועורך מעקב אחר התפתחות הטיפול עד סיומו הטוב בע"ה. המרכז ממוקם ב"בית צבי מיתר" ביד בנימין ונותן שירות לפניות מכל חלקי הארץ. במקום חדרי יעוץ מאובזרים ודיסקרטיים לנוחיותם של המטופלים.

פניות למרכז: דנה מליחי-

Merkaz0508684@gmail.com

08-6422198 שלוחה 3

או בנייד: 050-8684124

או כמו להגיד- הגבר ההוא הטריד אותי- כל הגברים מגעילים, לא מתחתנת.

יש משהו משותף בין להבין שלמרות מה שקרה עם הרב- הוא הבעייתי והרוב לא כאלה, ושזו מ-מ-ש לא דרך התורה. לבין להבין שמה שקרה לה- הזבל ההוא הוא בעייתי ורוב הבנים לא..

ובקשר לטיפול, לדעתי הדבר הכי חשוב הוא הגישה, של המטפל ושל שיטת הלימוד ולא כמות השעות. למרות שיוצאים עם תואר רשמי ממקום נחשב. ברור שחשובה מקצועיות, אבל לא תמיד התואר ובמיוחד בפסיכולוגיה נראה לי שפסיכולוגיה חילונית נטו, בלי חיבור ליהדות היא חסרה, ויכולה להוביל גם להשקפה או לדרך שלא בטוחה שהכי טובה בשבילך.

בהצלחה!! עם חיבוק וחיזוק מעומק הלב!

והעלתה אותם על דרך המלך, רבים מהם לאחר נסיונות כושלים ואף מזיקים אצל פסיכולוגים מומחים ומלומדים.

ולגבי עצם הטענה - פסיכולוגיה זה תחום תורני ודתי ממדרגה ראשונה. כל מקורות היהדות מלאים בפסיכולוגיה ועיסוק בנפש האדם.

לא הייתי מעיז ללכת לפסיכולוג שהוכשר ע"י הפסיכולוגיה החילונית, שבחלקה הקליני מכילה הרבה תורה והשקפה זרה ליהדות.

אני ממליץ באופן כללי לא לדבר מהבטן בלי שמכירים את הדברים בשטח. זה לכל המגיבים. הכשרה אמיתית לטיפול בנפש האדם לא נמדדת בכמה שעות חפרו לי על ההיסטוריה של הפסיכולוגיה ועל פרויד ואדלר.

אפשר ללמוד 60 יום במשך שנתיים ולדעת לטפל, ואפשר ללמוד מאות ימים ב10 שנים ולדעת רק להרוס.

כרגע זוגיות לא יהיה הפיתרון,יש לי חברה טובה שעברה הטרדה במהלך השירות הלאומי ורק אחרי טיפול היא חזרה לעצמה כמו שצריך 

חברות יכולות להקשיב מלא, אבל לא לתת כלים נכונים להתמודדות.

וזה לא רק הקשבה, זה מעבר.

הטרדה היא לא רק במובן הפיזי

של אוי מגעיל

אלא יותר בכיוון של שבירת אמון בסיסי.

גועל מעצמך, תחושות אשמה ועוד מלא כאלו

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).